לחיות את החיים של עצמך !
נכתב על ידי: אימון אישי / אליעד כהן - EIP.co.il
תאריך: 20/11/08

לחיות את החיים של עצמך ! לעשות את מה שטוב לך !

לחיות את החיים של עצמך [בלי לפגוע בזולתך]. לחיות את החיים של עצמך, היינו לחיות את החיים שלך לפי איך שנראה לך ולפי מה שעושה *לך* טוב. לחיות את החיים שלך, היינו לעשות את מה שטוב לך, רק בגלל שככה נראה לך שטוב לך. לעשות אתה מה שטוב לך כי זה עושה לך טוב. לחיות את החיים שלך. האדם הכי חשוב בעולם עבור עצמך הוא אתה. ולכן כל זמן שאינך פוגע בזולתך, אתה חי את חייך כפי שנראה לך.

לחיות את החיים שלך, זה אומר לא לעשות דברים רק כי לאחרים נדמה שזה יותר טוב עבורך. לא לעשות דברים רק בגלל שזה מקובל חברתית, לא לחיות בקצב של החברה אלא בקצב שלך, לא לעשות דברים רק בגלל שכולם חושבים בצורה כלשהי. לחיות את החיים שלך, היינו לחיות לפי קנה המידה וסדר העדיפויות שלך.

אתה עושה את מה שטוב לך בלבד. זה שאחרים חושבים שזה לא טוב לך, זו בעיה שלהם. זה שלכולם נדמה שלא טוב לך, גם זו בעיה שלהם. בעיה אמיתית, אבל לא שלך אלא שלהם. אל תעשה משהו רק כי כולם אומרים שזה טוב, תעשה משהו רק כי אתה חושב שהוא טוב. אל תימנע מלעשות משהו, רק משום שלאחרים זה לא נראה, או כי לאחרים לא ברור ההיגיון של המעשים שלך. תעשה אתה את מה שטוב לך.

אל תחייה את החיים כפי מה שמקובל חברתית, אם זו אינה הדרך האישית שלך. אל תעשה פעולות שאינן נובעות מה"אני" הפנימי והרצון האישי שלך. אל תעשה שום דבר רק כי כולם חושבים שזה טוב. אל תחפש את מה שנדמה לאנשים שטוב להם, ואפילו לא את מה שנדמה לאנשים שטוב לך. תחפש את מה שטוב לך באמת בעיני עצמך.

אל תעשה את מה שאתה כבר רגיל לעשות, רק כי כולם עושים. אל תחייה את חייך היום, כפי מה שהרגילו אותך לחיות אתמול. אל תחייה את החיים של אתמול, ואל תחייה את החיים של סביבתך. תחייה היום את החיים שלך היום. תעשה היום אתה מה שנראה לך שטוב לך היום. לא את מה שהיה טוב לך אתמול. ולא את מה שהתרגלת לעשות רק כי כולם עושים. תעשה את מה שטוב לך באמת.

תחשוב שאתה יחיד בעולם. תשאל את עצמך. מה טוב לי ? מה עושה לי טוב ? כיצד נראה לי הכי הגיוני לחיות את החיים ? האם זה הגיוני לי לרדוף אחרי מה שכולם רודפים ? אולי יש דברים שיותר מעניינים אותי ? מה באמת משמח את הנפש שלי ? האם צורת החיים של כולם מספקת אותי ? האם אני מרגיש סיפוק רגשי מצורת החיים הנפוצה ? האם מה שכולם *אומרים* שעושה להם טוב, האם זה עושה גם לי טוב באמת, או שאני נהנה מהחיים רק ב"כאילו" ?

האם באמת צורת החיים של כולם מוצאת חן בעיני ? האם אני חייב לכעוס ממה שכולם כועסים ? האם אני חייב להילחץ כמו כולם ? האם אני חייב לזבל (מלשון זבל ואשפה) את המחשבה שלי בכל מיני דברים שאנשים מזבלים לעצמם את המחשבות ? האם באמת אני באמת חי כפי שטוב לי ואיך שנראה לי ? מה הכי טוב עבורי ? מה נראה לי שהכי טוב עבורי ?

אילו הייתי אני מנהל את צורת המחשבה של בני האדם, האם עדיין המשמעות של המילה "הצלחה" עבורי, הייתה נשארת באותה המשמעות כפי שהיא היום ? האם הייתי מקבל את עצמי יותר ואוהב את עצמי (וגם את סביבתי) יותר, אם לא היו סביבי את כל הגורמים ה"חכמים" שרוצים מאוד ב"טובתי" (ע"ע פרסומות) שמספרים לי שאני לא חי טוב לפי מה שנדמה להם ?

