יישור שיניים למבוגרים
כמה מצער לראות בסביבתנו מבוגרים רבים המחייכים בשפתיים סגורות או הממעיטים לחייך משום ששיניהם עקומות. חלק ממבוגרים אלה היושמחים ליישר את שיניהם, ובידיהם האמצעים לכך, אך הם סבורים כי החמיצו את ההזדמנות, בהנחה ש"יישור שיניים זה רק לילדים". בתחום רפואת השיניים אנו רואים בהימנעות מחיוך סוג של נכות.
המראה החיצוני של הפה והשיניים ללא ספק משליך על כל מראה הפנים, ומשפיע על תפישת העצמי ועל ההתנהגות החברתית, במיוחד בעולמנו המודרני, אשר בו מושם דגש חזק על אסתטיקה ועל מראה צעיר. מגבלות בתחום זה אינם נחלתם של מתבגרים בלבד; הן נמשכות גם בבגרות.זוהי עובדה מצערת, ולא אגזים אם אומר טראגית, משום שהזזת שיניים במבוגרים מתבצעת בדיוק באותו אופן כמו אצל צעירים. מבחינה ביולוגית, אין הבדל בין מטופל צעיר לבין מבוגר בריא.
שיניים זזות בתגובה לכח המופעל עליהן, בין אם המדובר במטופל צעיר או מבוגר. מבחינה אורתודונטית, שיטת הטיפול היחידה שאינה ניתנת לביצוע במבוגרים היא השפעה על גדילת עצמות הפנים, מכיוון שאצל מבוגרים פסקה גדילת עצמות הפנים (הפנים גדלות אולי רק לרוחב, במיוחד בתקופת החגים!). במקרים קיצוניים, ניתוח הלסתות יכול לתת מענה לשיפור אסתטי של הפנים.
בעבר ואולי גם כיום, פתרו רופאי שיניים בעיות של שיניים קדמיות עקומות על ידי השחזת השיניים (פעולה הדורשת על פי רוב גם טיפולי שורש ומבנים) והרכבת כתרים וגשרים לשיפור המראה, אך בעצם מסתירים את הבעיה ופוגעים פגיעה בלתי הפיכה בשיניים. חייה של שן מטופלת באופן זה מתקצרים משמעותית ביחס לשן שנשמרה שלמותה.
הזזה אורתודונטית של שיניים אינה פוגעת בשלמותן, אלא רק משנה את עמדתן בלסת. כמובן שיש מקרים שלצפיפות קיצונית של השיניים, בהם אין ברירה אלא להקריב ולעקור שיניים על מנת לפזר את השיניים הנותרות על חשבון הרווחים שנוצרו עם העקירה.
לעיתים מציעה האורתודונטיה למטופל המבוגר הסובל מאבדן מספר קטן של שיניים (עקב חורים עמוקים, או טיפולים ישנים שנכשלו עם השנים) להזיז את השיניים הנותרות בפה על מנת לסגור את הרווחים, במקום לבצע שתלים. אפשרות זו מתאימה במספר קטן של מקרים ומחייבת התייעצות עם אורתודונט ורופא משקם במקביל.
יישור שיניים למבוגרים יכול לשפר גם את הסֶגר, כלומר, את האופן בו השיניים נפגשות במנוחה, בלעיסה ובדיבור, וכן את בריאות החניכיים, במיוחד במקרים בהם צפיפות שיניים גורמת לחפיפה של שן על שן, ולהפרעה ביכולת ניקוי של השיניים, הצטברות מוגברת של אבן שן וכדומה.
האם ייתכן שיש למטופל המבוגר יתרונות על פני המטופל הצעיר? מבחינות מסויימות, בהחלט כן! מבוגרים בדרך כלל מודעים יותר לניקיון הפה והשיניים, בהיותו קריטי להצלחת הטיפול האורתודונטי. מכיוון שהמוטיבציה שלהם לטיפול היא עצמית, ולא משום שאמא גררה אותם לאורתודונט, הם נוטים לשתף פעולה במשך הטיפול בצורה יותר מוצלחת.
על אף כל זאת, לא כל מבוגר המעוניין ליישר את שיניו יוכל לעשות זאת מיידית. המגבלה העיקרית לאורתודונטיה למבוגרים היא מחלת חניכיים פעילה. פירושו של דבר, שאם המטופל סובל מנסיגת עצם שלא נבלמה או התייצבה לאחר טיפולי חניכיים כירורגיים, לא יתקדם תהליך יישור השיניים אלא אף עלול לגרום נזק. זאת משום שתזוזת השן בעצם כרוכה בתהליכי ריפוי עצם (ספיגה מול בנייה).
תהליכים אלה משתבשים במקרי מחלת חניכיים פעילה. אדגיש כי קיימת תקווה לחולי חניכיים, אך הם נדרשים להכנה אינטנסיבית לקראת יישור השיניים, ובמהלכו יידרשו להקפיד יותר מאחרים על ניקיון השיניים ובריאות החניכיים.אחד המכשולים העיקריים העומדים בפני מי שרוצה ליישר את שיניו בגיל מבוגר, מעבר לעלויות, הוא המראה הלא-אסתטי של הקוביות המודבקות על השיניים.
אנשים רבים מרגישים שהם נמצאים במבוי סתום, מכיוון שאינם יודעים מה מפריע להם יותר, השיניים העקומות שלהם, או הקוביות שידביקו להם על השיניים. האפשרות להסתובב במשרד ולהיראות כמו תיכוניסט עם פה נוצץ מלא מתכת גורמת להם מבוכה קשה. דעתי האישית היא, כי מבוגר המיישר את שיניו באמצעות קוביות מודבקות משדר לסובבים אותו בטחון עצמי רב ומודעות לאסתטיקה.
במעשהו הוא מפגין אכפתיות למראהו החיצוני, ביטחון עצמי, ואפשרות כלכלית לעשות את המעשה. אולם, כיום הטכנולוגיה מציעה אפשרויות נוספות לאותם מבוגרים אשר אינם מוכנים בשום אופן לעבור יישור שיניים עם קוביות מתכתיות.