האיכות של תרגום מסמכים או אישורי נוטריון הם אלה שיקבעו האם המשחק שיוגש לנציגות בישראל או בחו"ל יאושר, או שיהיה צורך להוציא כספים מיותרים עבור תרגום נוסף. החשיבות תרגום מסמכים תקין אצל נוטריונים הוא עצומה, ובעיקר התאמת המתרגם למטרה שלשמה מיועד המסמך. למרות שהחוק הסמיך נוטריונים להעניק אישורי נוטריון על תרגום משפטי שיאשר את נכונות התרגום, לא קיימת התייחסות לתחומים שונים במלאכת התרגום והאישור.

חוק הנוטריונים קובע שבעת תרגום מסמכים, על הנוטריון "לשלוט" בשפות הרלבנטיות - שפות היעד והמקור. ואולם מה המשמעות של השליטה הזו, ומי מחליט שלנוטריון יש את מידת השליטה בשפה והידע הדרוש בתחום בו עוסק המסמך? ע"פ החוק, נדמה שרק הנוטריון מחליט לגבי עצמו על מידת השליטה שלו.

בעוד שלרובנו יש שפת אם אחת שבה אנחנו שולטים, קיימות שפות נוספות שאנחנו עשויים לדעת באופן לא מלא - מבחינת רמת הקריה בשפה הזו ויכולת התרגום והכתיבה. שליטה היא עניין סובייקטיבי, וכך גם חוק הנוטריונים בישראל משאיר את העניין הזה פרוץ ומעביר את ההכרעה בשאלת השליטה לנוטריון עצמו אשר מעניק אישורי נוטריון על תרגום משפטי. ניתן לקחת לדוגמא עו"ד אשר עלה מרוסיה לפני כעשר שנים והוא דובר וכותב בשפה העברית, ופונה אליו לקוח המבקש אישורי נוטריון של תרגום מסמכים - בתור נוטריון השולט בשפות העברית והרוסית של המסמך. הוא יכול להיעזר במילונים, יועצים חיצוניים, ועוד מגוון עזרים - הלקוח יניח שהנוטריון אכן שולט בשפות, ואולם עקב תהליך הקליטה בארץ העברית שלו עשויה להיות עדיין ברמה שלא מאפשרת לבצע אישורי נוטריון על תרגום משפטי.

לכן, בעת הפנייה אל נוטריון עבור תרגום משפטי, ראוי לוודא את מידת השליטה של איש המקצוע בשפות בהן עוסק המסמך. משום שמידת השליטה היא עניין סובייקטיבי, ועד כה היה הדבר נתון לשיקולו של הנוטריון אם הוא מסוגל לתרגם בשפות שונות, על הלקוחות להחליט באופן עצמאי האם איש המקצוע באמת שולט בשפות הללו ברמה המאפשרת לבצע תרגום ואישור מהימן.