האם באמת צורת החיים שאני חי בה הגיונית בעיני באמת ? אילו אני הייתי מכתיב את צורת החיים בעולם, האם הייתי אני חי באותה צורת חיים שבה אני חי היום ? האם ישנם דברים שאני מסוגל לחיות היום אחרת, וטוב יותר עבור עצמי ? אילו הייתי חרש + עיוור (באופן סלקטיבי), האם אז החיים שלי היו טובים יותר ? האם אני באמת חייב לחפש את מה שאין לי ? האם אני מסוגל להנות יותר ממה שכן יש לי ?

מה בכלל חסר לי ? האם מה שנדמה לי שחסר לי, באמת חסר לי, או שזה חסר לי רק בגלל שמישהו אמר לי שזה חסר לי ? האם אני רוצה דברים בגלל שאני עצמי רוצה אותם, או בגלל שסיפרו לי ש"צריך" לרצות אותם ? אם הייתי חי באיזה כדור ארץ אחר, באותה רמת חיים בדיוק, האם הייתי מאושר יותר ? האם גם אז הייתי חושב שחסרים לי כל מיני דברים ? מה היה חסר לי אז ?

מה נובע מה"אני" הפנימי שלי, ומה נובע מבחוץ ? מה אני עושה כי ה"אני" שלי רוצה, ומה אני עושה, כי אני רגיל לעשות ? האם ה"אני" שלי מצד עצמו היה כועס / חומד / לחוץ / מקנא / חסר מצב רוח, בגלל כל מיני שטויות, או שמא אני פשוט רגיל לחיות ככה כמו כולם ? האם אני באמת עושה את מה שאני בתוך תוכי רוצה, או שמא אני עושה את מה שכולם חושבים שהגיוני בעיניהם לעשות ?

האם לא מגיע לי להיות מאושר באמת, בלי קשר לכולם ולמה שאחרים חושבים ? למה שאני לא אחיה טוב באמת בלי קשר למרוץ של החיים ? למה שאני לא אהנה יותר ואשמח יותר ממה שכן יש לי ? למה שאני לא אפסיק להסתכל על מה שאין לי ועל מה שיש לאחרים ? למה שאני לא אחיה בצורה מושלמת את החיים שלי, בלי קשר למה אחרים חושבים על עצמם ו/או עלי ?

האם באמת מישהו מפריע לי *פיזית* ו*ממשית* לעשות את מה שאני רוצה, או שמא רק נדמה לי כאילו מישהו מפריע לי להיות שמח ? האם מישהו מכריח אותי לחשוב על מה חושבים עלי אחרים ? למה בעצם שאני לא אחיה איך שנוח לי כפי שנראה לי לפי מה שטוב לי ? מה "האסון" הגדול ביותר שיכול לקרות מכך שאני אעשה את מה שטוב לי ? איזה דברים טובים יצאו מזה ? איזו תחושת חופש ושחרור מדהימה אני ארגיש, כאשר אני אעשה את מה שטוב לי כפי מה שנראה לי ? למה שלא אעשה את מה שטוב לי בעיני עצמי ואחיה את החיים של עצמי ?

ישנם אנשים שחיים, חיים שלמים, את החיים של אנשים אחרים. הם חיים לפי קנה מידה של אחרים, מנסים למצוא חן בעיני אחרים, חושבים לפי צורת החשיבה הפופולארית באותה התקופה, מנסים כל הזמן להיצמד לרוח התקופה, ובקיצור להיות חלק מהעדר השלם של בני האדם, שאין להם מושג מימינם ומשמאלם וכולם צועדים אל עבר הבלתי נודע.

החכם לא משתתף בכל מרוץ, גם לא אם כולם רצים בו. זה שכולם רצים להיכן שהוא, זה לא אומר שאתה חייב לרוץ אחריהם. זה שכולם סובלים, זה לא אומר שאתה חייב לסבול. זה שכולם לא אוכלים ונשארים רעבים, זה לא אומר שאתה חייב להישאר רעב. זה שכולם הופכים את הטפל לעיקר ואת העיקר לטפל, זה לא אומר שגם אתה חייב להיות משוגע כמו כולם.

