דף הבית חוק ומשפט נדל"ן ומקרקעין ממתי רוכש משק חקלאי במושב נחשב חבר אגודה?
ממתי רוכש משק חקלאי במושב נחשב חבר אגודה?
גלעד שרגא, עו"ד ונוטריון 22/07/12 |  צפיות: 2912

הליך שבשגרה בעת רכישת נחלות במושבים הינו, כי על הרוכש להגיש מועמדותו להתקבל לחברות באגודה בפני ועד ההנהלה, כאשר בסופה של תקופת המועמדות, מובאת שאלת הקבלה לחברות באגודה, להכרעת האסיפה הכללית של האגודה.

רוכשים ומוכרים כאחד של נחלות במושבים אשר מבקשים להתנות את קיומו של הסכם המכירה בקבלה של הרוכשים לחברות באגודה, מסתמכים על החלטת ועד ההנהלה של האגודה, המאשרת, כי הרוכש התקבל כמועמד לחברות באגודה.

וכך, בהתאם להחלטת ועד ההנהלה של האגודה, נמשכים הליכי המכירה/רכישה של הנחלה ע"י הצדדים לעסקה, מועברים כספים, נלקחת הלוואת משכנתא, משולמים מיסים והכל מתוך הנחה, כי העסקה עברה את שלב האל-חזור.

ייתכן, כי בסופו של יום הנחלה תירשם על שמו של הרוכש במינהל מקרקעי ישראל אולם הרוכש לא יצליח לעבור בסופו של יום את משוכת "האסיפה הכללית", ולא יתקבל לחברות באגודה.

במצב די דומה, מצא עצמו רוכש נחלה במושב תאשור אשר ביקש להתקבל לחברות באגודה והיה בטוח, כי הליך קבלתו אושר והסתיים והינו חבר אגודה מן המניין.

 הרוכש ניצב בפני בעיה שאינה שכיחה במרבית המושבים שכן מעמדו האישי היה רווק ובשל עובדה זו נאמר לו ע"י האגודה, כי שאלת חברותו הינה חריגה מהנוהל הקיים באגודה שכן עד אותה עת לא היה רווק שהינו חבר אגודה ולכן יש לקבל את הסכמת האסיפה הכללית, האם בכלל להתחיל בהליכי הקבלה לחברות.

לשם כך, ביום 18.06.2009, כונסה אסיפה כללית אשר על סדר יומה נידונה השאלה, האם בכלל לאפשר לרוכש להתחיל בהליך המועמדות. בפרוטוקול האסיפה נרשם על סדר יומה של האסיפה "קבלת מועמד למשק...". ואכן בסופה של ההצבעה בהחלטת האסיפה נכתב, כי: "הוחלט לקבלו למועמדות", וכל זאת למרות הבעיתיות והמגבלה שבהיותו של הרוכש רווק.

בהחלטת וועד ההנהלה שהתכנס בחלוף חודש לאחר כינוס האסיפה הכללית, מיום 15.07.2009, נקבע הנושא לישיבת ועד ההנהלה: "מועמד לחברות משק 22", והוחלט כי:

"לאחר קבלת חוות דעת ממכון פילת ולאחר דיון בנושא קבלתו של מר י', הוחלט לאשר העברת הזכויות במשק 22 מהחבר ד' ולקבל את י' לחברות".

בחלוף כשנה, ביום 18.11.10, הובאה שאלת קבלתו של הרוכש לחברות, בפני האסיפה הכללית ובהצבעה חשאית שהתקיימה, לא זכה הרוכש לרוב הדרוש לצורך קבלתו לחברות.

הרוכש פנה לרשם האגודות וטען, כי הוא כבר רשום כבעל זכויות בנחלה במינהל מקרקעי ישראל, קבלתו לחברות אושרה הן ע"י האסיפה הכללית שהתכנסה לראשונה ביום 18.6.09, והן ע"י ועד ההנהלה.

הרוכש הוסיף וטען, כי תקנון האגודה כלל אינו מכיל שנת מועמדות, ורק כלפיו מבקשים להכיל את שנת המועמדות, כמו כן האגודה נוהגת במגמתיות והתעללות כלפיו בשל פנייתו לאגודה להקצאת מכסת מים, דבר שבעטיו כונסה בפעם השניה האסיפה הכללית.  

