עקרונות הנטורופתיה
את המונח נטורופתיה טבע ד"ר ג'ון שיל מארה"ב בשנת 1985. הנטורופתיה גדלה מתוך זרמי הרפואה המשלימה במאה ה-18 וה-19, אבל עקבות לשורשי הפילוסופיה של הרפואה הטבעית נמצאות עוד בבית הספר לרפואה של היפוקרטס שנחשב ל"אבי הרפואה המערבית". היפוקרטס ניתץ בתקופתו את כל האמונות הטפלות שרווחו עד אז - שמחלות נגרמות על ידי כוחות על טבעיים, מעשי כשפים והטלת קללות. היפוקרטס האמין כי בטבע עצמו קיים הריפוי וכי שם יש לחפש את המזור. המושג "Vis Medicatrix Naturae" - "הכוח המרפא של הטבע" הורה על יכולתו של הגוף לרפא את עצמו. היה זה היפוקרטס שאמר: " היו מזונותך לתרופותיך ותרופותיך למזונותך".
כוח הריפוי של הטבע - המרפא הטבעי מאמין ביכולת הריפוי של גופו ונפשו של האדם. הרפואה הטבעית מכירה בתהליכי הארגון והריפוי העצמיים והספונטנים הקיימים במערכות חיים, כמו גם בגוף האדם. תפקיד הנטורופת לתמוך, לעודד ולהגביר תהליך זה באמצעות זיהוי והסרת המכשולים לבריאות והחלמה.
זיהוי וטיפול בסיבות - הנטורופת מנסה להתחקות אחרי הסיבות האמיתיות והעמוקות למחלה ולטפל בהן ולא בסימפטומים.
העקרונות הבסיסים:
בראש ובראשונה אין להזיק - הנטורופת מחויב להשתמש באמצעים בעלי ההשפעה המקסימלית והסיכון המינימלי לתופעת לוואי.
הנטורופת כמחנך - הנטורופת מתחייב לעסוק בחינוך לבריאות ומניעה, תוך הדגשת האחריות האישית של המטופל לבריאותו.
טיפול בחולה כולו - ההתייחסות לאדם היא בכל הרבדים של קיומו- פיזיים, רגשיים, נפשיים, חברתיים וסיבתיים
פירוט אודות לימודים ב מכללת ברק, ראו במסלולי לימוד של מכללת ברק
לפרטים נוספים, ורכישת ספרים בהוזלה ראה באתר המכללה www.barakcollage.com