תעצור לרגע אחד ממרוץ החיים, ותשאל את עצמך את השאלה הפשוטה ביותר. להיכן בדיוק אני רץ ? הרי התחנה הסופית ידועה מראש, התחנה הסופית של הגוף הוא בית הקברות. אז למה לרוץ ולהתאמץ כ"כ הרבה על משהו שעוד מעט לוקחים לך אותו ? האם באמת החיצוני הופך את האדם למאושר יותר פנימית ? תשובה: לא. אז מה לעשות בדיוק ? תשובה: להתמקד בפנימי.

רוב ככל האנשים בעולם אין להם מושג למה הם חיים. רוב ככל האנשים בעולם גם לא באמת חיים את החיים. לחשוב על אתמול ועל מחר זה לא נקרא לחיות את החיים. לכעוס / לחמוד / לרדוף / להלחם / וכולי, אלו לא חיים, זה מה שנקרא "מת חי". האדם מת בנפשו, אף גופו חי. חיים אמיתיים, זה אומר לחיות יותר לאט. לחיות רגוע. לחיות בקצב האישי שלך ובלי לפחד או להסתכל על אחרים שרצים לכל מיני דמיונות חסרי תועלת פנימית אמיתית.

לחיות טוב, זה אומר לחיות לפי איך שנראה לך. לא לכעוס, להיות שמח בחלקך, לראות את הטוב בכל דבר, לא לדבר רע על אחרים, לא לראות רע באחרים, להיות רגוע, להיות עם שלווה פנימית, לא בסיפורים בגן עדן, אלא כאן עלי אדמות. אבל זה תלוי ברצונך לחיות לפי השכל שלך ולא לפי השיגעון של רוב ככל בני האדם.

רוב ככל בני האדם, כולל אלו שנחשבים ל"חכמים" / דוקטורים / פרופסורים / ממציאים / מפורסמים וכולי, רובם ככולם הם לא באמת אנשים חכמים באמת. חכם אמיתי הוא מי שמנצל את חוכמתו כדי להיות מאושר. כל השאר זה רק נקרא חכם ב"כאילו", אך לא באמת חכם. חכם אמיתי לדוגמא, אינו כועס. כי כעס לדוגמא נובע מחוסר שכל. מאחר שכעס אינו מביא שום תועלת. כך שכעסן ולא משנה על מה = טיפש.

זה לא משנה כמה תעודות יש לאדם, או כמה הוא חושב שהוא חכם, השאלה היחידה היא, האם הוא מאושר באמת ? האם הוא נהנה מכל רגע ? האם הוא רגוע ? האם הוא חי בתחושה של "יש" או בתחושה של "חסר" ? האם אחרי כל מה שיש לו הוא שמח בחלקו ? האם כ"כ טוב לו עדי כדי כך ששום דבר לא מכעיס אותו ? האם הוא באמת שמח מבפנים, או שהוא רק נראה שמח מבחוץ ? חכם אמיתי = מאושר אמיתי. תהיה אתה החכם האמיתי ותחיה בקצב שלך.

האם חשבת פעם על כך שיכול להיות שאתה בעצם חי חיים של מישהו אחר ? האם חשבת על כך שיכול להיות שאתה בעצם לא באמת חי את החיים של עצמך ?

שאל את עצמך את השאלות הבאות, שיעזרו לך להתבונן על החיים שלך בצורה נכונה ולחיות אותם בצורה טובה באמת.

עד כמה אני עושה דברים כי מישהו אחר עושה אותם ?

עד כמה אני עושה דברים כי אני רוצה להיות דומה למישהו אחר ?

עד כמה אני בודק מה אנשים אחרים משיגים ?

עד כמה מפריע לי כשלמישהו אחר יש משהו שלי אין ?

עד כמה מזיז לי ונוגע לי כשמספרים לי על מישהו אחר שהשיג משהו שאני לא השגתי ?

עד כמה הקריטריונים שלי להצלחה נובעים מהתפיסה המקובלת על רוב האנשים ?

עד כמה הפרמטרים שלפיהם אני בודק את עצמי הם פרמטרים שאני מאמין בהם ?

עד כמה הקנה מידה שלי להערכה עצמית ולהצלחה שלי הוא קנה מידה שאני בניתי אותו עבור עצמי ?

עד כמה מפריע לי מה אנשים אחרים חושבים עלי ?

עד כמה חשוב לי שאנשים יכבדו אותי ?

עד כמה אני מושפע ממה שאנשים אחרים אומרים לי ?

עד כמה יציק לי שלכולם יהיה משהו שלי אין ?

האם אני אקבל את עצמי באותה המידה אם יתברר שאני פחות טוב במשהו יותר מכל שאר האנשים ?

עד כמה זה משמח אותי כשיש לי משהו בגלל שאין אותו לאחרים ?

