בוחר כל פעם מחדש בנשים דומות לאמא שלו
נכתב על ידי: גילי בר ויעל דורון
תאריך: 17/08/08

אילן נכנס לחדר, גבר גבוה, מרשים, כתפיים רחבות, התיישב ומיד התחיל לדבר, נראה היה שאילו היה שותק לעוד רגע, המילים לא היו יוצאות. "באתי כי אני מיואש, אני לא מצליח למצוא את האחת, אני מתחיל לחשוב שלעולם לא אגיע למקום הזה של המנוחה והנחלה, לאיזון ולהרמוניה עם עצמי", אמר.  

"איפה הקושי?" שאלתי את אילן, "אתה יוצא לדייטים?"  

" בלי סוף" הוא השיב, "אני יכול לצאת שלוש-ארבע פעמים בשבוע, עם בחורות שאני מכיר באינטרנט, שחברים מכירים לי, שאני מכיר על הדרך. אבל בדרך כלל זה מסתיים אחרי הדייט הראשון, מקסימום שני".  

"למה זה?" הקשיתי.  

" לא יודע להסביר, פשוט תחושה שזה לא זה, הן כולן ברמה גבוהה, נראות טוב, ועונות על תנאי הסף שלי. לא רק זה אלא שבדרך כלל אנחנו מגיעים למיטה בערב הראשון ואם לא אז בדייט השני".  

"ואז?"  

"אני מאבד עניין, לא בגלל הסקס, לא בגלל שכבשתי, אלא בגלל משהו שלא ברור לי. אני פשוט יודע שזו לא תהיה הבחורה שאיתה ארצה לבלות את כל ימיי. אני פשוט מיואש, נראה לי שנועדתי להיות לבד".   

התחלנו לעבוד, ומה שנראה בהתחלה כאימון למציאת זוגיות הפך תוך זמן קצר לתהליך עמוק יותר של ייעוץ. "ספר לי קצת על הבית שבו גדלת", ביקשתי מאילן.  

"גדלתי בבית נורמלי לחלוטין, משפחה מושלמת כזו, אמא מורה, אבא רואה חשבון, אח ואחות, אני הבכור. גדלנו בשכונה טובה, הייתי בצופים, שיחקתי כדורסל, הייתי מאוד מקובל בכיתה, גם על הבנים וגם על הבנות".  

"וההורים, איך היתה הזוגיות שלהם?" התעניינתי.

ההורים הציגו תמיד חזית אחת

"טובה מאוד", השיב אילן במהירות, "הם תמיד הציגו חזית אחת, ועד היום הם יחד, כבר יותר מ-40 שנה, מאוד צעירים ברוחם. תמיד מוקפים חברים".

 

סיימנו את המפגש, אבל לא הרגשתי נוח עם הסיפור על "המשפחה המושלמת".  

בתחילת המפגש השני אמר אילן: "יש כמה דברים שאני רוצה להוסיף או לתקן בנוגע למשפחה שלי. היא היתה נורמלית כלפי חוץ, אבל כלפי פנים היתה אחרת לחלוטין".  

שתקתי בציפייה דרוכה.  

"גדלתי כילד מוכה, לא הבנתי את זה באותו זמן, אבל כל דבר קטן גרם לכך שאקבל מכות רצח, עם חגורה, נעליים, סטירות בלי חשבון ובלי אזהרה. בבית הלכנו על קצות האצבעות, בעיקר כשאמא ישנה בצהריים, אם מישהו היה עושה בטעות רעש היא היתה מתעוררת ואז היו מכות ועונשים. מאז גיל חמש היו לי תפקידים בבית: לנקות אבק, לשטוף כלים, לתלות כביסה. אני זוכר שהיו בבית סוגי מאכלים, או פירות מיוחדים שהיו רק עבור אמא, לנו הילדים היה אסור בכלל לגעת. ההורים אף פעם לא דיברו איתי, לא הקריאו סיפור, רגש ברור שלא היה שם, מעולם לא חיבקו ולא נישקו. תמיד הרגשתי שאני למעמסה עליהם, מיותר, סוג של צורך חברתי שעדיף אם אפשר היה לנתק מהחשמל. זה היה סיוט".  

