מלאכתו של נוטריון אינה מסתפקת בביצוע תרגום מסמכים. לאחר תרגומם, הוא גם נדרש להנפיק אישורי נוטריון - המתחלקים לשני תחומים. בעוד שהאחד מאשר את התרגום ע"י נוטריון, התרגום השני מהווה מעיין הצהרת מתורגמת המאשרת שאדם המחזיק בתפקיד נוטריון שולט בשפות היעד והמקור של המסמך.

במרבית המקרים, לקוחות לא מצליחים להבדיל בין שני האישורים הללו. ואולם, הדקות ביניהם חשובה, ויש צורך לבדוק האם יש צורך באישורי נוטריון או הצהרת מתורגמן. התייעצות עם נוטריון אמורה להקנות מידע אודות האישור הדרוש.

 לאחר תרגום מסמכים, אישור נכונות התרגום נועד לאשר שהנוטריון שולט בשפת התרגום והשפה שממנה תורגם המסמך. מתוך השליטה שלו בשפה במסגרת תרגום מסמכים, מסמך זה מאשר שהתרגום שהתבצע הוא נכון ומהימן, וכן נאמן למסמך המקורי.

מלבד אישורי נוטריון מסוד זה, אישור הצהרת המתורגמן נועד לקבוע באופן חד משמעי ע"י צד שלישי שאדם המחזיק בתפקיד נוטריון ביצוע אישור של תרגום נכון. בכדי למנוע מצבים בהם נוטריון מספק אישורי נוטריון עם תרגום מסמכים לקוי, הצהרת המתורגמן הנעשית דרך צד בלתי תלוי מחזקת את האמינות של נוטריון אשר ביצע אישור על תרגום מסמכים.

כאמור, ההבדלים בין השניים ברורים - האישור הראשון, המתייחס אל אישורי נוטריון, עוסק במעורבות של נוטריון בעבודה, כשהנוטריון לוקח על עצמו מעין תפקיד שיפוטי הקובע שהתרגום של המסמך הוא נכון. במידה והתברר שהיו שגיאות בתרגום או בביצוע אישורי נוטריון, הלקוח שלו סופק השירות יוכל לפנות אל נוטריון בדרישה לקבלת פיצוי.

האישור השני, הצהרת מתורגמן, נועד להעניק סמכות וחזקה נוספת לאישור הראשון. דרך האישור ע"י מתורגמן לא תלוי, לא יוכל מקבלת השירות לטעון לביצוע עבודה לקויה של נוטריון - משום שהמתורגמן אישר תרגום המסמך ואת האישור שביצע נוטריון.