דף הבית רפואה ובריאות דיאטה ותזונה ירקות - כל האמת על הבריאות
ירקות - כל האמת על הבריאות
טליה לביא 29/06/08 |  צפיות: 2001

כולנו יודעים את זה וגם אלפי מחקרים מוכיחים את זה - צריכת ירקות מגנה מפני מחלות שונות ותורמת לשמירה על הבריאות ואיכות החיים. המחקרים מוצאים קשרים הדוקים בין צריכת ירקות לבין הפחתת הסיכון לתחלואה ולתמותה מהמחלות הכרוניות השכיחות ביותר: סרטן, מחלת לב, אירוע מוחי, סוכרת, קטרקט, אוסטיאופורוזיס ועוד...

עובדות שמדברות בעד עצמן:

  • לירקות יש השפעה מגינה מפני מחלות לב. 31% מהתחלואה במחלות לב בעולם מיוחסת לצריכה נמוכה של ירקות ופירות, ללא קשר למאפיינים אחרים באורח החיים ובתזונה.

·        כל מנה יומית של ירקות ממשפחת המצליבים (ברוקולי, כרובית, כרוב) מפחיתה את 

           הסיכון לאירוע מוחי ב-32%, ומנה אחת של ירקות עליים ירוקים ב-21%.

  • צריכת ירקות ופירות מפחיתה את הסיכון ללקות בסרטן - ובמקרה של סרטן בדרכי העיכול עד כדי 30%.
  • צריכה יומית של לפחות 400 גרם ירקות יכולה למנוע 20% ממקרי הסרטן.
  • צריכה יומית של 1-2 מנות ירקות מצליבים מפחיתה את הסיכון ללקות בסרטן השד בקרב נשים בגיל המעבר ב-40%-50%.
  • צריכה גבוהה של ירקות ירוקים מפחיתה את הסיכון לקטרקט ב- 39%.
  • עצמות השלד של ילדים שצורכים לפחות 3 מנות פרי וירק ביום, בכל הגילים, ללא קשר לפעילות הגופנית והמשקל שלהם, חזקות יותר.

על פי ארגון הבריאות העולמי, צריכה בלתי מספקת של ירקות הינה אחת מעשרת גורמי הסיכון העיקריים לתמותה ולתחלואה והיא מהווה גורם סיכון למחלות השכיחות ביותר בעולם.

כמה ירקות ופירות מומלץ לאכול?

הצריכה היומית המומלצת של ירקות ופירות (יחד) היא 9 מנות לנערים וגברים, 7 מנות לנערות, לנשים ולילדים מגיל 6 , ו-5 מנות לילדים עד גיל 6.

 

 

 

הצריכה המומלצת של ירקות ופירות

9 מנות ליום - לנערים וגברים  (5-6 ירקות 3-4 פירות)

7 מנות ליום - לנערות ונשים   (4-5 ירקות 2-3 פירות)

7 מנות ליום - לילדים מעל גיל 6

5 מנות ליום – לילד עד גיל 6 (מנות קטנות יותר)

 

כמה ירק שווה מנה?

100 גרם ירק חי

1 ספל ירק חי חתוך

1/2 ספל ירק מבושל

1/2 ספל מיץ ירקות

 

 

ושוב חשוב לזכור – לא רק הכמות, אלא צריכה מגוונת של ירקות מכל המשפחות והצבעים.

ירקות בשלל צבעים - הגנה מגוונת על הבריאות

כידוע, הירקות הם דלי קלוריות ודלי שומן, ועם זאת הם מקור חשוב למים, לסיבים, למינרלים, לוויטמינים ובנוסף לכך גם לתרכובות ייחודיות רבות בעלות השפעות בריאותיות.

לרוב התרכובות הייחודיות הללו יש פעילות נוגדת חימצון (אנטי-אוקסידנטית), המגנה  מפני סרטן, טרשת עורקים, קטרקט ואף מאיטה את תהליכי ההזדקנות!

התרכובות הבריאותיות שבירקות מופיעות בשלל צבעים, וניתן לחלקן לקבוצות על פי צבען.

כל כך הרבה תועלות בריאותיות – אין בעולם אף תרופה כזאת!

צהוב-כתום

קארוטנואידים הם משפחה גדולה של צבענים מסיסים בשומן, המקנים לירקות את צבעם הצהוב, האדום והכתום. בטא קארוטן הוא הנפוץ ביותר, והוא גם הופך בגוף לוויטמין a.

הירקות העשירים ביותר בקארוטנואידים הם: גזר, בטטה, דלורית ותרד.

הקארוטנואידים הם נוגדי-חמצון (אנטי-אוקסידנטים) חזקים, ומחקרים מדעיים מעידים על כך שהם מפחיתים את הסיכון למחלות לב וכלי-דם, מאיטים תהליכי הזדקנות ובעיקר מפחיתים את הסיכון לסרטן.

