בחינת בגרות היא בחינה אשר מסכמת את כל החומר שנלמד במהלך שנות הלימוד, ומראה את הידע שצבר התלמיד ואת יכולת ההבנה שלו במקצוע הספציפי בו הוא נבחן. הבחינה מתקיימת באחת מכיתות הלימוד בבית־הספר. הבחינה אורכת מספר שעות, בהתאם למספר יחידות הלימוד, כמות השאלות ועוד. בחינות בגרות מתקיימות בשני אופנים שונים: בחינת בגרות בכתב ובחינה מעשית. ישנם מקצועות ספציפיים אשר חלק ממרכיב הציון בתעודת הבגרות הוא עבודה המוגשת על ידי התלמיד כעבודת מחקר על נושא מסוים שנבחר.

התהליך בו מתקיימת בחינת הבגרות

כל תלמיד מקבל את שאלון הבחינה, ומחברת עליה מדבקה ובה פרטי תעודת הזהות שלו, מספר הכיתה, שם בית הספר, מספר יחידות הלימוד ומועד הבחינה.  בדף נפרד מצורף מידע על מבנה השאלון, משך הבחינה, חומר עזר במידה ומותר לשימוש, והערות או הוראות מיוחדות במידה וקיימות כאלו. התלמיד עונה על שאלות הבחינה ובסיום הזמן המוקצב הוא מעביר את מחברתו לידי הבוחן, כאשר את השאלון הוא יכול להשאיר ברשותו, למעט מקרים בהם השאלון הינו חלק בלתי נפרד ממחברת התשובות.

מקצועות החובה בבחינות הבגרות

בכדי להיות זכאים לתעודת בגרות יש להיבחן במספר בחינות (ביניהן בנושאי חובה) כאשר מינימום ההיקף הוא של 21 יחידות לימוד. להלן פירוט יחידות הלימוד המינימאליות בכל מקצוע:

מתמטיקה – 3 יח"ל, אנגלית – 3 יח"ל, תנ"ך – 2 יח"ל, אזרחות – 1 יח"ל, לשון והבעה – 1 יח"ל, חיבור עברי – 1 יח"ל, מקצוע בחירה ראשי – 5 יח"ל.

יחידות הלימוד הנקבעות מגדירות את רמת חומר הלימוד הנרכש. טווח יחידות הלימוד נע בין יחידת לימוד אחת לחמש יחידות לימוד.

ציוני הבחינות מרוכזים בתעודת בגרות

תעודת בגרות היא תעודה הניתנת מטעם משרד החינוך והתרבות, לכל תלמיד אשר סיים את לימודיו בבית הספר התיכון, ועמד בהצלחה בבחינות הבגרות. בהמשך הלימודים במוסדות להשכלה גבוהה, נדרשים התלמידים כבר בעת ההרשמה למסלול לימודי תואר ראשון, להציג את תעודת הבגרות, כאשר היא מהווה קריטריון חשוב מאוד בקבלתם ללימודים ולפקולטה אליה הם רוצים להירשם. תעודת הבגרות משפיעה גם בקבלה לעבודה כאשר המעסיק מבקש את התעודה כחלק מתהליך מיום המועמדים לתפקיד המוצע.