עד כמה הקנה מידה של אנשים משפיע עלי ?

האם כשאני קם בבוקר אני עושה דברים שאני הגדרתי לעצמי לעשות או דברים שהגדירו עבורי ?

האם אני בודק כל הזמן האם אני עומד ביעדים שאני הצבתי לעצמי ?

האם בכלל יש לי דברים שאני עושה רק בגלל שאני רוצה לעשות אותם ולא בגלל שמישהו אחר רוצה שאני אעשה אותם ?

האם אני אעשה מה שאני חושב, גם אם הסביבה שלי חושבת אחרת ?

האם יפריע לי שהסביבה שלי תאמר לי שאני טועה, אם אני חושב שאני צודק ?

האם אני מנסה להשיג את הפוטנציאל של עצמי או של מישהו אחר ?

האם הדברים שאני שואף אליהם הם דברים שאני רוצה אותם בשביל עצמי, או בגלל שיש אותם למישהו אחר ?

האם היעדים והמטרות שלי הן מטרות שקשורות לתכלית חיי, או מטרות שקשורות לכל מיני דברים שהסביבה הציבה עבורי כמטרות ?

האם אני אוהב את הדשא של עצמי ?

האם הדשא של השכן שלי ירוק יותר ?

האם אני בודק בכלל את הקשר בין מה שאני עושה לבין התכלית של החיים שלי ?

האם אני בכלל חי את החיים של עצמי בשלמות עם עצמי או שמא אני חי חיים של אנשים אחרים ?

בדוק עם עצמך עד כמה ההחלטות שלך קשורות לרצונות האישיים של עצמך. תתחיל לעשות דברים שאתה רוצה בשביל עצמך כי אתה רוצה. תהיה שלם עם עצמך, תאהב את עצמך, תקבל את עצמך, תתקדם על פי הפרמטרים שאתה מציב לעצמך, תעריך את עצמך בקנה מידה של עצמך, תעשה דברים כי אתה רוצה אותם ולא בגלל שיש אותם למישהו אחר, במקום לחיות חיים של אחרים תחייה את החיים של עצמך, בצורה טובה באמת. בהצלחה.


ציטוטים: רבי נחמן מברסלב

"כְּשֶׁאֵין הָאָדָם מִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית, לָמָּה לוֹ חַיִּים"

"הָעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ כְּלוּם רַק לִמְשׁךְ אֶל הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי. וְאֵין לְהִסְתַּכֵּל אִם יִהְיֶה לוֹ מָעוֹת אִם לָאו כִּי בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ יְבַלֶּה יָמָיו בְּשָׁוֶה. כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה מַטְעֶה אוֹתָנוּ לְגַמְרֵי, שֶׁמַּרְאֶה אֶל הָאָדָם כְּאִלּוּ הוּא מַרְוִיחַ בְּכָל פַּעַם וּבַסּוֹף אֵינוֹ כְּלוּם. כַּאֲשֶׁר נִרְאֶה בְּחוּשׁ בְּרב בְּנֵי אָדָם שֶׁעוֹסְקִים וְעוֹבְדִים יָמִים וְשָׁנִים בִּסְחוֹרוֹת וּמַשָּׂא וּמַתָּן וּלְבַסּוֹף כְּשֶׁבָּאִין לְחֶשְׁבּוֹן אֵין נִשְׁאָר בְּיָדָם כְּלוּם, וְאִם אֲפִלּוּ מַשִּׂיג מָעוֹת לוֹקְחִין אוֹתוֹ מִן הַמָּעוֹת. וְהַכְּלָל שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֵין לָהֶם קִיּוּם בְּיַחַד דְּהַיְנוּ הָאָדָם עִם הַמָּעוֹת, רַק אוֹ שֶׁלּוֹקְחִין הַמָּעוֹת מִן הָאָדָם, אוֹ שֶׁלּוֹקְחִין הָאָדָם מֵהַמָּעוֹת."

מתוך הסיפור על החכם והתם. תהיה שמח, גם אם יחשבו שאתה משוגע. אדרבה, מי שחושב שאתה משוגע, הוא בעצמו טיפש. מה לך ולמעשיהם של אחרים ? זה מעשה שלו וזה מעשה שלי !

