דף הבית חוק ומשפט משפחה 3 שיקולים לצורך אישור הסכמים הנוגעים לקטינים שטרם נולדו - עו"ד אירית רייכמן
3 שיקולים לצורך אישור הסכמים הנוגעים לקטינים שטרם נולדו - עו"ד אירית רייכמן
עו"ד אירית רייכמן 14/01/14 |  צפיות: 2461


בית המשפט לענייני משפחה דן לאחרונה במקרה שבעקבותיו פורסם פסק דין תקדימי. המבקשים עתרו כי בית המשפט יאשר הסכם הכולל מעבר להוראות הרכושיות וההוראות לגבי סיום מערכת היחסים ביניהם, גם הוראות הנוגעות לקטין אשר עתיד להיוולד להם כולל הסדרי ראיה, משמורת ומזונות של הקטין.



השאלה המרכזית אשרבחן בית המשפט לענייני משפחה היא האם לבית המשפט סמכות עניינית לאשר הסכמים הנוגעים לקטינים שטרם נולדו, ובפרט הסכמים הנוגעים לענייני מזונות ומשמורת של ילדים שטרם נולדו.

בית המשפט קבע כי יש לבחון שלושה שיקולים מרכזיים לצורך הבחינה אם יש מקום לאשר את ההסכם:


מערכת היחסים שבין הצדדים עצמם, השותפות ההורית שלהם, וההכרה במעמדו של המבקש (האב העתידי) כבעל זכויות וחובות כלפי הקטין כבר בעת ההריון.
טובת הקטין בהסכם השותפות ההורית של הצדדים.

ההסכם כפתרון עדיף בסכסוכי משפחה.

מכאן עולה השאלה מה הדין במצב בו צדדים מתקשרים בהסכם לצורך הבאת ילד לעולם, שנועד אך ורק ליצירת משפחה בדרך זו, ואם במקרה זה של יצירת "שותפות הורית", חל חוק בית המשפט לענייני משפחה טרם הולדת הקטין. בית המשפט ציין כי יש מקום לחשיבה משפטית מחודשת לגבי צדדים המתקשרים בהסכם שותפות הורית ולצורך כך בלבד. בימ"ש סבור כי לאור שינוי העיתים, שינוי מבנה המשפחה הקלאסי וההתפתחויות הטכנולוגיות, יש מקום לבחון שאלה זו.

במקרה הנדון, בית המשפט קבע כי הצדדים יצרו ובחרו "שותפות הורית" כבר עתה בעת ההריון. שותפות זו רוקמת עור וגידים ויש מקום כי מעבר להסדר פרטני כזה או אחר ליתן לכך תוקף משפטי. ההכרה המשפטית תסייע לצדדים עצמם במיסוד אותה שותפות הורית וצמצום משמעותי של המחלוקות הקיימות והעתידיות שלהם.

לאחר בחינת מערכת היחסים שבין הצדדים נקבע כי יש סמכות לבית המשפט לאשר הסכם זה ומעבר לכך יש אינטרס ויש עילה לאשר את ההסכם ליתן לו תוקף של פסק דין כבר עתה ובעת ההריון. בנוסף, בימ"ש סבור כי יש מקום כבר עתה ובעת ההריון ליתן מעמד משפטי תקף לזכויותיו וחובותיו של המבקש, אביו של ילדם העתידי של הצדדים.

הקשר לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו

בית המשפט מדגיש כי יש מקום להכרה בהורותו של המבקש ועוד טרם הלידה. זכות ההורות הוכרה בשורה של פסקי דין והיום בחלוף למעלה מ-20 שנה מחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לא יכולה להיות מחלוקת כי זכות ההורות הנה חלק מכבוד האדם וחירותו.

בית המשפט סבור כי הכרה בזכויותיו ובחובותיו של המבקש כבר בעת ההריון עולה בקנה אחד עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ויש מקום להעניק מעמד למבקש כאביו העתידי של ילדם של הצדדים. בנוסף, לו היה מתעורר סכסוך בין הצדדים הקשור להריון, יכול היה המבקש להגיש בקשה לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ולבקש גם להתמנות כאפוטרופוס נוסף לעובר. המבקש גם יכול היה להגיש תובענה הקשורה להריון. המבקש יכול היה להגיש תביעה הקשורה לאבהות וקביעתה עוד בעת ההריון. כך יכולה הייתה לעשות גם המבקשת. בית המשפט המוסמך לדון בכל העניינים הללו הנו בית המשפט לענייני משפחה.

בכל הנוגע להסדרים שקבעו הצדדים בדבר משמורת והסדרי ראיה ומזונות, בית המשפט סבור כי יש מקום לאשרם בהתאם לחוק בית משפט לענייני משפחה וזאת במישור היחסים שבין הצדדים בינם לבין עצמם. שני הצדדים ערים לכך כי כל אחד מהם יוכל לפנות בעתיד לבית המשפט בעניין המשמורת והסדרי הראיה וכך גם לגבי המזונות של הקטין.

