דף הבית חינוך ולימודים מכינות, בגרות ופסיכומטרי מעוניין לשפר את הפסיכומטרי? טיפ קטן לכך! (הרב יוסף ויצמן )
מעוניין לשפר את הפסיכומטרי? טיפ קטן לכך! (הרב יוסף ויצמן )
הרב יוסף ויצמן 28/07/08 |  צפיות: 3721

מעוניין לשפר ציון בפיסומטרי? אם כן אתה מוזמן אלינו
להלן כתבה מעיתון הארץ "העיתון לאנשים חושבים" מתאריך: 27.7.08
גם בלי לימודי הליבה השיגו החרדים ציונים גבוהים במיוחד במבחן הפסיכומטרי
מאת יאיר אטינגר
קורסים חדשים לבחינות הבגרות והפסיכומטרי לחרדים בלבד מוכיחים שאפשר להוציא ציונים גבוהים במיוחד גם כמעט בלי רקע בלימודי חול כמו מתמטיקה ואנגלית
תגיות: חרדים, פסיכומטרי, בחינות בגרות
 
 תלמיד חרדי ומדריך בקורס פסיכומטרי בירושלים, אתמול
 תצלום: אמיל סלמן / ג'יני
"אם הייתי לומד מתמטיקה ואנגלית בישיבה, זה היה בזבוז זמן נוראי. אני שומע מאנשים שעשו בגרות בתיכון שחצי מהזמן מתבזבז, והרי בסופו של דבר כל מי שרוצה להיכנס לאוניברסיטה חייב ללמוד הכל מחדש. אני לא מצטער שלא למדתי ולא מרגיש שהפסדתי כלום". הדובר הוא חיים גליק, בן 29 מהעיר החרדית אלעד, תלמיד לתואר ראשון במדעי המחשב, שלפני כמה חודשים עבר את הבחינה הפסיכומטרית בציון המזהיר 730.

גליק למד לפסיכומטרי בכיתה מיוחדת לגברים, במכינה האקדמית של המכללה החרדית בירושלים. גם 29 חבריו לכיתה השיגו ציונים גבוהים מהממוצע הארצי: 70% מהם עברו את הציון 400, שהוא החציון (בממוצע הארצי 50%); ארבעה מהם השיגו ציון גבוה מ-700 (כמעט 15% לעומת 5% באוכלוסיית הנבחנים הכללית). 45% מהנבחנים החרדים השיגו בבחינה ציון גבוה מ-610 (לעומת 27% בתוצאות הארציות).

 

אין להשליך מהישגיה של קבוצה קטנה זו על כלל הציבור החרדי, אבל הנתונים תומכים לכל הפחות בניתוח הכולל של תוצאות הבחינות הפסיכומטריות ל-2007, שפורסם ב"הארץ" לפני שבוע. לפי הניתוח, למערכת החינוך הפורמלית יש תפקיד פעוט בסיכוייו של נבחן בבחינה. הנתונים הללו מעניינים גם על רקע הוויכוח הציבורי סביב תוכנית הליבה בעקבות "חוק הישיבות הקטנות" שעבר שלשום בכנסת. החוק החדש מעגן מצב קיים, שבו "הישיבות הקטנות" (גיל התיכון) זוכות לתקצוב ממשלתי אף שאין מלמדים בהן את מקצועות "הליבה": מקצועות "חול" כמו מתמטיקה, אנגלית ואזרחות.

מבין בוגרי מערכת החינוך החרדית, מאות גברים לומדים כיום במכינות אקדמיות חרדיות שבהן הם נדרשים להתחיל כמעט מאפס את לימודי החול, ובתוך שנה לגשת לבחינות הבגרות והפסיכומטרי. אחד המסלולים האלה פועל במסגרת פרויקט חלמי"ש של עמותת עתידים במכללה החרדית ירושלים, שבו מקבלים התלמידים מלגת לימודים ומלגת קיום למשך חמש שנים. לבחינות הפסיכומטריות הם מתכוננים בקורסים מיוחדים לחרדים על ידי מדריכים חילונים מהמכון לבחינות הפסיכומטריות "ez way".

"הקורסים לחרדים הם עולם אחר לגמרי", אומר מנהל ez way אהוד צלטנר. "מדובר בקבוצות בלי שום רקע התחלתי, אלה תלמידים ששבועיים לפני הקורס נתקלו לראשונה ב-abc. בבחינות, שעושים להם בתחילת הקורס, הם מקבלים ציונים נמוכים ואחרי שלושה חודשים וחצי כמעט מחצית מהכיתה מקבלת מעל 610". הוא סיפר, כי בין המדריכים שלו "יש ממש מריבות מי יזכה ללמד את הקורס החרדי. זה קורס שתענוג ללמד בגלל שזו כיתה שנמצאת בשיפור חד. זה בוסט לאגו".