"הַתָּם וּמִנְהָגוֹ הָיָה, שֶׁהָיָה תָּמִיד בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה מְאד, וְהָיָה רַק מָלֵא שִׂמְחָה תָּמִיד... וְהָיָה רַק מָלֵא שִׂמְחָה וְחֶדְוָה תָּמִיד...
הֵשִׁיב לָהּ [התם לאישתו ששאלה אותו למה אחרים מרוויחים יותר כסף ממנו]: מַה לִּי בָּזֶה ? זֶה מַעֲשֶׂה שֶׁלּוֹ, וְזֶה מַעֲשֶׂה שֶׁלִּי ! וְעוֹד: לָמָּה לָנוּ לְדַבֵּר מֵאֲחֵרִים?... וְהָיָה רַק מָלֵא שִׂמְחָה וְחֶדְוָה תָּמִיד.
וְאֵצֶל הָעוֹלָם הָיָה לְלַעַג, וְהִשִּׂיגוּ תַּאֲוָתָם בּוֹ, שֶׁמָּצְאוּ מִמִּי לְהִתְלוֹצֵץ כִּרְצוֹנָם, כִּי הָיָה נִדְמֶה לִמְשֻׁגָּע. וְהָיוּ בָּאִים בְּנֵי אָדָם, וְהִתְחִילוּ בְּכַוָּנָה לְדַבֵּר עִמּוֹ בִּשְׁבִיל לְהִתְלוֹצֵץ... וּכְשֶׁהָיָה רוֹאֶה, שֶׁכַּוָּנָתָם לְלֵיצָנוּת, הָיָה אוֹמֵר: מַה יִּהְיֶה כְּשֶׁתִּהְיֶה חָכָם מִמֶּנִּי ? הֲלא אֲזַי תִּהְיֶה שׁוֹטֶה, כִּי מָה אֲנִי נֶחֱשָׁב ?! וּכְשֶׁתִּהְיֶה חָכָם מִמֶּנִּי, אַדְּרַבָּא, אֲזַי תִּהְיֶה שׁוֹטֶה !"

"לִּפְעָמִים נוֹתְנִין לְאֶחָד עֲשִׁירוּת גָּדוֹל [היינו אדם אחד מתעשר], וְכָל הָעוֹלָם מִתְקַנְּאִין בּוֹ וְרוֹדְפִין אַחַר הַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת וּמְבַלִּים יָמִים וְשָׁנִים עַל זֶה, וְהַכּל מֵחֲמַת קִנְאָה וְהִסְתַּכְּלוּת שֶׁמִּסְתַּכְּלִין עַל זֶה שֶׁנִּתְעַשֵּׁר כָּל כָּךְ, וְאַחַר כָּךְ אֵין עוֹלֶה בְּיָדָם כְּלוּם ! וְכָל זֶה מַעֲשֵׂי הַבַּעַל דָּבָר [הרע שבעולם] שֶׁהִשְׁתַּדֵּל בָּזֶה לְהַזְמִין עֲשִׁירוּת גָּדוֹל לְאֶחָד כְּדֵי שֶׁהַרְבֵּה הַרְבֵּה יְבַלּוּ יְמֵיהֶם וּשְׁנוֹתֵיהֶם חַס וְשָׁלוֹם, עַל יְדֵי זֶה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל"

"הַיֵּצֶר הָרָע דּוֹמֶה כְּמוֹ מִי שֶׁהוֹלֵךְ וְרָץ בֵּין בְּנֵי אָדָם, וְיָדוֹ סְגוּרָה וְאֵין אָדָם יוֹדֵעַ מַה בְּתוֹכָהּ וְהוּא מְרַמֶּה בְּנֵי אָדָם וְשׁוֹאֵל לְכָל אֶחָד, מָה אֲנִי אוֹחֵז ? וּלְכָל אֶחָד נִדְמֶה כְּאִלּוּ הוּא אוֹחֵז מַה שֶּׁהוּא מִתְאַוֶּה, וְעַל כֵּן הַכּל רָצִים אַחֲרָיו כִּי כָּל אֶחָד סוֹבֵר שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ מַה שֶּׁהוּא חָפֵץ, וְאַחַר כָּךְ הוּא פּוֹתֵחַ אֶת יָדוֹ וְאֵין בָּה כְּלוּם. כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁהוּא מְרַמֶּה כָּל הָעוֹלָם וְהַכּל רָצִים אַחֲרָיו, וּמְרַמֶּה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד עַד שֶׁנִּדְמֶה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּאִלּוּ יֵשׁ בְּיָדוֹ מַה שֶּׁהוּא חָפֵץ כָּל אֶחָד כְּפִי שְׁטוּתוֹ וְתַאֲוָתוֹ, וְאַחַר כָּךְ בַּסּוֹף הוּא פּוֹתֵחַ אֶת יָדוֹ וְאֵין בָּהּ כְּלוּם כִּי אֵין מִי שֶׁיְּמַלֵּא תַּאֲוָתוֹ אֶצְלוֹ
גַּם נִדְמוּ כָּל הַתַּאֲווֹת שֶׁל הָעוֹלָם כְּמוֹ עַמּוּדֵי אוֹר הַנִּכְנָסִין בַּבַּיִת מִן אוֹר הַחַמָּה, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁהֵם נִדְמִין לְעַמּוּדִים מֵחֲמַת הַזְּרִיחָה שֶׁל הַחַמָּה, וּכְאִלּוּ רוֹצִים לִתְפּס אוֹתָן הָעַמּוּדֵי אוֹר שֶׁתּוֹפְסִים וְחוֹטְפִים וְאֵין בְּתוֹךְ הַיָּד כְּלוּם כָּךְ הֵם כָּל הַתַּאֲווֹת שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה"