חוקר אשר מונה לדון בטענות הרוכש המליץ שלא להכיר ברוכש כחבר אגודה.

הרוכש השיג על החלטת החוקר בפני רשם האגודות השיתופיות, והסוגיה הובאה להכרעתו של כבוד הרשם עו"ד אורי זליגמן אשר דחה את השגת הרוכש וקבע בהחלטתו מיום 1.5.12, כך:

  •     גם אם לא קיים מנגנון בתקנון האגודה המחייב מועמדות לחברות, הרי שברור לכולם, כי במקרה הספציפי של המשיג, הייתה שאלה עקרונית וחדשה, האם ניתן בכלל למשיג להתחיל בהליכי החברות, כאשר הוא עתיד להיות החבר הראשון באגודה שאינו נשוי.
  •     אין מקום להתערבות בהחלטות האסיפה הכללית ביחס לקבלה או דחייה של חבר אגודה, יש לקבל את ההחלטה ולפעול לפיה שכן זו זכות מוקנית של האסיפה הכללית - "החליטה האסיפה הכללית, שלא לקבל את המשיג כחבר באגודה. שאלת החברות נתונה לאסיפה הכללית, וככל שזו החליטה שלא לקבל את המשיג כחבר, אין מקום להתערב בהחלטה זו".
  •    אין זה מעניינו של רשם האגודות לחקור מה היתה הסיבה האמיתית בשלה סורבה חברותו של הרוכש במסגרת ההצבעה החשאית, גם אם שיקולים אחרים הם שעמדו מאחורי קבלת ההחלטה על סרוב חברותו של הרוכש - "הסיבות בגינן החליטו החברים שלא לקבל את המשיג אינן ידועות, תוך כך שהחלטה התקבלה באמצעות הצבעה בקלפי, באופן חשאי, ולא ניתן לדעת מה היו צפונות ליבו של כל חבר, עת הניח את הפתק בקלפי. לא רק שלא ניתן לדעת, אלא ראוי לא לדעת, ובכך נשמר אלמנט החשאיות בהצבעה מסוג קלפי".
  •   ועד ההנהלה נעדר סמכות לדון ולהחליט באשר לחברות באגודה, תפקידו מסתכם בהמלצה בפני האסיפה הכללית בלבד - "אין בסמכות ועד ההנהלה לקבל החלטה בדבר חברותו באגודה, וכל שביכולתו זה רק להמליץ בפני האסיפה הכללית".

החלטתו של וועד ההנהלה על קבלתו הרוכש כמועמד לחברות באגודה שיתופית משמשת כהמלצה בלבד, היא אינה מחייבת את מוסדות האגודה ואינה משמשת משקל בעת הכרעת האסיפה הכללית במועד ההצבעה. לכן, המלצתנו על הצדדים לעסקת רכישת/מכירת נחלה במושב, להתייחס בהסכם המכר גם למצב בו הרוכש לא יתקבל בסופו של יום לחברות באגודה וימצא עצמו רשום כבעל זכויות בנחלה אך ללא זכויות חברות באגודה.


דירוג המאמר:

תגיות של המאמר:

 גלעד שרגא, עו"ד ונוטריון

הכותב הינו עורך דין ונוטריון, מומחה בדיני אגודות שיתופיות, נחלות, מושבים ומשקים חקלאיים

מייל: office@gilad-law.co.il

אתר: www.gilad-law.co.il

רשימה זו הינה מידע כללי בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או להוות תחליף לייעוץ משפטי. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין, העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. כמו כן אין להעתיק, לפרסם ולהפיץ מאמר זה, כולו או חלקו ללא קבלת אישור מאת עו"ד גלעד שרגא.



 


מאמרים נוספים מאת גלעד שרגא, עו"ד ונוטריון
 
ידועים בציבור וידועים גם בזכויותיהם במושב
16/07/13 | משפחה
מעמדם וזכויותיהם של הידועים בציבור בנחלה? מה הדין בנישואים שניים בשאלת ירושת הזכויות במשק החקלאי? האם בן/ת הזוג החדש יירש את כל הזכויות בנחלה? האם הילדים מהנישואים הראשוניים עשויים למצוא עצמם מנושלים מהנחלה בעקבות הצטרפותו של בן/ת הזוג החדש למשפחה?