הבחינה האמורה התקיימה באפריל, אבל רק בימים האחרונים הגיעה הרשימה המלאה של הציונים הרשמיים לידי צלטנר. כאמור, אין להסיק מהנתונים הללו מסקנות מדעיות על כלל הציבור החרדי. כמו כן, הנתונים גם לא מעקרים את הוויכוח הציבורי על תוכנית הליבה בהיבט של שוויון בפני החוק, למשל, ולא מספקים מענה גורף לכלל הציבור החרדי. על אף שהפנייה של גברים ונשים חרדים למוסדות להשכלה גבוהה היא מגמה ברורה הגוברת משנה לשנה, מדובר עדיין במיעוט, שבוחר ללמוד לשם רכישת מקצוע, וזוכה בדרך למלגות לימודים של גופים פרטיים וציבוריים לאחר תהליך של מיון.

שרת החינוך יולי תמיר, שתמכה בחוק החדש, אמרה אתמול כי את עיקר המאמץ בציבור החרדי יש להשקיע בשנים שלאחר גיל התיכון, במסלולים להכשרה מקצועית, למשל, ולא על ידי כפיית לימודי חול בישיבות הקטנות. זו בדיוק הגישה החרדית הלכה-למעשה, הנתמכת בנתונים האחרונים של הבחינה הפסיכומטרית. לפי גיזה זו, לא רק שחרדי, שלא רכש השכלה כללית פורמלית, יכול להדביק את הפער אם יבחר בכך, אלא שייתכן שהישגיו יעלו על אלה של מקבילו, בוגר החינוך הממלכתי.

חיים גליק, חסיד נדבורנא, מספר, שלבוגר מערכת החינוך החרדית יש יתרון בלימודים לבחינות. "רוב החבר'ה במכללה הגיעו עם ידע בסיסי ביותר בחשבון ובאנגלית, ברמה של כיתה ג'. מה שהיה חסר לנו זה ידע, אבל לכולם היתה אמביציה חזקה ויכולת השקעה גדולה. בישיבות מרגילים אותנו להשקיע הרבה, לכוון גבוה, וכך גם התייחסנו לבחינות הפסיכומטריות. . צריך לזכור שכולנו נשואים, עם משפחות, ובבית היינו צריכים להשקיע שעות בשיעורי בית, כולל ביום שישי עד כניסת השבת. כשאשתי נכנסה לחדר לידה, שבוע לפני הבחינה, ישבתי בחוץ, אמרתי תהילים, ואז הוצאתי 600-500 כרטיסיות של מלים באנגלית".

צלטנר אומר, כי הוא מייחס חלק גדול מההצלחה בקורס ל"יכולת הספיגה הגבוהה של תלמיד חרדי. זה לא רק הלוגיקה המפותחת של מי שלומד גמרא, אלא גם ההרגל של ההתמדה. זה כמו ריצות למרחקים ארוכים. מי שיש לו סיבולת לב ריאה גבוהה יותר, יצליח לרוץ מרחק גדול יותר בתוצאה טובה יותר. הסיבולת לב-ריאה המנטלית שלהם טובה יותר, והם מצליחים לצמצם את הפער בכלום זמן".

 

רוצה לקבל יותר בפסיכומטרי?

אנחנו הכתובת הנכונה!

בוא והצטרף להרכב מנצח!

http://torah.mykehila.com

לפרטים נוספים: 052-8144488

מבוסס על פי המחקר שפורסם:   http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1005499.html


להלן לינק לכתבה מעיתון הארץ: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1005499.html


דירוג המאמר:

תגיות של המאמר:

 הרב יוסף ויצמן

הרב יוסף ויצמן שליט"א
ראש כולל והמרכז ללימודי יהדות "תורה ודעת"
מחבר הספרים רבי המכר:
"ברית יצחק" - בנושא ברית המילה לפי הצד ההלכתי והרפואי.
"מערכי תורה" בסוגיות שונות בתלמוד.

מרצה בכיר בארגונים שונים ובמקומות ואירועים פרטיים בכל הארץ לפי תיאום מראש. השיחות מרתקות ומאתגרות את הקהל למחשבה ועניין. ההרצאות מתובלות בסיפורים אמיתיים הנמסרים בצורה מעניינת אותנטית ובלתי נשכחת.ועוסקים במגוון נושאים כמו יהדות, פסיכולוגיה , רפואה ומשפטים , זוגיות וחיים יותר טובים
המסר מועבר בצורה בהירה ומובנת למגוון אנשים וגילאים מכל שכבות האוכלוסייה.
משפט המפתח של ההרצאות הוא : גם הנשמה צריכה אוכל והמח מזון..
לפרטים יעוץ והזמנות טלפון: 052-8144488



 


מאמרים נוספים מאת הרב יוסף ויצמן
 
מוות הוא לא סוף, הוא רק ההתחלה....
מוות הוא לא סוף, הוא רק ההתחלה מדוע אנו קוברים מתים ועורכים לוויה? הרי המת לא מרגיש היכן מניחים אותו. עיונים בפרשת חיי שרה

מאמא רחל ליום פטירתה של רחל אימנו
18/10/10 | אקטואליה
רחל היא בדרך כלל הכתובת הראשונה אליה באים לשפוך את הלב, עוד לפני אבותינו הקדושים הקבורים במערת המכפלה ובמקומות נוספים? מה יש בה, באמא רחל, שכולם נמשכים אליה?! למה היא ממגנטת את כולנו אליה? ... יש משהו באישיותה של רחל אמנו, במסכת החיים שלה, שאומר לנו – לי אתם יכולים לספר על צער, על קשיים, על צרות, כי אני יודעת בדיוק למה אתם מתכוונים...

