מהספר להיות אלוהים - חלק א' עמוד 67

כול הדברים שיש בעולם הם נפרדים זה מזה, אתה יודע מה ההבדל ביניהם? הזמן והמקום. בסוף התהליך יש אין סוף מקום ואין סוף זמן, וכל נקודה במקום ובזמן היא ישות אחרת.

שאלה: אתה יכול לדבר על הזמן?

אליעד: הספר הזה של עכשיו הוא לא אותו ספר בעוד רגע. הספר הזה של עכשיו, אם אני אשאל אותך, מה אתה יודע עליו, אתה תספר עליו סיפור, אבל אחרי רגע, יש עליו סיפור אחר, כל רגע המציאות משתנה. בעיקרון זה שני ישויות נפרדות. מהיבט מסוים אני מסכים איתך שזה אותו הדבר, ניקח למשל סרט וידאו, ונראה בו עיגול, ותמונה שנייה גם של עיגול, האם זה אותו עיגול? מצד אחד זה אותו עיגול, ומצד שני זה עיגול חדש.

כך המציאות הזאת היא כמו סרט, יש בה המון פריימים, מצד אחד זה באותו מקום ומצד שני זה אחד חדש. זה כאילו הספר התיישן בשנייה אחת, משהו השתנה בו, וגם סביבו דברים משתנים.

זמן ומקום הם לאו דווקא זמן ומקום ממשיים, אלא זמן ומקום כמו מחשבות ורגשות. למשל אתה חושב, יש פה קיר, ולאחר רגע אתה שוב חושב, יש פה קיר, מה ההבדל בין שתי המחשבות? בזמן.

שאלה: האם יכול להית זמן בלי מקום?

אליעד: לא, אם אין מקום, אז אין כלום, ואם אין כלום, אז איך יהיה זמן? זמן הוא שינוי בין משהו למשהו. אבל אם אין כלום לא יכול להיות שינוי.

אם אין עבר, הווה ועתיד, אז אין מרחב. כך שבלי זמן אין מקום. אם אין הווה אין מרחב. את המקום צריך להכניס לרגע מסוים, בלי רגע, אין מקום. כך ששניהם קשורים אחד לשני.

כדי שלדבר מסוים תהיה משמעות, חייב שיהיה במציאות עוד דבר. למה? כי אם יש רק דבר אחד, אז אין לו משמעות כלל. אם היית יכול לחשוב רק על כסא, אז לא הייתה משמעות לכסא. ואם היה בעולם רק כסא, גם אז לא הייתה משמעות לכסא.

אם תהיה רק ישות אחת, אז אין לה כל משמעות. אבל מצד שני, שים לב, כי לא יכולה להיות רק ישות אחת, כי אתה יכול להגיד ישות אחת, רק ביחס לאופציה שיהיו שתי ישויות. כדי שתהיה משמעות צריך לפחות שתיים, אבל גם לא יכול להיות מצב שאין שתיים. מכאן הכלום הוא לא האחד המוחלט. גם לאין יש ההפך שזה היש.

אם אתה אומר שאלוהים הוא לא מוגבל, אז זה כבר לא אחד, כי הוא גם לא מוגבל.

גם הרצון תופס מקום וזמן, איזה מקום ואיזה זמן הוא תופס? הרצון שונה מהאין רצון, אם לא היית יכול לחוות אין רצון, אז לא היית יכול לחוות רצון. אם לא היית יודע מה זה אין רצון, לא היית יכול לדעת מה זה רצון.

אם לא היה מקום, והייתה רק נקודה אחת, אז היית יכול לחשוב רק מחשבה אחת, כמו אני רוצה, אז לא היית יודע מה זה אני לא רוצה, ואז לא הייתה משמעות לרוצה. זאת אומרת שכדי שתוכל לחוות, אני רוצה, בתוכך בתוך החוויה צריך שיהיה מקום לרוצה ולא רוצה, ואז תוכל להיות ברוצה או בלא רוצה.

אם לא הייתה לך חווית זמן ולא היית יכול לדמיין עבר ועתיד, אז לא היית יכול לחוות את הלא רוצה, למעשה היית חווה כלום. אם אתה חווה שאתה רוצה, ואתה מבין מה הוא רצון, אז זה אומר שבאותו רגע אתה חושב גם על, לא רצון. אחרת איך אתה יכול לחוות רצון? כל זמן שאין מקום וזמן אז אין רצון, אין מחשבה וכו'.

שאלה: מה זה חווית זמן?