תחייה את החיים שלך !

"'בְּחַיָּי', בְּחַיָּי דַּיְקָא, הַיְנוּ שֶׁאֲנִי חַי מֵחַיִּים שֶׁלִּי, שֶׁאֵינוֹ נִצְרָךְ לְחִיּוּת שׁוּם אָדָם [לא צריך מאף אחד שום דבר משום סוג]. כִּי 'הַנִּצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת חַיָּיו אֵינָם חַיִּים', הַיְנוּ שֶׁאֵינָם חַיִּים שֶׁלּוֹ, כִּי הוּא חַי מֵאֲחֵרִים. אֲבָל כְּשֶׁאֵינִי נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, וַאֲנִי חַי חַיִּים שֶׁלִּי, אֲזַי אוּכַל [לחיות טוב באמת]..."

הזדקקות לכבוד מאנשים = עני שנצרך לבריות

"וְעִקַּר הָאֱמֶת הוּא, כְּשֶׁאֵין הָאָדָם נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת... וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵין נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כִּי מִתְפַּרְנֵס מִשֶּׁלּוֹ, אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ שֶׁהוּא נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, בִּשְׁבִיל כָּבוֹד, אוֹ בִּשְׁבִיל דָּבָר אַחֵר, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּאֲוָה שֶׁל כָּבוֹד וַחֲשִׁיבוּת וְכַיּוֹצֵא נִמְצָא שֶׁהוּא נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, שֶׁהוּא צָרִיךְ לְכָבוֹד וַחֲשִׁיבוּת שֶׁלָּהֶם"

אתה האדם היחיד בעולם, אל תסתכל על אחרים !

אחד היה אברהם [אבינו]. שאברהם... חשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם, ולא הסתכל כלל על בני העולם... רק כאילו הוא אחד בעולם. וזהו: 'אחד היה אברהם'. וכן כל הרוצה [להיות מאושר]... אי אפשר לו [לעשות זאת], כי אם על ידי זה שיחשוב שאין בעולם כי אם הוא לבדו יחידי בעולם. [דהיינו ש]לא יסתכל על שום אדם המונעו [שמנסה למנוע ממנו להיות מאושר], כגון: אביו ואימו או חותנו ואישתו ובניו וכיוצא, או המניעות שיש משאר בני העולם, המלעיגים ומסיתים ומונעים... וצריך שלא יחוש ויסתכל עליהם כלל, רק יהיה בבחינת: 'אחד היה אברהם' כאילו הוא יחיד בעולם כנ"ל

הזדקקות לכבוד מאנשים = עני שנצרך לבריות

"וְעִקַּר הָאֱמֶת הוּא, כְּשֶׁאֵין הָאָדָם נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת... וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵין נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כִּי מִתְפַּרְנֵס מִשֶּׁלּוֹ, אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ שֶׁהוּא נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, בִּשְׁבִיל כָּבוֹד, אוֹ בִּשְׁבִיל דָּבָר אַחֵר, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּאֲוָה שֶׁל כָּבוֹד וַחֲשִׁיבוּת וְכַיּוֹצֵא נִמְצָא שֶׁהוּא נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, שֶׁהוּא צָרִיךְ לְכָבוֹד וַחֲשִׁיבוּת שֶׁלָּהֶם"

במציאות האמיתית, אין שום רע רק הכל טוב

"לֶעָתִיד שֶׁיִּתְגַּלֶּה הַדַּעַת, יֵדְעוּ שֶׁאֵין שׁוּם רַע בָּעוֹלָם כְּלָל, רַק כֻּלּוֹ טוֹב וְכֻלּוֹ אֶחָד"

"וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם רַע בָּעוֹלָם, רַק כֻּלּוֹ טוֹב. אַךְ עִקַּר הַצַּעַר שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם מֵהַיִּסּוּרִין שֶׁעוֹבְרִים עָלָיו, חַס וְשָׁלוֹם הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁלּוֹקְחִין מֵהָאָדָם הַדַּעַת [השכל], עַד שֶׁאֵין יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית, שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב, וְאָז מַרְגִּישׁ צַעַר וּכְאֵב הַיִּסּוּרִין כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת, וּמִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית, אֵינוֹ מַרְגִּישׁ כְּלָל הַצַּעַר שֶׁל הַיִּסּוּרִין"

שים לב שאינך מרמה את עצמך !

"כָּל אֶחָד מְשַׁטֶּה אֶת אֶחָד [כל אחד בעולם מטעה מישהו אחד] וְהָאֶחָד הוּא עַצְמוֹ. הַיְנוּ שֶׁהוּא [האדם] טוֹעֶה וּמְשַׁטֶּה אֶת עַצְמוֹ... כִּי כָּל אָדָם מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ..."

גיהנום וגן עדן הם כאן בעולם הזה

"הַגַּן עֵדֶן וְהַגֵּיהִנּם הֵם בְּזֶה הָעוֹלָם מַמָּש"

"הַכּל אוֹמְרִים, שֶׁיֵּשׁ עוֹלָם הַזֶּה וְעוֹלָם הַבָּא. וְהִנֵּה עוֹלָם הַבָּא אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁיֵּשׁ עוֹלָם הַבָּא, [אך] אֶפְשָׁר יֵשׁ גַּם עוֹלָם הַזֶּה גַּם כֵּן בְּאֵיזֶה עוֹלָם, כִּי בְּכָאן נִרְאֶה שֶׁהוּא הַגֵּיהִנּם, כִּי כֻלָּם מְלֵאִים יִסּוּרִים גְּדוֹלִים תָּמִיד. ואמר שאין נמצא שום עולם הזה כלל...
שֶׁכָּל בְּנֵי הָעוֹלָם כֻּלָּם מְלֵאִים יִסּוּרִים, אֵין גַּם אֶחָד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עוֹלָם הַזֶּה. וַאֲפִלּוּ הָעֲשִׁירִים הַגְּדוֹלִים וַאֲפִלּוּ הַשָּׂרִים, אֵין לָהֶם שׁוּם עוֹלָם הַזֶּה כְּלָל, כִּי כָל יְמֵיהֶם כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְכֻלָּם מְלֵאִים טְרָדוֹת וּדְאָגוֹת וְעַצְבוּת וְיָגוֹן וַאֲנָחָה תָּמִיד, וְכָל אֶחָד יֵשׁ לוֹ יִסּוּרִים מְיֻחָדִים, וְאֵין גַּם אֶחָד מִכָּל הַגְּבִירִים וְהַשָּׂרִים, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הַכּל כְּסֵדֶר כִּרְצוֹנוֹ תָּמִיד, וְכֻלָּם כְּאֶחָד מְלֵאִים יִסּוּרִים וּדְאָגוֹת תָּמִיד, וְזֶה בָּרוּר וְיָדוּעַ לְכָל מִי שֶׁבָּקִי קְצָת בָּהֶם וּבְדַרְכֵיהֶם וְכַמָּה פְּעָמִים דִּבַּרְנוּ מִזֶּה, וְהָיִינוּ רוֹאִים בְּעֵינֵינוּ כָּל זאת.
וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁנִּדְמֶה עָלָיו, שֶׁיֵּשׁ לוֹ הָעוֹלָם הַזֶּה בִּשְׁלֵמוּת וְיֵשׁ לוֹ כָּל הַתַּעֲנוּגִים: עשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד וְהוֹן רַב וְאַרְמוֹנִים גְּדוֹלִים וְכֵלִים נִפְלָאִים וְתַכְשִׁיטִין וּסְגֻלַּת מְלָכִים וְכוּ', אִם יִסְתַּכְּלוּ בּוֹ הֵיטֵב, הוּא גַּם כֵּן מָלֵא כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת הַרְבֵּה תָּמִיד בְּכַמָּה מִינֵי אֳפָנִים וְעִנְיָנִים, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ. וְאֵין צָרִיךְ לְבָאֵר זאת לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מחַ בְּקָדְקֳדוֹ וּמִסְתַּכֵּל קְצָת בָּהֶם בֶּאֱמֶת, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר שְׁלמה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם: "גַּם כָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת" וְכוּ', וּכְתִיב: "אָדָם לְעָמָל יוּלָד קְצַר יָמִים וּשְׂבַע רגֶז" . וְזֶה כּוֹלֵל [את] כָּל בְּנֵי אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם מִקָּטן וְעַד גָּדוֹל, כִּי כֻלָּם נוֹלְדוּ לְעָמָל וּמְלֵאִים רגֶז וְיִסּוּרִין, וְאֵין שׁוּם עֵצָה וְתַחְבּוּלָה לְהִנָּצֵל מֵעָמָל וְיָגוֹן הַזֶּה כִּי אִם לִבְרחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ"