מה מנחה אותנו בחיים גורל או מזל?
כל אדם נולד תחת השפעה אסטרולוגית, זרימת אנרגיות מסוימת שמשפיעה על פרטים רבים במהלך חייו, על אישיותו, על הפוטנציאל החבוי בו. לשילוב המנצח הזה אנחנו קוראים "מזל" – מערך כוכבים מסוים. אבל, "מזל" הוא גם "גורל" – כמו שאנחנו מאחלים במלים "מזל טוב".

אתגרים ונסיונות בחיים ומשמעותם
ניסיונות מצויים בדרכו של כל אדם. הניסיונות המצויים על כל צעד ושעל, הם חלק בלתי נפרד מהמתכונת שהועיד הבורא לאדם בחייו. האדם הורד לעולם הזה כדי לעבוד את בוראו, לקיים מצוות ולעמוד בהצלחה בניסיונות

עונת המלפפונים בפתח? הרב יוסף ויצמן
עונת המלפפונים בפתח? סימפטום אחרי החגים עוד שנה ועוד שנה. עוד מחזור ועוד מחזור - למה? כדי להתחיל שוב מההתחלה? כדי לחזור על אותו סיפור מוכר?

הושענה רבה
29/09/10 | יהדות
הושענה רבה, המקורות, המנהגים, ההסברים והטעמים

שמחת תורה? מאיפה זה נפל עלינו?
שמחת תורה הוא החג ה"מוזר" ביותר שאנו חוגגים. האם שמעתם או אולי ראיתם אי פעם ריקודים דומים לאלה עם, להבדיל, "הקוראן" או "הברית החדשה" ביד? האם מי מאיתנו שמע או ראה המון מוסלמי משולהב החובק את הקוראן, בעת מצעדיו הדתיים באחת מבירות "הקודש"? חג שמחת תורה בכלל איננה מצווה. חג זה הומצא על יד ההמונים היהודים עצמם על מה כל "המהומה"? מה פשר כל השמחה? האומנם זה רק סיבה למסיבה?

הקרב של נפוליאון על האגו האישי - הרב יוסף ויצמן
מספרים על נפוליאון שישן עם חייליו במחנה, חורף אירופאי, קור כלבים בחוץ, כשלפתע מתעורר מיודענו וחש צמא, פיו יבש. על מנת להרוות צימאונו היה צריך לקום מהמיטה החמה, להתלבש ולצאת החוצה אל הקור, כדי להגיע אל הבאר שבקצה המחנה. הוא בא להתרומם מהמיטה כשלפתע חשב לעצמו: "רגע, אתה נפוליאון, אתה לא סתם חייל פשוט, האם ייתכן שיצר הצמא יכתיב לך איך להתנהג? האם יתכן שהצמא יגרום לך לקום, להתלבש ולצאת בקור עז החוצה רק כדי לשתות? לא יקום ולא יהיה, אתה נשאר כאן!". כשהוא התהפך אל הצד השני הבזיקה מחשבה אחרת במוחו

למה אנחנו עדיין מתאבלים? למה היהדות שמה דגש כל כך גדול על ירושלים? (הרב יוסף ויצמן )
• מהו מקור ייחודיותה של ירושלים?
• מדוע ירושלים היא העיר היחידה שנזכרת בתפילותינו?
• מהו מקור קדושתה, המסתורין שבראשיתה?
• מדוע יכול מקדש האלוקים לעמוד דווקא בנקודה זו ולא בשום מקום אחר?
• מדוע ירושלים מהווה מושא לרגשות עמוקים כל כך, של אומות כה רבות מסביב לכדור הארץ?
• מדוע יש חשיבות רבה כל כך לבית המקדש?
• איך יכול יהודי להרגיש, שעולם בלי בית המקדש בירושלים, הוא עולם מנותק ועזוב?
• מי שיבקר היום בירושלים, יוקסם מיופייה, משטחה הנרחב, מאוכלוסייתה הצומחת במהירות, מאלפי לומדי התורה שבה ומהישיבות הרבות שבתוכה. ירושלים שוקקת חיים יהודיים ואנו מוצאים בה יות


קמצא ובר קמצא סיפור היסטוורי או אקטואליה חיה בועטת ונושמת? (הרב יוסף ויצמן )
מה אפשר ללמוד לימינו מהסיפור התלמודי המפורסם על קמצא ובר-קמצא?
האמנם הסיפור הידוע הינו עובא פרח ואינו אקטואלי לימנו אני?

     
 
שיווק באינטרנט על ידי WSI