סמכותו של בית המשפט על פי חוק בית המשפט לענייני משפחה הנה לבחון גם לאור שינוי העיתים אם לא בשלו התנאים להכיר גם במשפחות הנוצרות לצורך "השותפות ההורית" כמשפחות על פי החוק. ויוזכר – לא לפני זמן רב הייתה מחלוקת פסיקתית ומשפטית בשאלה אם בני זוג מאותו מין הנם בני משפחה במובנו של החוק ולא לפני זמן רב הייתה מחלוקות פסיקתית ומשפטית בשאלה אם ידועים בציבור הנם בני משפחה במובנו של החוק.

טובת הקטין בהסכם השותפות ההורית של הצדדים

מעבר למערכת היחסים בין הצדדים, סבור בית המשפט כי טובת הקטין שעתיד להיוולד לצדדים גם היא דורשת אישור ההסכם כבר עתה בעת ההריון. בעת בחינת טובת הילד יש להתחשב גם בעקרונות שהותרו באמנה הבינלאומית לזכויות הילד משנת 1989 שאושרה על ידי ישראל בשנת 1991 (להלן: "האמנה לזכויות הילד").

על פי האמנה לזכויות הילד, יש לפעול למניעת הפליה, קידום השוויון הנוגע לילדים, שימת טובת הילד כשיקול ראשון במעלה בעת נקיטת פעולות כלפיו על ידי הרשויות השונות של המדינה לרבות בית משפט, כיבוד אחריות, זכויות וחובות הוריו של הקטין, שמירת זהות וקשרי משפחה, מקומו העצמאי של הילד בנפרד מהוריו, רישומו המהיר כבעל אזרחות ורישום הוריו מיד לאחר לידתו, זכות הילד לחינוך נאות, ועוד ועוד.

אישור ההסכם טרם לידת הקטין יאפשר לקטין הסדרה מהירה, ודאית ובטוחה יותר של זכויותיו מעת לידתו ואף טרם לכך. טובתו של הקטין הנה בהסדרה מראש של כל העניינים הקשורים בו. טובת הקטין הנה באישור הסכם השותפות ההורית של הצדדים.

ההסכם כפתרון עדיף בסכסוכי משפחה

רציונל נוסף לאישור ההסכם עולה בעת בחינת המטרה שלשמה הוקם בית המשפט לענייני משפחה והצורך מבחינת מדיניות משפטית לעודד הסכמים בין בני משפחה. בתי המשפט לענייני משפחה מכירים במצב שבו ידועים בציבור מבקשים לאשר הסכם ומבקשים באמצעות ההסכם שלא להחיל עליהם את הקביעות בפסיקה הקשורות לשיתוף רכושי והם מבקשים לקבוע כי הם אינם ידועים בציבור לצורך מגוון עניינים. לכן יש לאפשר מצב שבו צדדים – בני זוג להורות שהחליטו ליצור שותפות הורית – מבקשים לאשר הסכם הקשור לשותפות ההורית שלהם. אותו חופש ההתקשרות וחופש החוזים והרצון להסדיר קיים בשני המקרים וכן אינטרס לצמצום מחלוקות ועידוד הסדרים.

בית המשפט סבור כי "אישור ההסכם בין הצדדים וטרם הלידה יעביר מסר של עידוד הסכמות ויישוב מחלוקות באמצעות הסכם, וזאת מבלי להידרש להליכים משפטיים ארוכים ומסובכים, שאין בהם ככלל על מנת להיטיב עם מי מהצדדים".

עו"ד אירית רייכמן הינה בעלת תואר LLb במשפטים מאוניברסיטת

תל-אביב , חברה בועדת בית המשפט לעניני משפחה בלשכת עורכי הדין,

מגשרת מוסמכת מטעם הטכניון  ועברה השתלמויות תעודה רבות בתחום דיני

המשפחה.לעו"ד אירית רייכמן ניסיון רב בהופעות בבתי המשפט לענייני

משפחה,בבתי הדין הרבניים וניהול תיקים מורכבים בתחום  דיני המשפחה

הירושה והאפוטרופסות.


דירוג המאמר:

תגיות של המאמר:

 עו"ד אירית רייכמן


 


מאמרים נוספים מאת עו"ד אירית רייכמן
 
3 שיקולים לצורך אישור הסכמים הנוגעים לקטינים שטרם נולדו - עו"ד אירית רייכמן
14/01/14 | משפחה
בית המשפט לענייני משפחה דן לאחרונה במקרה שבעקבותיו פורסם פסק דין תקדימי. המבקשים עתרו כי בית המשפט יאשר הסכם הכולל מעבר להוראות הרכושיות וההוראות לגבי סיום מערכת היחסים ביניהם, גם הוראות הנוגעות לקטין אשר עתיד להיוולד להם כולל הסדרי ראיה, משמורת ומזונות של הקטין.