למה לערוך הסכם יחסי ממון במושבים?
24/06/13 | משפחה
מנסיונינו בתחום המושבים, והורשת משקים ונחלות, אנו מודעים לחשיבות העצומה הקיימת לעריכת הסכם ממון קודם נישואין, על מנת להבטיח, כי אכן בעתיד יועברו הזכויות למי שאכן הכוונה היתה להעבירן אליו ומבלי שהזכויות בנחלה ימצאו דרכן אל מחוץ למשפחה.

אין יותר פטור ממס שבח במכירת 2 דירות בנחלה
20/05/13 | מיסים
עסקאות שיערכו לאחר סיומה של הוראת השעה, לא יהנו מהפטור שאיפשר מכירת מס' יחידות מגורים וקבלת הפטור מתשלום מס שבח על כל יחידות המגורים הקיימות במשק, דבר שישפיע על שיעור תשלום המיסוי הצפוי למוכר המשק החקלאי.

הסכנה במכירת נחלה אחת בשני הסכמים שונים
05/02/13 | מיסים
מכירת משק חקלאי בשני הסכמים נפרדים, כיצד יתייחס בית המשפט כאשר מובאת בפניו מחלוקת בין 2 צדדים לעסקת מכירת משק חקלאי, המבקשים לקבל סעד ועזרה בעסקה הבלתי חוקית שנערכה בינהם?

זהירות מהענקת מתנה של משק חקלאי ללא כל הזכויות!
במידה ותתעורר בעתיד מחלוקת בין היורשים, באשר לתוקפה של העברת הזכויות במשק החקלאי ללא תמורה שנתנה לאחד האחים, עשוי מקבל המתנה לגלות, כי בית המשפט יבטל את הסכם העברת הזכויות בנחלה, ולא יכיר בו כהסכם מחייב שנערך בין הצדדים.

ממתי רוכש משק חקלאי במושב נחשב חבר אגודה?
ועד ההנהלה נעדר סמכות לדון ולהחליט באשר לחברות באגודה, תפקידו מסתכם בהמלצה בפני האסיפה הכללית בלבד - "אין בסמכות ועד ההנהלה לקבל החלטה בדבר חברותו באגודה, וכל שביכולתו זה רק להמליץ בפני האסיפה הכללית".

פינוי ילדים מבית המגורים שבמשק החקלאי
מתן היתר לילדים להתגורר בבתי המגורים בנחלה במהלך חייהם של ההורים בעלי הזכויות בנחלה, ללא עריכת הסכם עשויה לתת לילדים מעמד וזכויות שימוש בנחלה כנגד רצונם של ההורים.

המינהל מסיר כפפות - אוכף הוראות הסכם פיתוח במושבים
06/05/12 | תאגידים
מינהל מקרקעי ישראל אוכף את הוראות הסכם הפיתוח במושבים, אי עמידת היזם בתנאי הסכם הפיתוח, מצדיקה את ביטול הסכם הפיתוח ע"י מינהל מקרקעי ישראל, ולכן התניית מתן ארכה נוספת להשלמת הבניה בתשלום 31% מערך הקרקע הינה החלטה סבירה.

סכנת הוצאה מחברות באגודה למי שהפסיק להתגורר במושב
מגורים מחוץ למושב עשויים להביא להוצאה מחברות באגודה. בית המשפט קובע, כי די בהחלטת ועד האגודה, כדי להפקיע את חברותם של מי שאינם מתגוררים בתחום המושב, ואין צורך בהתניית כינוסה של האסיפה הכללית, על מנת לתת תוקף להחלטת ועד האגודה להוצאתם מחברות באגודה.

הסדר הטיעון על בניה בלתי חוקית במשק החקלאי לא אושר!
בית המשפט מחליט בצעד חריג ויוצא דופן שלא לקבל הסדר טיעון ביחס לעבירות של שימוש חורג בשטח הנחלה והוא קובע, כי הוא אינו מחויב לקבל הסדר טיעון שנכרת בין בעלי הזכויות בנחלה לפרקליטות באשר לעונש המוסכם, בהיותו סוטה באופן קיצוני לקולא מן העונש אותו ראוי היה להשית על הנאשמים.
     
 
שיווק באינטרנט על ידי WSI