תוכן מורחב ומפורט
ענין א׳ - זכר למעשה בראשית א
השבת יסוד האמונה * השבת עדות ישראל על הבריאה * המחלל שבת כמעיד שלא שבת הקב״ה * עדות אמירת ויבולו שותפות למעש״ב * ביאור השותפות והצורך לשתף כל ישראל בשותפות זו * ביאור הכל בו בשותפות זו * אמירת ויכולו מעומד כעדות * שלשה מעידים זה ע״ז ישראל ושבת והקב״ה - תוס׳ חגיגה * השבת עדות וזכרון לאמונה בחידוש ובהשגחה - רמב״ן * לשונות ספר החינוך בענין זה * שבת כנגד הראש והלב שהם עיקר החיות.
ענין ב׳ - זכר ליציאת מצרים ז
וזכרת כי עבד היית * חובת הזכרת יציא״מ בקידוש * נחלקו הראשונים בענין השבת זכר ליציא״מ * ממחלוקת זו מסתעפת מחלוקת בפירוש המקרא ובפירוש נוסח הקידוש * דברי הרמב״ם המובאים בפי׳ הרמב״ן עה״ת, ל׳ הרד״ק בענין זכר ליצא״מ, ד׳ תום׳ בפסחים שבמצרים נשתעבדו בישראל בל״ט מלאכות * ד׳ הרמב״ן עצמו שיצא״מ והשבת שניהם זכרון לקב״ה המחדש הכל ברצונו * ל׳ המשך חכמה בזה * ד׳ הסדר היום ע״פ ד׳ הטור בישמח משה * בהערה מדברי ה׳ארץ הצבי׳ על יציאת מצרים בזכות האמונה.
ענין ג׳ - ויברך אלוקים את יום השביעי יא
השבת יום מבורך שנתברך מהקב״ה * ביאור הדברים מהרשב״א * מכח ברכתה הגנה על אדה״ר * מדברי המדרש על ברכת השבת * ד׳ האבן עזרא * ביאור רחב מהמלבי״ם בענין ברכת השבת וברכו במן וביאורו בדברי הזוה״ק * נתינת התורה שכולה ברכה ביום השבת המבורך - מהר״ל * מצות סידור לחם הפנים - סיבת הברכה למזונות העולם - ביום השבת * ל׳ הנצי״ב על ׳ברית עולם׳ המוזכר שם.
כאן נקרא על עלון חוט של חסד
ענין ד׳ - שבת שלום טז
אמירת שבת שלום * א. ביאור ענין השלום ע״פ דברי המהר״ל * הקב״ה עושה שלום בין כל הנמצאים וכל אחד עומד במקומו * דברי המלבי״ם בהארת ענין השלום המעמיד כל חלקי הבריאה ע״י שכינת ה׳ המחיה את כל הברואים * ב. השבת השלימה את הבריאה ושלימותה * בסוף ששה ימים באה המנוחה הוא השבת שהיא השלום * ג. משלמות הבריאה שיהיו ישראל בשלום ובאחדות * אזהרת הקדמונים על מריבה ומחלוקת ביום השבת.
ענין ה׳ - הפורס סוכת שלום כג
בשבת אומרים הפורס סוכת שלום עלינו * א. ברית עולם - ברית כרותה לשומרי שבת שהקב״ה משמרם * ב. הנהגת השמירה בשבת חלוקה מהנהגת ההשגחה בחול * ג. אין אומרים והוא רחום בשבת * בשבת מסתלק הדין מן העולם * ד. אין מסלקין הסכין בשבת מהשולחן בברהמ״ז * ה. ברכת הבנים בליל שבת.
ענין ו׳ - שביתת שבת כח
דברי הראשונים בחלקי השביתה השלמה * המלאכות שנאסרו לא לפי טורחם נקבעו * ל׳ אוה״ח הק׳ * מצות עשה של שביתה בשבת * משמעויות הרמב״ם שהשביתה כוללת גם שבותים שאינם מלאכה * דברי הרמב״ן בכ״מ בענין הטורח והעמל בשבת שיתכן שנאסר מקרא דשבתון * דברי הר״מ בענין טלטול מוקצה * שביתה מהרהור * שלא תהא צרה ויגון ואנחה ביום מנוחתינו.
