שמעתי פעם סיפור ואינני יודע עד כמה הוא נכון אבל בכל אופן הוא נחמד: הפינים – העם היושב בפינלנד למי שלא יודע – יצאו כמה פעמים לכבוש את שכנתם הגדולה, רוסיה. הם היו אולי מצליחים לכבוש אותה, כך מספרים, אלמלי הם היו חוזרים כל פעם אחורה אל המולדת שלהם אם הם התרחקו ממנה יותר מדי. למה? כי הם היו חייבים לחזור הביתה לחפש יער בשביל להקים סאונה.

בין אם מדובר באגדה, בבדיחה או במשל, האנקדוטה הזו מזכירה עד כמה ישנו קשר עמוק בין העם הפיני ובין הסאונה. בימינו, כאשר אנחנו יכולים לבחור בין סאונה יבשה ובין סאונה רטובה ולהתקין דגם גדול או קטן בביתנו – בחדר או בגינה – אנחנו עלולים לשכוח שלא מדובר רק במרחץ אדים אלא בדבר שהוא גם חלק מתרבות רחוקה שיש לו משמעויות רבות, הרבה מעבר לכמות הזיעה שאותה אנחנו מגירים במקום המיוחד הזה.

כאשר אנחנו מתעניינים ברכישת סאונה, אנחנו מן הסתם שומעים הרבה על היתרונות שיש למוצר הזה: הוא מפנק, הוא מרגיע ואפילו – לפי מחקרים מדעיים יותר או פחות – תורם לבריאות של הנהנים ממנו. עבור הפינים מדובר בהרבה יותר מהנאה – למרות שהם לא יכחישו את הפינוק וההנאה שיש במרחץ אדים ראוי לשמו. מדובר במרכיב חשוב מאוד בחייו של הפיני שלעיתים קרובות נוסף לו מטען תרבותי ואפילו טקסי.

נדמה לי שניתן להשוות בין הסאונה שבאה אלינו מפינלנד לסושי שבא אלינו מיפן. בשני המקרים מדובר בתוצר תרבותי שמגיע מתרבות רחוקה ביותר שמאומץ על ידי אנשים רבים ברחבי העולם. בשני המקרים מדובר בתוצר של תרבות שבו באים לידי ביטוי מרכיבים שונים ועמוקים של התרבות. הסושי מהווה מעין התגשמות של התרבות היפנית הקפדנית והמינימליסטית שמקפידה על הצורה כמו על התוכן ועל אסתטיקה שמבטאת רעיונות פילוסופיים של שלווה והשלמה. הסאונה מבטאת עבור הפינים ערכים כמו הקרבה לטבע (היא בנויה, באופן מסורתי, מעץ, אבן ומים – מרכיבי הטבע), הרצון בהרמוניה, החשיבות של האיטיות. כמו כן היא מבטאת את השוויון בין בני האדם: כולם ערומים בתוך הסאונה וללא בגדים לא ניתן לדעת מי עשיר יותר ומי עני.

אפשר ליהנות מאכילת סושי או משהות בסאונה גם אם לא מכירים את ההקשרים התרבותיים שלהם וגם אם לא מודעים לשורשים של מוצרי הצריכה הללו בהיסטוריה העתיקה של העם היפני או העם הפיני. עם זאת הכרת היסודות הללו דווקא יכולה להגביר את ההנאה מהמוצרים הללו. מי שיודע כיצד הפינים נכנסים לסאונה וכיצד הם מתנהגים בה אולי יגלה דרכים חדשות וטובות ליהנות ממנה.

בדור שלנו כולנו – או לפחות כמעט כולנו – מחפשים רוחניות ולא מסתפקים בחיי היום יום שלנו. אנחנו מחפשים משמעות רוחנית בתרבויות אחרות ומנסים ללמוד מעמים אחרים. מדוע לא לנצל את הסאונה כבסיס לחוויה רוחנית? אין צורך לאמץ את התרבות הפינית כולה וניתן להסתפק ברעיונות אוניברסאליים של הרמוניה, ניקוי עצמי ומעט מדיטציה בחום ובאדים. על ידי אימוץ הרעיונות הללו ניתן לצאת מתוך האדים מכוסים בזיעה ובתחושה של רעננות והתחדשות שאותה ניקח אותנו אל חיי השגרה שמצפים לנו מחוץ לסאונה.