מדוע אין להכיר בעילת תביעה בנזיקין בשל ניאוף ובגידה? - אירית רייכמן
22/12/13 | בגידות
בית המשפט העליון קבע הלכה תקדימית לאחרונה, בפסק דין שפורסם בתאריך 29.10.2013. לפי פסק הדין, אין להכיר בעילת תביעה בנזיקין בשל ניאוף ובגידה.

עורך דין לגירושין - אי קבלת ירושה
11/10/12 | ירושה
פסק דין ראשון מסוגו, פרי עטה של השופטת שפרה גליק מבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, קובע כי על אף העובדה שבני הזוג היו נשואים טכנית במשך 40 שנה, האישה אינה זכאית לקבלתו של סכום כלשהו מירושת בעלה המנוח – וזאת משום שבפועל בני הזוג לא התראו זה עם זו כמעט במשך כל התקופה.

עו"ד לגישור - דירת מגורים השייכת לאחד הצדדים - בעתיד נכס משותף
האישה הגישה תביעה ובה עתרה למחצית מזכויות האיש בדירה אשר נרכשה לפני הנישואין מכספים שקיבל האיש מהוריו וממשכנתא שנטל לפני הנישואין.

עו"ד לגירושין - מינואר 2012 חוק "מסלול מזונות" - והזוכה לא צריך להיות מעורב
18/07/12 | משפחה
הצעת חוק חדשה אשר הונחה על שולחן הכנסת בשלהי השבוע שעבר קובעת כי החל מחודש ינואר 2013 ימוסד בחוק "מסלול מזונות" ייחודי אשר יאפשר להוצאה לפועל להיכנס לנעלי הזוכה ולגבות במקומו את חוב המזונות. הצעת החוק הוגשה על רקע נתון לפיו 60% מהזוכים הפרטיים הן נשים אשר במסגרת הליכי ההוצאה לפועל אינן מיוצגות על ידי עורך דין ומכאן שהן מתקשות לגבות את החובות המגיעים להן על פי חוק. סברה נוספת היא שזוכים רבים נמנעים מפתיחתו של הליך גבייה אל מול החייבים וזאת מחשש לפעולות נקם אפשריות מצדם – שאף עלולות לפגוע בילדי

בגדה בבעלה והגישה תביעה לקבלת מחצית מדירתו
11/07/12 | משפחה
בתמ"ש 22183-09 אשר ניתן בינואר 2012 ע"י כבוד השופט פיליפ מרכוס בבית משפט למשפחה בירושלים דובר במקרה של זוג צעיר באמצע שנות ה-20 לחייהם אשר נישואיהם נמשכו פרק זמן קצר של שנה אחת תמימה.

כל מה שרציתם לדעת על אימוץ ילדים ע"י זוגות חד מיניים
26/06/12 | כללי
האם שני גברים, החיים כבני זוג, יוכלו להיות מוכרים כאבות משותפים של ילד מאומץ? בזכות התושיה והרצון של גיורא שביט שדיב ואבי שדיב שטיב, אשר יצרו תקדים משפטי, הדבר אכן אפשרי.

בית המשפט המחוזי קבע: הסכם ממון תקף רק לחיים ואיננו מחליף צוואה
03/10/11 | משפחה
בתאריך 11.9.2011 ניתן פסק דין תקדימי על ידי בית המשפט המחוזי אשר דן בשאלה האם הסכם ממון יכול לשמש גם כצוואה בעת פטירתו של מי מהצדדים? פסק דין חדש של השופטת צילה צפת בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, צריך להדליק נורה אדומה לכל אלו אשר דוחים או מותרים על חתימה על הסכם ממון וכתיבת צוואה. על כך במאמר הבא.

לפני שהולכים לשופט, נסו הליך גישור לגירושין - אירית רייכמן
הליך הגירושין הוא מטבעו הליך מאוד רגיש המצריך לעיתים קרובות מאוד הליכה זהירה בין הטיפות ולא מאבק חורמה בכל החזיתות כפי שקורה לא פעם. בדיוק לשם כך נוטה בית המשפט להפנות מספר רב של תיקי גירושין להליך אלטרנטיבי של יישוב סכסוכים – הוא הליך הגישור. במאמר שלפניכם ננסה לעמוד על היתרונות הטמונים בניהולו של הליך הגירושין בנוכחותו של מגשר.

תשובות לחמש שאלות בנושא גישור - אירית רייכמן
22/06/11 | משפחה
על רקע תופעת הסחבת המתמשכת שהפכה למנת חלקם של כמעט כל בתי המשפט בישראל, הופך תחום הגישור לאלטרנטיבה ברת קיימא ליישוב סכסוכים. המדובר בהליך שעשוי לחסוך לבוחרים בו כסף וזמן רב, וזאת לצד עוגמת נפש רבה שעשוייה להיחסך כתוצאה מכך שהסכסוך כולו לא מתנהל בין כתלי בית המשפט על כל המשתמע מכך. במאמר שלפניכם נציג איפוא חמש שאלות ותשובות שעיקרן אפיק הגישור. אל תגידו שלא ידעתם.
     
 
שיווק באינטרנט על ידי WSI