מכיוון שבימינו בדרך כלל לא מקפידים על שלושה תנאים אלו מקובל היום לא למכור חמץ גמור, אלא אם כן הדבר כרוך בהפסד ממון מרובה. אולם, במציאות כיום של מגיפת הקורונה שבה מדינת ישראל נמצאת בסגר ויש אי וודאות גדולה לגבי רמת האספקה של חומרים בסיסיים בחנויות, מותר לקנות אספקה גדולה של חמץ לפני החג, מחשש שמוצרים אלו יאזלו לאחר החג, ולמוכרו במכירת חמץ. ואין לחשוש שהמכירה הזאת היא הערמה שהרי בדיוק בשביל מצבים דחוקים כאלו המערכת ההלכתית מאפשרת את מכירת החמץ.

ויש לדעת שבשנה הזאת ניתן לכתחילה למכור חמץ לרבנים דרך הטלפון או האינטרנט, וזאת למרות שבדרך הזאת אינו חותם על שטר מכירה בעצמו שהרי הרב המוכר הוא שלוחו לחתום על שטר המכירה. המנהג הרווח בשנים כתיקונם ללכת אל הרב באופן אישי ולעשות מעשה קניין בפניו הוא בעיקר על מנת להגביר את רמת גמירות הדעת, ולמרות חשיבות הדבר אין זה מעכב את כשרות המכירה.

מאמר בנושא תפילה נגד עין הרע נגע צרעת

ביעור חמ שאלה: כיצד מקיימים מצוות ביעור חמץ במקומות שבהם הממשלה הטילה סגר ואסור לצאת רחוק מהבית?

תשובה: נחלקו התנאים במשנה בפסחים (כא.) כיצד מקיימים מצוות ביעור חמץ (מצוות ׳תשביתו׳), לדעת רבי יהודה אין מקיימים ביעור חמץ אלא בשריפה, ולדעת חכמים ביעור חמץ מתקיים אפילו במפורר וזורה לרוח או מטיל לים.

להלכה נפסק כשיטת חכמים שניתן לקיים מצוות ביעור חמץ בדרכים אחרות שאינם שריפה, אך הרמ״א (או״ח סי׳ תמה סעי׳ א) כותב שהמנהג הוא לחשוש לשיטת רבי יהודה ולקיים את מצוות ביעור חמץ בשריפה דווקא. אולם, כאשר השריפה אינה אפשרית, כגון בערב פסח שחל בשבת, אף לדעת האשכנזים יש לבער את החמץ בדרכים אחרות, כגון זריקה לים או הטלה לבית הכסא (משנה ברורה סי׳ תמד ס״ק כא).

ולכן, בתקופת הקורונה שבה הממשלה הטילה סגר ואין אפשרות לצאת רחוק מהבתים ולקיים מדורות גדולות, לכתחילה יש לכל אחד לעשות מדורה קטנה ליד ביתו, במקום בטוח ותוך שמירה על כללי הבטיחות, ולשרוף כזית חמץ בתוך המדורה ואת שאר החמץ ימכור במכירת חמץ או יזרוק לפח אשפה, שכן מעיקר הדין יוצאים ידי חובת מצוות תשביתו בכזית חמץ בלבד.

אך כאשר העצה הזאת אינה אפשרית, כגון בערים גדולות שיש בהם צפיפות רבה, או שהדבר מסוכן מדי ויש לחשוש שלא ישמרו על כללי הבטיחות, ניתן לכתחילה לקיים את מצוות תשביתו בדרכים אחרות, כגון לשטוף את החמץ באסלה או להטיל עליו אקונומיקה או כל חומר אחר שפוגם ולזורקו לפח אשפה.

התרת נדרים

שאלה:

אדם שנוהג חומרות שונות בפסח ועקב המצב החדש אינו יכול לנהוג בחומרות אלו האם מחויב בהתרת נדרים ?

תשובה:

השו״ע (יו״ד סי׳ ריד סעי׳ א) פוסק שמנהג טוב או חומרא שאדם נוהג על עצמו דומה לנדר, ולכן מחייב התרת נדרים. עם זאת, הפתחי תשובה (ס״ק א) מביא את הדגול מרבבה שכותב שכל זה באדם שרוצה להפסיק את הנהגת החומרא לעולם, אך אדם שאירע לו אונס חד פעמי שמחייב אותו להפסיק את הנהגת החומרא לתקופה מוגדרת אינו חייב בהתרת נדרים, שכן מן הסתם כוונתו הייתה לנהוג את החומרא כל עוד המציאות מאפשרת.

מידע שיש על אישה שלא מכבדת את בעלה

כמו כן, גם בתקופת הקורונה שבה אדם נאלץ לוותר על חומרות שונות הוא אינו מחויב בהתרת נדרים, משום שלאחר שיעבור הקורונה הוא יוכל לחזור ולנהוג באותן חומרות.