"אֲסַפֵּר לָכֶם אֵיךְ הָיוּ שְׂמֵחִים... שֶׁתִּחְיוּ חַיִּים טוֹבִים כָּמוֹנִי... וְאַתֶּם סוֹבְרִים שֶׁאֲנִי חֵרֵשׁ ? אֵין אֲנִי חֵרֵשׁ כְּלָל ! רַק שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֵינוֹ עוֹלֶה אֶצְלִי לִכְלוּם, שֶׁאֶשְׁמַע הַחִסָּרוֹן שֶׁלָּהֶם. כִּי כָּל הַקּוֹלוֹת כֻּלָּם [כל הקולות שיש בעולם, ] הֵם [כולם נובעים] מִן חֶסְרוֹנוֹת, כִּי כָּל אֶחָד וְאֶחָד צוֹעֵק עַל חֶסְרוֹנוֹ [כולם כל הזמן מדברים על מה שאין להם, חסר להם, הם צריכים וכולי]. וַאֲפִלּוּ כָּל הַשְּׂמָחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם [אפילו אלו שמספרים על משהו טוב שקרה להם], כֻּלָּם הֵם רַק מֵחֲמַת הַחִסָּרוֹן, שֶׁשָּׂמֵחַ עַל הַחִסָּרוֹן שֶׁחָסֵר לוֹ וְנִתְמַלֵּא [ז"א השמחה שלהם היא תלויה במשהו ספציפי ולא מתוך הרמוניה עם המציאות].
וְאֶצְלִי, כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֵינוֹ עוֹלֶה לִכְלוּם, שֶׁיִּכָּנְסוּ בְּאָזְנַי הַחִסָּרוֹן שֶׁלָּהֶם, כִּי אֲנִי חַי חַיִּים טוֹבִים שֶׁאֵין בָּהֶם שׁוּם חִסָּרוֹן. וְיֵשׁ לִי הַסְכָּמָה עַל זֶה שֶׁאֲנִי חַי חַיִּים טוֹבִים, מִן הַמְּדִינָה שֶׁל עֲשִׁירוּת [המדינה של האנשים העשירים]. וְחַיִּים טוֹבִים שֶׁלּוֹ הוּא, שֶׁהָיָה אוֹכֵל לֶחֶם וְשׁוֹתֶה מָיִם [ראה שם את המשך הסיפור על המדינה של העשירים]"

מאת להצליח בכח המחשבה www.EIP.co.il


 
אודות המחבר

מאת אליעד כהן - מאמן אימון אישי + יעוץ אישי - לכל תחומי החיים ועוד

מחבר הספרים! אהבה בחיים / חיים בלי פחד / חיים טובים / להיות אלוהים / להצליח בכח המחשבה ועוד

הכנס עכשיו לאתר EIP.co.il ותהנה מאלפי מאמרים + הרצאות וידאו על כל נושאי החיים בכלל, ועל האושר שלך בפרט ...

מאמן אימון אישי חרדה פחד דיכאון קבלת החלטות זוגיות ויחסים ביטחון והערכה עצמית אהבה אושר להתמודד עם בעיות הצלחה מוטיבציה כסף והצלחה לחנך חינוך ילדים לשכנע מכירות שכנוע משמעות החיים בחירה חופשית חשיבה חיובית לחשוב חיובי ידע רוחניות מודעות הארה אלוהים להיות אלוהים בריאת העולם ברסלב רבי נחמן מברסלב פורום ברסלב אימון טיפול ייעוץ אישי

תכנסו ותהנו ...

המאמר הודפס מאתר portal-asakim.com - אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים
http://www.portal-asakim.com/Articles/Article2749.aspx