טבילת כלים
טבילת כלים בתקופת הקורונה
שאלה:
כשאין אפשרות לטבול כלים, כגון בתקופת הקורונה שבה נסגרו הרבה מקוואות כלים, כיצד ניתן להשתמש בכלים חדשים המחויבים בטבילה שאדם קונה לקראת חג הפסח?
תשובה:
הראשונים נחלקו האם יש איסור להשתמש בכלים לא טבולים. הראבי״ה (פסחים סי׳ תסד) כותב שהטבילה היא מצווה חיובית ואין איסור להשתמש בכלים לא טבולים. לעומת זאת, הטור (יו״ד סי׳ קב) כותב שאסור להשתמש בכלים שאינם טבולים, ואילו הטבילה מתירה איסור זה. הרמ״א (סי׳ קב סעי׳ ח) פסק כשיטת הטור שאסור להשתמש בכלים לא טבולים, והאחרונים (עי׳ ביאור הלכה סי׳ שכג סעי׳ ז ד״ה מותר להטביל) כתבו שאיסור זה הוא מדרבנן.
קרא כאן תפילת תודה לבורא עולם
לאור זאת, כותב הגרש״ז אויערבך (שו״ת מנחת שלמה תניינא סי׳ סח) שכיוון שהאיסור להשתמש בכלים הוא מדרבנן בלבד, בשעת הדחק מותר להשתמש בכלים לא טבולים כשאין אפשרות להטביל אותם. כלומר, הגרש״ז הבין שהאיסור להשתמש בכלים לא טבולים אינו איסור עצמאי עם מתיר של טבילה, אלא האיסור באה כחיזוק למצוות הטבילה ולכן כאשר הטבילה אינה מתאפשרת אין שום סיבה לאסור את הכלים וממילא הם מותרים בשימוש.
אם כן, במציאות כעת של מגיפת הקורונה שבה מקוואות כלים נסגרו ואין אשפרות לטבול את כלים חדשים המחויבים בטבילה, ניתן לכאורה להתיר את השימוש בכלים חדשים אף ללא טבילה, ולפחות באופן זמני כל עוד אין אפשרות להטבילם.
אולם, השיטה הזאת היא דעת יחיד שמבוסס על סברא מחודשת ולכן אין לסמוך עליה בפני עצמה, אלא יש לצרפה לאחד מהעצות הבאות:
❖ מכירה לגרי: השו״ע (יו״ד סי׳ קב סעי׳ טז) פוסק שמי ששכח לטבול כלים בערב שבת יכול ליתן את הכלים לגוי ואח׳׳כ להשאיל ממנו בחזרה, ואז הוא משתמע בכלים שבבעלות גוי שמותרים בשימוש ללא טבילה. הרמ״א (שם) מוסיף שמי שאין לו מקווה כלים ישתמש בעצה הזאת.
באופן מעשי ניתן להקנות את הכלים לגוי יחד עם מכירת החמץ (ניתן לציין זאת בשטר המכירה), אך יש להקפיד שלא לקנות את הכלי בחזרה לאחר הפסח אא״כ המצב מאפשר את טבילת הכלי באותה העת.
❖הפקר בפני שלושה: כמה מהאחרונים כתבו שניתן להפקיר את הכלי בפני שלושה אנשים ובכך להפקיע ממנו חובת טבילה, שכן כלי של הפקר אינו מחויב בטבילה. נועי׳ בתשובה הבאה שנדון בשאלה האם מותר להפקיר בפני שלושה דרך הזום]
עם זאת, לכתחילה אין לסמוך על עצות אלו ועדיף להשתמש בכלים חד פעמיים, או להגעיל כלי חמץ ולהשתמש בהם.
הפקר בפני שלושה דרך הטלפון או הזום
האם ניתן להפקיר כלים החדשים בפני שלושה אנשים ששומעים דרך הטפלון או שצופים בשידור חי דרך הזום ?
הגמ׳ בנדרים מה. מביאה את שיטת רבי יהושע בן לוי שמדין תורה חייבים להפקיר בפני אדם אחד ורבנן חייבו להפקיר בפני שלושה אנשים, וכן כתב הרמב״ם (הל׳ נדרים פ״ב הל׳ טז). לעומת זאת, הרא״ש (נדרים פ״ד סי׳ יא) כותב שמדין תורה ניתן להפקיר אפילו בינו לבין עצמו.
מידע על תפילה לזיווג על בנות
השו״ע (חו״מ סי׳ רעג סעי׳ ז) פוסק כשיטת הרמב״ם שמדין תורה חייבים להפקיר בפני אדם אחד לפחות, ואילו הרמ״א (שם) פסק כשיטת הרא״ש שמדין תורה ניתן להפקיר בינו לבין עצמו. אולם, השו״ע בהל׳ שבת (סי׳ רמו סעי׳ ג) לגבי איסור שביתת בהמתו כותב שניתן להפקיר בינו לבין עצמו, ויש אחרונים שהסבירו שאף לדעת השו״ע בדיעבד כשאין ברירה אחרת מותר להפקיר בינו לבין עצמו.
לפי זה, במצב הנוכחי של מגיפת קורונה שאסור להיפגש עם אנשים אחרים ולכן קשה לאסוף שלושה אנשים בשביל להפקיר לפניהם, ניתן לכאורה להתיר לאדם שקנה כלים חדשים להפקיר בינו לבין עצמו משום שמדובר במצב דחוק שאין ברירה אחרת. אך כיוון שהשיטה הזאת אינה מוסכמת אין לסמוך עליה בפני עצמה, אך יש לצרף אותה כצד להקל.
בגמ׳ בנדרים מבואר שהטעם שחכמים חייבו שיהיו שלושה אנשים נוכחים בשעת ההפקר הוא, שיהיה אדם אחד שיוכל לזכות בהפקר ועוד שניים שיעידו שזכה בחפץ, וכך מסביר הרמב״ם (שם). לאור זאת, ניתן להניח שלפחות שניים מהמשתתפים צריכים להיות כשרים לעדות, וכן כתב הכף החיים (סי׳ רמו ס״ק מג). אולם, הראשונים העלו טעמים נוספים לצורך בנוכחותם של שלושה אנשים: א. כדי להבטיח שהמפקיר עושה זאת בלב שלם (תוס׳ בבא מציעא ל:). ב. כדי לפרסם שהדבר הופקר (תום׳ שבת יח: ד״ה דמפקרא ורא״ש בבא מציעא סי׳ לג). לאור הטעמים האלו אין לכאורה שום סיבה לכך שהמשתתפים יהיו כשרים לעדות, וכן פסק המהרי״ט.