ירוק

הלוטאין גם הוא נוגד-חמצון ממשפחת הקארוטנואידים, שההגנה העיקרית שהוכחה לגביו היא בשמירה על בריאות העין - מפני קטרקט ומפני ירידה בראייה המתרחשת עם הגיל. לוטאין מצוי בעיקר בירקות ירוקים.

לקבוצת הירקות הירוקים משתייכים ירקות העלים כמו חסה, תרד, סלרי וכן קישואים, פלפלים ירוקים, מלפפונים, ברוקולי, מרבית צמחי התבלין, וירקות תרמיל כמו שעועית ירוקה, במיה ואפונה.

ירקות ירוקים עשירים גם בחומצה פולית – ויטמין החיוני במניעה של טרשת עורקים, וחיוני במיוחד לנשים הרות, למניעת מומים מולדים במערכת העצבים של התינוק.

לבן

תרכובות גופרית הן התרכובות המקנות לבצל ולשום את חריפותם, וגורמות לדמע בעת הקילוף או החיתוך שלהם. חלק מתרכובות הגופרית משפרות את פעילות האינסולין ותורמות לאיזון אצל הסובלים מסוכרת. לתרכובות אלה תועלות גם במניעה של טרשת עורקים, בהיותן בעלות פעילות המפחיתה תהליכי דלקת.

נוסף לירקות העשירים בתרכובות גפרית, משתייכים לקבוצת הירקות הלבנים גם תפוחי אדמה, כרובית, קולרבי, לפת ופטריות

גם ירקות מצליבים (ראו בפסקה הבאה) מכילים תרכובות גופרית, המקנות להם את ריחם הייחודי.

ירקות ממשפחת המצליבים – משפחת המלוכה

משפחת המצליבים, עימה נמנים כרוב, ברוקולי, כרובית, כרוב ניצנים, קולרבי, צנון, עלי חרדל ורוקט, היא משפחה ייחודית בשל עושר התרכובות הפעילות המאפיין אותה.

הירקות המצליבים בולטים ביעילותם בהפחתת הסיכון לסרטן מסוגים שונים: ריאה, שד, רחם, מעי גס ופרוסטטה (ערמונית).

אדום

הליקופן הוא פיגמנט אדום ממשפחת הקארוטנואידים, המצוי בעיקר בעגבנייה.

ככל שהעגבנייה אדומה יותר, כך גבוהה תכולת הליקופן שבה. בעגבניות מבושלות עולה זמינות הליקופן וכך גם במוצרים מעובדים כמו רסק עגבניות. הליקופן מגן על הלב וכלי הדם. הליקופן מצטבר בגוף בעיקר בערמונית, ולכן התועלת המוכחת ביותר שלו היא בהפחתת הסיכון לסרטן הערמונית.

ירקות אדומים נוספים לעגבנייה הם פלפלים אדומים, כולל החריפים שבהם וצנון וצנונית.

סגול

אנתוציאנינים יעילים מאוד בהגנה על תפקוד כלי-הדם, ובדרך זו גם במניעת טרשת עורקים. אנתוציאנינים מצויים בירקות סגולים כמו: חצילים, כרוב סגול, בצל סגול וארטישוק, הם מצויים גם בענבים סגולים, ומקנים ליין האדום את סגולותיו הבריאותיות.

צריכה מגוונת של ירקות, מכל המשפחות והצבעים, מבטיחה איזון בין התרכובות השונות והשגת התועלות הבריאותיות המגוונות.

מעניין וחשוב לדעת – התרכובות נוגדות החימצון המצויות בירקות אינן נהרסות בבישול.

יותר מכך – רמתן בירק וזמינותן לגוף טובה יותר מירקות אשר עברו תהליך של הקפאה ו/או בישול.

לדוגמא עגבניות מבושלות, רסק עגבניות ואפילו קטשופ מכילים יותר ליקופן מאאשר עגבניות טריות. באופן דומה תירס מוקפא מכיל יותר בטא-קארוטן מאשר תירס טרי, תרד ואפונה מוקפאים יותר מאשר תרד ואפונה טריים וכו'

לא כל הטרי תמיד עדיף הוא....

ההמלצות הן לצרוך את הכמות היומית, תוך תשומת לב למגוון: להכניס יותר ירקות לתפריט. הירקות יכולים להיות טריים, חתוכים, מבושלים, אפויים, סחוטים, קפואים, משומרים, טחונים...

פחות משנה אופן ההופעה שלהם בתפריט. חשוב יותר שהם פשוט יהיו בו!

