הילכת קלס - ביחס לחישוב נפרד מלא גובר על צמצום החישוב בחוק ההסדרים 2004
נכתב על ידי: דר' אלתר ושות' עורכי דין
תאריך: 05/08/08

דר' אברהם אלתר , עו"ד ,רונן ארויו, רו"ח , עו"ד ,(15/02/04)

בשנת המס 2004, תהיה אפשרות להפעיל הוראות סעיף 66 (ה) לפקודת מס הכנסה, במטרה לאפשר עריכת חישוב נפרד לבני זוג הפועלים בעסקם המשפחתי, אם כי רק לגבי הכנסה חייבת בסכום של 23,040 ש"ח לשנה. על נישומים החפצים בהפעלת החישוב הנפרד המוגבל היה להודיע על כך לפקיד השומה עד ליום 6.2.2004 (30 יום ממועד קבלת חוק ההסדרים בכנסת). ההטבה בחוק ההסדרים פרושה חסכון מס בסך כ- 5000 ש"ח בשנה. בשנת המס 2004, תהיה אפשרות להפעיל הוראות סעיף 66 (ה) לפקודת מס הכנסה, במטרה לאפשר עריכת חישוב נפרד לבני זוג הפועלים בעסקם המשפחתי, אם כי רק לגבי הכנסה חייבת בסכום של 23,040 ש"ח לשנה. על נישומים החפצים בהפעלת החישוב הנפרד המוגבל היה להודיע על כך לפקיד השומה עד ליום 6.2.2004 (30 יום ממועד קבלת חוק ההסדרים בכנסת). ההטבה בחוק ההסדרים פרושה חסכון מס בסך כ- 5000 ש"ח בשנה.


מעבר לכך, גם לאחר כניסתו לתוקף של חוק ההסדרים 2004, ניתן לתבוע חישוב נפרד לגבי הכנסת בני זוג מעסקם המשפחתי, וזאת על-פי פסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 900/01 רון ואסתר קלס נ' פ"ש ת"א 4. פסק הדין מאפשר תביעת חישוב נפרד וזאת ללא מגבלת ההכנסה החייבת בסך 23 אלפי ש"ח דלעיל. משמעות הדבר היא כי מתן הטבת המס יכולה כעת להגיע לכמה עשרות אלפי ש"ח בשנה ולא רק 5,000 ₪ (כ-50,000 ₪) הניתנים על פי חוק ההסדרים. כמו כן, הפעלת החישוב הנפרד על-פי פס"ד קלס, אפשרית גם ללא מתן הודעה לפקיד השומה עד ליום 6.2.04 כי אם די בהגשת דוח המס לשנת מס פלונית במתכונת זו.
על-פי אותו פס"ד, בני זוג אשר יהא בידם להוכיח כי אין תלות בין הכנסת בן הזוג האחד להכנסת בן הזוג האחר, על אף שאלה מופקות באותו עסק משפחתי ו/או באותה חברה שהם בעלי שליטה בה, יזכו בחישוב נפרד ללא מגבלה.
פסק הדין עדיין רלבנטי לענייננו, שכן הוא ניתן על אף שבספר החוקים כבר היה קיים סעיף 66(ה) לפקודה ועל אף שעדיין לא היה בתוקף.

השפעת תביעת חישוב נפרד על ענייני הביטוח הלאומי :
במאמרים שונים שפורסמו עלה החשש שמא תביעת חישוב נפרד ע"י בני זוג, תגדיל את החיוב בדמי ביטוח לאומי ו תשפיע על זכותם של בני הזוג לגמלאות שונות. גם קביעה זו אינה נכונה. בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה מח-/015, משה גליק נ' המוסד לבטוח לאומי, נקבע מפורשות כי לצורך הביטוח הלאומי חלוקת הכנסות בין בני זוג ייעשו לא לפי הוראות החישוב הנפרד והמאוחד שבפקודת מס הכנסה, כי אם לפי תקנות הביטוח הלאומי ולפי שיוך ההכנסה לבן הזוג או לבת הזוג לפי הוראות הדין הכללי (קניין, חוזים וכו').
לפי תקנות הביטוח הלאומי, בני זוג הפועלים יחדיו כעצמאים בעסק המשפחתי - ההכנסה מן העסק תיוחס 2/3 לבעל ו- 1/3 לאישה וזאת אם עד לחודש אפריל של כל שנת מס לא הוגשה על ידם הצהרה אחרת הקובעת חלוקה אחרת. ייחוס זה של 1/3 ו- 2/3 (או הייחוס השונה עליו הצהירו בני הזוג בפני המוסד לביטוח לאומי) הוא הקובע לצורך החיוב בדמי ביטוח והזכאות לגמלאות, ולא ייחוס ההכנסות בשומת מס הכנסה. לגבי אישה הפועלת כשכירה בעסק המשפחתי, אכן ייחוס משכורת אליה בעת עריכת חישוב נפרד עשויה לגרום מבחינה טכנית לחיוב יתר בדמי ביטוח (וזאת במיוחד אם הכנסת העסק עולה על תקרת החיוב ללא ההקצאה של שכר לאישה) אך שוב אציין כי שאלת החיוב בדמי ביטוח על הכנסת שכר של בת זוג, אינה תלוייה בעריכת חישוב מאוחד או נפרד במס הכנסה, ובכל מקרה משכורת בת הזוג אמורה להיות מחוייבת בדמי ביטוח ולזכותה בגימלאות בהתאם. אשר על-כן, נמליץ לנישומים לשקול תביעת חישוב נפרד וזאת בין מכח פס"ד קלס ובין מכח סעיף 66(ה) לפקודה . עוד יודגש כי גם אם המועד למתן הודעה על החלת סעיף 66(ה) חלף, הרי שניתן לנצל את פס"ד קלס ללא כל מגבלת מועדים, ע"י ציון עובדת החישוב הנפרד בדוח המס לשנה פלונית.

 
אודות המחבר

דר' אלתר ושות' עורכי דין
תל אביב, שד' שאול המלך 8, קומה 14
טלפון: 03-6966633
פקס:03-6966663

http://altertax.co.il

המאמר הודפס מאתר portal-asakim.com - אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים
http://www.portal-asakim.com/Articles/Article1349.aspx