אליעד: לקחו הרבה תמונות ופשוט שינו לך את העוצמה שלהם, מה שחזק יותר אתה חווה שהיה אתמול ומה שפחות חזק קרה שלשום. ואם היית זוכר הכל באותה עוצמה, אז כרגע היית באף מציאויות בו זמנית, ואז לא היית חווה שום דבר.

אם האדם היה זוכר הכל ויודע את הכל, באותה עוצמה, אז הוא לא היה מצליח להגיד, הנה קיר, כי בראש שלו היו המון מחשבות, ואם הוא חושב על הכל, אז הוא לא יכול להגדיר כלום. אבל אז הוא חווה שלמות, כי הוא לא חווה חסר.

כשאנו מדברים על אין מקום, אי אפשר לדמיין אין מקום, למשל מחקת מהראש שלך את כל מה שקיים, קבלת מקום ריק, אבל כאשר אדם מדמיין אין מקום, הוא לוקח את כל המקום ומדמיין נקודה, אבל זה עדיין מקום, כי זה נקודה. ומה יקרה אם לא תחשוב על הנקודה הזאת, אז שוב תחשוב על מקום ריק.

כנ"ל לגב זמן, אם אתה רוצה לחשוב על אין זמן, אתה צריך לחשוב על אין עבר ואין עתיד, כי אתה לא יכול לחשוב על אין הווה.

אבל מה אני טוען, שרגע אחד של זמן, ונקודה אחת של מקום, אין להם משמעות של זמן ומקום. כלומר שאם המציאות כולה הייתה קיימת רק רגע אחד, אז לא היה שום שינוי ולא היה עבר ועתיד כלל. ואם המקום היה רק נקודה אחת, אז אין מרחב ולכן אין מקום.

בתכלס כדי שתחווה זמן אין סופי אתה צריך שנייה, וכדי שתחווה מקום אתה זקוק לנקודה כדי שתחווה מקום שלם, כשאתה חולם חלום, בתוך נקודה קטנה נכנס עולם שלם, ובתוך זמן קצר אתה יכול לדמיין אין סוף זמן. אבל מצד שני אם היית חווה רק רגע אחד, לא היית יכול לחוות את הזמן, כי אין לך השוואה.

בטקסט הבנו שנקודה אחת של מקום ונקודה אחת של זמן, זה אין זמן ואין מקום, וזה לא נכון. למה? כי אם יש מקום יש זמן, ואם יש זמן יש מקום, ולכן זה לא האחד המוחלט. האחד המוחלט הוא לפני הזמן והמקום. אם אתה עדיין מצליח להפריד בין זמן ומקום, זה סימן שעדיין יש זמן ומקום.

האם אתה יודע מה היה ברגע הראשון של הזמן? היה בו את מה שיש עכשיו ואת מה שיש בכל הרגעים. מה זה אומר? על פני אין סוף זמן יש את כל האפשרויות, קח את כל האפשרויות ותדמיין אותן כקיימות בכל רגע וגם באותו מקום.

מה זה אומר באותו מקום? תלביש את הכל בבת אחת. כך שבכל מקום ובכל זמן יש את הכל. כרגע בנקודה הזאת יש את סך כל הדברים. התודעה של האדם חווה רק צורה אחת, אך מצד האמת כרגע פה, בזמן ובמקום הזה יש את סך כל האפשרויות.

אז למה האדם חווה רק צורה אחת, אז תדע לך שמצד האמת יש אחד כמוך שחווה צורה אחרת. אם תבין שהזמן והמקום הם אחד, אז תבין שבכל מקום וזמן יש את הכל. כי אם כל העולם נמצא בשום מקום, אם כל החדר הזה נמצא בנקודה אחת, אז איפה שאתה נמצא גם אני נמצא. אם מה שקרה אתמול ומה שיקרה מחר, קורה באותו רגע, אז אין מה לשאול למה זה קרה אתמול או מחר, אלא זה קורה באותו רגע, ולך נדמה שזה קרה או יקרה.

אם האדם מתבונן לתוך הזמן, ומבין שהזמן הוא אחד, ומקום אין סופי הוא גם אחד, אז הוא יבין שמצד האמת הפנימית של המציאות, השמש ואתה נמצאים באותו מקום. למה? כי כל המקום כולו נמצא בשום מקום.

כשאדם שואל את עצמו, למה אני לא אוכל עכשיו תפוח? התשובה האמיתית היא שכרגע הוא גם אוכל תפוח. כל האפשרויות בו זמנית. בחוויה אתה מבין שיש אין סוף אופציות והן כולן קיימות, ואז אתה לא לחוץ להגיע למקום מסוים, כי זה בכל מקרה קיים וגם ההוא בכל מקרה קיים.