מידע שניתן לקרוא רב מקובל שמקבל נשים
ענין ז׳ - שבת מנוחה לב
לשונות התפילה והברכות בהם נזכרה מנוחת השבת * א. שלמות המנוחה - כוללת איסורי המלאכה * השבותים * שלא יהא יום טורח ועמל אלא יום ׳שביתה ומנוחה׳ * גם מניעת הרהור ומחשבה בדברי מלאכה נכללו בזה * שלמות המנוחה ע״י קיום עונג שבת * נשמה יתירה דוקא במצב של מנוחה שלמה. ב. המנוחה היא לנפש - ענין המנוחה היא מנוחה לנפש ולהשיב נפש ע״י הרגיעה והמנוחה מטורח המלאכה * ע״י המנוחה מגיעה הנפש לכוחה ותכונתה האמיתית. ג. תכלית השביתה להתענג הנפש אל ה׳ ותורתו - לשונות הראשונים למטרת השביתה ללכת בדרכי ה׳ ולענג הנפש בה׳ ותורתו * דברי הכתב והקבלה על את ׳שבתותי׳ תשמורו - שביתת הגוף ושביתת וישוב הנפש * וירא מנוחה כי טוב - זו תורה [השלמת דברים ע״ע בענין ׳תורה בשבת׳]. ד. רצה במנוחתנו - דברי ר״י בר יקר על רצה במנוחתנו שמתפרשים כענין מנוחת האשה בבעלה * לשון נפלא בזה.
ענין ח׳ - השבת - ישראל כדוגמא של מעלה מ
השבת יום מנוחת הקב״ה שנתן לנו יום מנוחתו למנוחה * יכירו בניך וידעו כי מאתך היא מנוחתם - מצוה מיוחדת שענינה להודיע כי מנוחתם היא מנוחתו * ב. אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ * דברי הרמב״ן באגרת הק׳ שהקב״ה בחר בישראל עבדיו להיות הנהגתם דומה להנהגתו * ענין מה הוא חנון אף אתה חנון - והלכת בדרכיו * ג. מצות שבת היא הוראה של והלכת בדרכיו« ד. במעלת השבת שכולה הליכה בדרכי ה׳« ה. ישמח משה במתנת חלקו כי עבד נאמן קראת לו * שמחתו של משה באוצר של לדעת כי אני
מקדישכם * הדגש בשמחתו בהיותו 'עבד, נאמן * לשון הגר״א בענין הברית, ביאור בענין זה.
ענין ט׳ - ל״ט מלאכות כנגד מז
בגמ׳ מבו׳ שזה כנגד מלאכות שהיו במשכן * דברי הרמ״א בביאור מה שנאסרו בשבת דוקא מלאכות שהיו במשכן * עוד בענין זה מהגר״א מה שפירש ביוצר להקליר * תוספת ביאור ע״פ התנחומא שהאדם עולם קטן * שבשביתתו נמצא העולם בשביתה * תוספת דברים ממו״ר הגרא״ט שטיינפלד שליט״א בבי׳ דברי תוס׳ פסחים שבמצרים נשתעבדו בל״ט מלאכות הללו * ביאור הענין שתיקנו שם חטא אדה״ר ופגמו * כיו״ב מס׳ עיר מקלט.
ענין י׳ - קודש היא לכם - קדושת שבת נב
מקראות רבים שנזכר לשון קדושה על השבת * לשונות הראשונים שקדושתישראל תלויה בקדושת השבת * ושהיא גורמת קדושת ישראל * השבת ראשיתושורש כל הקדושות * כל ימות השבוע מקבלים קדושה משבת * ל׳ רמח״לשקדושת שבת בהיותו יום מושפע בריבוי השפעות רוחניות אלוקיות * קדושתשבת והנהגתה במחשבה דיבור ומעשה * השבת מוספת קדושה על ישראל *ביאור ענין קדושת השבת ע״פ המהר״ל בתפאר״י - שבת כולו יום קודש וביוםזה נתחבר העולם כולו לקב״ה כיון שרק בזמן קדוש יש מציאות של חיבור לקב״ה
* השבת כלה היא - מתחברת לבוראה ככלה לבעלה * שבת מלכתא - שבת מקודשת ונבדלת משאר ימים כמלך המובדל מהעם * ציון לענין נשמה יתירה בו נתבאר מהאלשיך הק׳ שע״י הנשמה יתירה מושפע שפע קדושה על כאו״א מישראל להתקשר אליו יתברך * המקדש עצמו בשבת מתקדש בכפלים.