 


דירוג המאמר:

תגיות של המאמר:

 טליה לביא

טליה לביא
דיאטנית קלינית M.Sc, אימון אישי להרזיה ולשינוי הרגלי אכילה בשיטת "לרזות מהמחשבה"

http://www.talyalavi.co.il

http://www.facebook.com/talyalirzot

talyal@netvision.net.il



 


מאמרים נוספים מאת טליה לביא
 
משקל איננו מדד להשמנה
אפשר להתווכח אם להיות שמן זה יפה או לא. לגבי השאלה אם זה בריא או לא - אין ויכוח. להיות שמן זה לא בריא - נקודה. אבל איך יודעים מי שמן? זה שיש לו עודף משקל? לא בטוח. כי גם אם ברור לגמרי שלהיות שמן זה לא בריא, הרי שהתשובה לשאלה מיהו שמן - אינה חד משמעית.משקל הוא לא מדד לבריאות

משקל איננו מדד להשמנה
14/01/12 | השמנת יתר
אפשר להתווכח אם להיות שמן זה יפה או לא. לגבי השאלה אם זה בריא או לא - אין ויכוח. להיות שמן זה לא בריא - נקודה. אבל איך יודעים מי שמן? זה שיש לו עודף משקל? לא בטוח. כי גם אם ברור לגמרי שלהיות שמן זה לא בריא, הרי שהתשובה לשאלה מיהו שמן - אינה חד משמעית.

לרצות לרזות ולפחד מהשינוי
"אמרו לי שרזיתי – זה הכניס אותי לבולמוס אכילה" הפחד להשתנות מלווה אותנו בתהליך של שינוי. הרצון להתנהל אחרת, להיות ביחסים חדשים עם האוכל ולהשיג גם שינוי חיצוני במימדי הגוף, מלווה בפחד המאפיין פרידה או אפילו אבדן. מאחורי חוסר ההצלחה עומדת הכשלה עצמית בלתי מודעת. ומה עומד מאחוריה? פחד. לא הפחד להיכשל אלא הפחד להצליח!!!!!!!

דיאטה ועץ הדעת – התפוח לא נופל רחוק
אסור - המילה הכי מעוררת תיאבון שיש. מה קורה בראש שלנו כשאנחנו אומרים לעצמנו אסור? מה שקרה לחוה בגן העדן....

לרזות 10 ק"ג ביומיים
אך..לו זה היה אפשרי... ואם לא ביומיים אז בשבועיים...גם הולך.. להיות רזה, כמה שיותר מהר, כאן ועכשיו מה מאפיין אותן? את דיאטות הכסאח? ולמה מספרים לנו כל הזמן שזה לא בריא?

הרזיה - במה תלוי הסיכוי להצליח?
דיאטות...שוב ושוב מתחילים, מצליחים, מפסיקים, נכשלים... למה את נכשלת? האם לא חבל להתאמץ ולהתאכזב? אולי עדיף לא להתחיל בכלל? הסוד הוא במעגל! - מעגל המוכנות לשינוי ודאי לא פעם שאלת את עצמך: מדוע אחרים מצליחים? האם אין לי אופי? למה לפני הבר-מצוה של הבן היה לי קל? למה בקיץ אני מצליחה יותר? ובכן, התשובה היא שהכל ענין של טיימינג, של המוכנות שלך.

לזרות מלח על הבריאות
מלח. שום תבשיל אינו טעים בלעדיו, אבל צריכה רבה מידי עלולה לגרום לנזק בריאותי. לצרכנים הישראלים יש בהחלט מה לשפר. מחקרים מראים: צריכת המלח של גברים בישראל היא פי שניים מהמומלץ, ושל הנשים - "רק" פי אחד וחצי. סיפור בטעם מלוח עם סוף טוב

כמה כולסטרול מותר לאכול? כתבה עם ביצים
כמה ביצים מותר לאכול? וכמה שומן רווי? ומה עם הכולסטרול? האיסור הישן והמוכר על אכילת ביצים ממשיך ללוות את כולנו, למרות שכבר מזמן אין לו כל אחיזה מדעית במציאות

ירקות - כל האמת על הבריאות
כולנו יודעים את זה וגם אלפי מחקרים מוכיחים את זה - צריכת ירקות מגנה מפני מחלות שונות ותורמת לשמירה על הבריאות ואיכות החיים. המחקרים מוצאים קשרים הדוקים בין צריכת ירקות לבין הפחתת הסיכון לתחלואה ולתמותה מהמחלות הכרוניות השכיחות ביותר: סרטן, מחלת לב, אירוע מוחי, סוכרת, קטרקט, אוסטיאופורוזיס ועוד...

איפה איבדנו את ההקשבה לרעב ולשובע?
אילו בעלי חיים אנחנו? בני האדם? רובנו, ובעיקר אלו בינינו אשר חוו דיאטות אי אלו פעמים במהלך חייהם, מקשיבים מעט מאד לתחושות הרעב והשובע. אנחנו אוכלים כתוצאה משלל סיבות וגורמים: התכנסות חברתית או משפחתית מובילה אותנו לאכול, כשאנחנו שמחים אנחנו אוכלים, כשאנחנו משועממים, עייפים, כועסים, עצובים, מתוסכלים....ומה עם רעבים? גם, לפעמים....
     
 
שיווק באינטרנט על ידי WSI