אילן שתק לרגע והוסיף: "אבא בכלל לא היה בתמונה, מי שניהל את הבית וקיבל את כל ההחלטות היתה אימא. היא לא ספרה אותו. כל מה שרצתה היא עשתה. אני לא מבין עד היום איך היא יכלה להתאכזר אלי כל כך..."  

מין בור שחור וריק שמחכה שמישהו ימלא אותו

במפגשים הבאים דיברנו וניתחנו את הקשרים ומערכות היחסים שהיו לאילן. הוא הבחין שבכל הקשרים הרציניים שהיו לו הוא בחר שוב ושוב בנשים חזקות ודומיננטיות שדמו מאוד לאמו בהתנהגותן. אילן הבין שהחיפוש, הבחירה ויצירת הקשר עם נשים שדומות לאמו נובעים מהרצון והצורך לתיקון. כמיהה עמוקה שפעמה בו למגע, לאהבה, היתה כמין בור שחור וריק שמחכה שמישהו ימלא אותו באור, בחום ובאהבה. כמיהה זו הובילה את אילן לבחור כל פעם מחדש בנשים שדמו לאמא שלו, מתוך תקווה שאולי הפעם הסוף יהיה שונה והוא יקבל את האהבה שהוא כל כך משתוקק אליה.

 

כשבדקנו את התפקידים במערכות היחסים המשמעותיות שהיו לאילן גילינו דפוס חוזר. "אני לא מאמין", אמר. "אני שחזור של אבא שלי, אני מגיע בקשר למקום החלש, כמו שהיה אבא שלי מול אמא שלי. הוא פחד להתווכח איתה, והיא החליטה לגבי הכל. היא היתה הגבר בבית. גם אני הופך להיות חלש ומפוחד בקשר".  

"האם באמת אתה נכנס לתפקיד של אביך, או שאתה מגלם תפקיד אחר?" שאלתי אותו.   

 
את הפגישה הבאה ביקש אילן להקדים. "יש לי תובנות חשובות", אמר בטלפון. מיד בתחילת המפגש אמר: "צדקת, זה לא היה התפקיד של אבא שלי שלקחתי על עצמי. מיד אחרי הפגישה הקודמת התקשרתי לשתי נשים שהייתי איתן במערכת יחסים וביקשתי מהן לספר לי מה דעתן על המקום שלי במערכת היחסים איתן. שתיהן נתנו לי את אותה התשובה: הרגשנו שאתה נותן לנו את התפקיד של אמא שלך ולוקח לעצמך את המקום של הילד. מאז אני חושב על זה כל הזמן והגעתי למסקנה שאני מנסה לשחזר את הקשר שלי עם אמא, כדי למלא את מה שקראת לו 'הבור', החלל הזה שאני מרגיש בנשמה שלי".

 
אילן הבין שהוא ניסה להביא את עצמו למקום בו היה מול אמו: ילד חלש, פגיע וחסר ישע. במקום הזה קיווה אילן שיתרחש התיקון, שיצמיח אותו ויאפשר לו להמשיך בחייו.  

בשבועות הבאים התחיל אילן בתהליך של צמיחה. אילן הבין שהתיקון מתחיל מבפנים, מעצמו. בראשונה בחייו הרגיש שהוא יכול למלא בעצמו את החור השחור שיש בתוכו. תהליך הקבלה העצמית הוביל את אילן להכיר נשים ולהיפגש, אבל ממקום אחר, מקום של כוח פנימי ושקט נפשי. אילן ראה שההסתכלות שלו על נשים משתנה, הוא הפסיק להתייחס לנשים רכות, טובות וחמות כאל בנאליות ולא מאתגרות והרגיש שהוא מתקרב להגשים את מטרתו - מציאת זוגיות שתביא לו שקט ושלווה.

 
אודות המחבר

מכון זוגות למכון זוגות ניתן לפנות לטיפול פסיכולוגי אישי וזוגי, לצד אימון אישי ממוקד למציאת זוגיות ואימון למציאת קריירה. המכון משלב סינטזה של אימון ופסיכולוגיה בטיפול קבוצתי ממוקד בנושאי זוגיות, יחסים ותקשורת בין אישית. http://www.zoogot.co.il

המאמר הודפס מאתר portal-asakim.com - אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים
http://www.portal-asakim.com/Articles/Article2061.aspx