נהיגה בשכרות הינה עבירה חמורה על החוק אשר בלתי אפשרי להתחמק מעונש בגינה. תאונות הדרכים בכבישי הארץ גובות בכל שנה מאות הרוגים הכוללים בתוכם גם ילדים ונוער. לאור קטל זה ומתוך רצון לצמצמו, מוגברת הענישה על נהיגה בשכרות.

נהיגה בשכרות מהווה סכנת חיים אמיתית. נהג אשר שתה אלכוהול אינו אחראי רק כלפי עצמו אלא גם לכל כלי הרכב אשר יפגוש בדרכו. האלכוהול מאט את תגובת הנהג, הופך אותו למנומנם ולא פוקס דיו. כדי למנוע ככל הניתן מצבים של נהיגה בשכרות "כי אני בכלל לא שיכור", אוכפת משטרת ישראל את החוק בנושא.

חוק נהיגה בשכרות

משנת 2005 שנה המחוקק הישראלי את החוק בנושא נהיגה בשכרות. לפני שנה זו כל רמת אלכוהול בדם נחשבה נהיגה בשכרות. מאז שנת 2005 הוגדרה מחדש נהיגה בשכרות כנהיגה בה מוכח כי לנהג לפחות 240 מ"ג אלכוהול בליטר אויר.

כמובן ששינוי זה דרש והגדיר צורך בבדיקת שכרות שונה של הנהגים. בדיקה זו נערכת כיום על ידי מכשיר הינשוף. מכשיר זה קרוי על שם האויר אותו נושפים בו  ודרכו ניתן לאבחן את רמת האלכוהול בדמו של הנהג הנוסע.

העונשים על נהיגה בשכרות הינם עונשים די כבדים. חומרת עונשים אלו באה כדי להרתיע ולצמצם את היקפה של תופעת הנהיגה בשכרות. החשש מפסילת הרישיון לזמן רב בהחלט משפיע על נהיגה בשכרות. עם זאת, רק הגברה של נקודות משטרתיות בדרכים, תוכל לאכוף ביעילות חוק זה.

האם אפשר לסרב לבדיקת ינשוף במצב בו יש חשד של נהיגה בשכרות?

על פי החוק הישראלי כל סירוב לבדיקת נהיגה בשכרות על ידי מכשיר הינשוף מהווה בעצמו עבירה על החוק ורק יחמיר את מצבו של הנהג. סעיף זה הוכנס לחוק לאחר שנהגים החלו לסרב לבדיקה. כל נהג אשר יסרב לבדיקה זו, יוזמן ללא כחל וסרק למשפט תעבורה.

העונשים על סירוב בדיקת נהיגה בשכרות על ידי מכשיר הינשוף קבועים בחוק כאותם עונשים הקבועים על נהיגה בשכרות ועשויים להגיע למינימום שנתיים של פסילת רישיון הנהיגה. בנוסך לכך, כל סירוב לבדיקת הינשוף רק מעלה את החשד כי אכן מדובר בנהג שיכור, שאחרת מדוע יסרב להבדק?