רוב המבוגרים סבלו מתופעת נדודי השינה, אינסומניה, בתקופה זו או אחרתבמהלך חייהם. מוערך כי 95%  מהציבור בישראל סובלים מנדודי שינה וכחמישהעשרה אחוזים מהאוכלוסייה סובלים נדודי שינה כרוניים או קשים.

תופעת נדודי השינה הינה תסמין, ואינה בפני עצמה מחלה או אבחנה. על פיהגדרה אינסומניה היא: הקושי להתחיל או לשמר שינה או השילוב של שניהם.התופעה יכולה להיגרם בגלל חוסר באיכות או בכמות שינה. אינסומניה לא מוגדרתעל ידי מספר ספציפי של שעות שינה אותן בן אדם מקבל, שכן אנשים שונים צריכיםכמות שונה של שעות שינה ומתנהלים בצורה שונה לגבי הרגלי השינה שלהם. למרותהעובדה שרובנו יודעים כיצד זה להתהפך על מזרון ולסדר כרית שוב ושוב ועדיין לא להצליח להרדם, וכן יודעים את ההשפעה שיש ללילה ללאשינה על גופנו ועל היכולות המנטליות שלנו, מעטים פונים לרופא על מנת לקבלטיפול רפואי. אנשים לא רבים מודעים בכלל לאופציות הטיפול בנדודי שינה,התהגותיות או תרופתיות או רק קניית מזרון חדש.

נדודי שינה לרוב מסווגים על פי האורך שלהם, לא כולם מסכימים על האורך הגדרת הזמן המדוייקת, אך באופן כללי ניתן להגיד כי:

• נדודי שינה חולפים: אינסומניה חולפת הינה כזו החולפת לאחר מספר ימים.
• נדודי שינה קצרי-מועד: כאלה הנמשכים בין שבוע עד שלושה שבועות.
• אינסומנייה כרונית: היא נדודי שינה הנמשכים יותר משלושה שבועות.

מתופעת האינסומניה סובלים אנשים מכל הגילאים. בין המבוגרים נשיםסובלות יותר מאשר גברים מנדודי שינה, וכן על פי הסטטיסטיקה הסבירות לנדודישינה גבוהה יותר באנשים במעמד סוציו – אקונומי נמוך.

רק לאחרונה התגלה כי נדודי שינה אינם תוצאה ישירה של דיכאון בעקבותהגידול בשימוש בתרופות אנטי דיכאוניות, שכן הושגו הקלות בדיכאון ללא שיפורבנדודי השינה. במחקרים אחרים הוכיחו כי נדודי שינה משמשים כסימן מקדיםלדיכאון המופיע כחמישה שבועות לערך טרום התפרצות הדיכאון.

אנשים מבוגרים סובלים מנדודי שינה, בגלל שינויים פזיולוגים אותם עובריםעם הזקדנותם. בניהן הקטנת הייצור של הורמון הגדילה המעודד שינה עמוקה וכןהקטנת הייצור של מלוטונין המסדיר את מעגל השינה-ערות. לכן קשישים מוצאים אתעצמם הולכים לישון מוקדם יותר ומתעוררים מוקדם יותר ומתלוננים על שינה קלההמלווה במספר יקיצות במהלך הלילה.