מה שונה למשל כאב ראש מקיר? חווית התחושה, עוצמת התחושה. בעוצמה שגורמת לך להיות ממשי. כשכואב לך הראש אתה מרגיש את זה יותר ממשי.

בעיקרון יש לנו טווח רגשי, שיש לו שני קצוות, קצה אחד ממש ממשי, וקצה שני ממש לא ממשי. כשאתה עובר בחדר את לא מתחשב בפיל שנמצא כאן, כי הוא לא ממשי עבורך, אבל אם יש לך כאב ראש, אתה מרגיש אותו חזק, ולכן חווה אותו בעוצמה חזקה.

יש לנו את הטווח של הממשי ואת הטווח של הלא ממשי, והרעיון הוא שהם אחד. מה זה אומר ששניהם אחד? הכוונה היא שכאשר אתה חווה את הכאב ראש, אתה בחוויה של נפרדות, כי אתה חווה את הכאב ראש יותר חזק מאשר אתה רואה את הפיל שנמצא פה.

אם היית חווה את הפיל שיש כאן כמו את הכאב ראש, אז למעשה היית חווה את הכאב ראש כמו שאתה חווה שאין כאב ראש. אז מבחינתך אתה מתאזן.

הרעיון הוא שהאדם צריך להכליל את ההפכים, מה זה אומר? שכאשר יש לאדם כאב ראש, הוא אמור לקחת את החוויה הממשית, ולהלביש אותה על מה שלא ממשי בעיניו. אתה יודע כמה חזק אתה צריך לחוות שיש פה פיל? כמו החוויה של הכאב ראש. אתה יודע כמה חזק אתה צריך לחוות את הכלום, שהוא הקצה האחרון? אתה צריך להגיע להשתוות שהכלום יהיה בעיניך כמו הכאב ראש. אבל גם צריך לעשות הפוך, שאת החוויה צריך להלביש על הממשי. זה נקרא האחד.

אם אתה לוקח את החוויה הממשית שלך וחווה אותה גם על מה שלא ממשי, זאת אומרת שכול מה שלא ממשי בעיניך, כמו שאין פיל, אין כאב ראש, אתה חווה אותו כממשי. ואם אתה לוקח את כל מה שממשי, ואתה חווה אותו גם כלא ממשי, אתה מגיע להשתוות של היש והאין ואז אתה באחד. ואז אתה יכול לבחור האם אתה רוצה להיות באחד או בנפרד.

שתבין שמה שנראה לך איננו, הוא ממשי כמו היש. ומה שנראה לך ממשי, הוא לא ממשי כמו שנראה לך האין. ואז תהיה בחוויה לא מוגדת.

אם אדם חוקר את הכאב ראש, שואל מדוע יש לי כאב ראש, ומה זה כאב ראש? בסוף הוא מגיע להשתוות, שלא רק שנעלם לו הכאב ראש, אלא הוא גם לא יודע שהוא קיים.

רבי נחמן אמר, שצריך לבטל את כל הרגשות שלך, עד שלא תדע שאתה קיים. התחושה הכי חזקה שלך היא שאתה קיים, ואתה צריך להגיע למצב שבו לא תחווה שאתה קיים.

כשאדם מרגיש כאב ראש, הכוונה היא, שהתודעה שלי חווה את קיומי ואת הגוף וגם את כאב הראש. אתה צריך לבטל את כל החוויות עד שהתודעה לא חווה שהיא קיימת. עד שהאלוהים שבך לא יחווה את הנפרדות, שלא יחווה שהוא קיים כנפרד, ולא יחווה את הגוף ולא יחווה את כאב הראש.

ככול שהאדם מבין יותר שהכל אחד, ביותר עוצמה, ביותר הבנה, שהדברים לא שונים אחד מהשני, וגם שונים אחד מהשני, ככול שהאדם מבין יותר טוב מה שקורה פה במנגנון, ככה החוויה שלך משקפת את ההבנה שלך.

המאמר מאת להיות אלוהים + מאמן אימון אישי ייעוץ / אליעד כהן - www.EIP.co.il | מאמן אימון אישי להיות אלוהים

הכנס לאתר ותהנה מעוד להיות אלוהים בנושא מקום וזמן, שמחה, הסוד, אין סוף זמן, מקום אין סופי ועוד ...