מה לנו לאהוב מלאכה, ולמה לשנוא הרבנות, והם שני הפכי לשון לא יקרבו זה אל זה כלל, ואם יש קצת טעם של לשון שנאה היה נראה לשייכו לרשות.
ונלענ״ד כי מאמר התנאים אהוב את המלאכה עיקר תוקפו בעבור שנאת הרבנות וההרחקה מהרשות, והמה כרוכים זה בזה וכדאמר לקמן רבן גמליאל (פרק ב׳ משנה ג,) הוו זהירין ברשות שאין מקרבין לו לאדם אלא לצורך עצמן, אלא שההפרש ביניהם, שהוא היה נשיא והם לא, לכן אמרו הם ואל תתודע לרשות, אבל רבן גמליאל שנשיא הוא וחייב היה להתודע לרשות, רק הזהיר מהרשות.
קרא כאן כלב שחור בחלום
אבל קשה הלשון ושנא את הרבנות, כי אמר רב לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה (פסחים דף נ׳ עמוד ב׳), וגם מי אמר שכל מגמתו להיות רבי ועל מנת שיכבדוהו הבריות, דאפשר שלשם שמים הוא מתכוון, וגם אם רצונו שיכבדוהו, סוף סוף אולי יבוא בסופו לעשות לשמה, שכך אומר רב דיש לעשות.
והנכון הוא אומרו ושנא את הרבנות, כגון לשון העשירות, שהעשירות לשון המורה לנו שאינו העושר גופו אלא כל הכרוך בעושר, כי העושר עצמו יכול הרבה להועיל, ועל זה הדרך אמרו להיות שונא את הכרוך ברבנות, אבל באהבת הכרוך במלאכה אין צריך הרחקה, וראויים הם להאמר זה אחר זה, למען ירוץ הלומד בהבנת המשנה.
ולכן בא תלמידם הלל ומבאר מאמרם דאשתמש בתגא חלף (לקמן משנה יג׳), אם כן יש לאדם לשנוא כל המרחיקו מחי העולמים.
וגם כי כריכת הרבנות ברשות אינו טהור, עם כל זה אין לנו להיות שונאי הרשות, ונהפוך הוא כדרבי חנינא סגן הכהנים שהיה אומר, הוי מתפלל
מידע על ידיד נבחן בעת צרה
רעזבא את הרבנות, ואל תתודע לרשות:
S * T-T V TJ ־ ״:״" TT
(יא) אבטליון אומר, *חכמים, הזהרו בדבריכם,שמא תחובו חובת
גלות
מב פרק א׳ אבות אדרת שנער
61ותגלו למקום מ?ם הרעים, ןישתו התלמידים הבאים אחריכםדמותו, ונמצא עזם שמים מתחלל:
(יב) הלל ושמאי קבלו מהם.הלל אומר, הוי מתל?ןידיו אהלן,
64אוהב שלום ורודף שלום,
מרכבה, ודבר קטן הויות דאביי ורבא וכו׳, וכי מאחר דקטן שבכולם כן, גדול שבכולם על אחת כמה וכמה.
אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל, בשעה שיושב ועוסק בתורה כל עוף שפורח עליו נשרף (בבא בתרא דף קלד׳ עמוד א׳), ושיבח הלל דווקא את אהבת השלום, וראה לקמן.
64ונראה שאהבת שלום כשמקיים בגופו, וזה למוד התורה, ורודף שלום היינו בין איש לרעהו כפשוטו, ואמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא, תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם (ברכות דף סד׳ עמוד א׳), כי ריבוי השלום מתקיים בעוסקי התורה, לזה הטעם לא היה די לאהרן באהבת שלום ורדיפת שלום, וטרח לקרבן לתורה להרבות שלום בעולם, כי השלום כלי מחזיק ברכה לכלל ישראל (עוקצין פרק ג׳ משנה יב׳), שנאמר ןהוה עז לעמו, דתן ןהוה יברך את עמו, בשלום (וזהלים פרק כט׳ פסוק יא׳).
מד פרק א׳ אבות אדרת שנער
66אוהב את הבךיו׳ת 67רמהןךבן לתורה:
(יג) הוא היה אומר, נגד שמא, אבד קזמיי• 68יךלא מוסיף. ןסיף.