הברית החדשה עוסקת בקורות חייו של ישו. הספר נכתב במקור ביוונית עתיקה ולכן לפעמים מכונה הספר כברית החדשה ביוונית או ככתבים היווניים. כתיבתו של הספר הראשון מתוארך למאה הראשונה לספירה, בסביבות שנת 45, לאחר הספירה. ויכוחים רבים בין ראשי הכנסיות והזרמים השונים התנהלו באשר לאילו ספרים יכללו בברית החדשה, רובם הסכימו על 27 ספרים שנכללו בסוף.

ארבעת הספרים שנחשבים לספרים העיקריים ומוזכרים באופן תדיר יותר כאשר מזכירים את הברית החדשה הם ארבע הבשורות.הבשורות מתארות את קורות חייו של ישו כפי שרואים זאת שליחיו, בין אם תלמידיו הישירים ובין אם התלמידים של התלמידים הישירים שלו. הבשורות נקראות על שם כותביהם: הבשורה על פי מתי, מרקוס, לוקאס ויוחנן.

החלק הנוסף של הברית החדשה עוסק באגרות של פאולין שכן מייחסים את האגרות לפול. אגרות נוספות מיוחסות לסיימון, ג'ון ואחרים.

אחד מהויכוחים הלוהטים סובב סביב לחלק האחרון של הברית החדשה, ספר ההתגלות. הספר עוסק באפוקליפסה, באחרית הימים. יש הסוברים כי הספר נכתב על ידי יוחנן השליח, אך זאת אחת הנקודות שהחוקרים ואנשי הדת חלוקים ביניהם.

הברית החדשה היא ספר מרכזי באמונתם של היהודים המשיחיים כמו גם התנ"ך. שני הספרים נחשבים למקור

אלוהים קדוש. היהודים המשיחיים טוענים כי אזכור המשיח שמזכיר את ישו מצוין בתנ"ך. הם משתמשים באסמכתא זו כדי להצביע על כך שישו הוא כן משיח בית דוד. דהיינו, משיח ישראל.

אחד מעיקרי האמונה של זרם זה היא האמונה בישו כמשיח. חלקם מאמינים יכי ישו הוא חלק מהשילוש הקדוש עכמו הנצורים וחלק דוחים זאת מכל וכל וטונים כי אלוהים לא יכול להופיע כבשר ודם.

רוב היהודים המשיחים הם בנם של אב ואם יהודיה שהחליטו להצטרף לזרם זה ורואים את עצמם כיהודים לכל דבר. על מנת להצטרף לקהילות שלהם על המאמין לעבור הטבלה ולקבל את ישו כמשיח ישראל.