ניתוח לאחר המוות כראיה בתביעות רשלנות רפואית
נכתב על ידי: אלעד שניר
תאריך: 08/07/13

בתי משפט נדרשים לעיתים קרובות להתמודד עם סוגיה מעניינת בהקשר של תביעות רשלנות רפואית. באופן כללי, יורשים של נפטר יכולים לתבוע את המטפל ואת המוסד הרפואי בגין רשלנות רפואית. לא מדובר על קביעה גורפת ויש לבדוק האם הנפטר הוא מפרנס עיקרי של היורשים או המשפחה על מנת לדרוש פיצויים, אך זהו עיקרון מקובל אשר בתי המשפט נוטים לאמץ. מצד שני, קיימים מצבים בהם הדרך היחידה להוכיח רשלנות רפואית היא לבצע ניתוח לאחר המוות. כאן עולה השאלה האם ניתוח לאחר המוות בכלל יכול להיחשב כראיה בתביעות רשלנות רפואית. בניגוד למה שנהוג לחשוב, לא קיימת תשובה חד משמעית אחת ויחידה. תביעות רשלנות רפואיות סובבות סביב שאלת הראיות והרשומות הקיימות. כאשר אין רשומות יכולה התביעה להעביר את נטל ההוכחה אל הנתבע, אך בכל הנוגע אל הראיות עדיין חלה עליה האחריות להשיג עדויות לטענתה המקורית ולדרישתה עבור פיצויים.

באילו מקרים מחויב בית החולים להודיע על ניתוח הגופה?

תביעות רשלנות רפואית מתנהלות כאשר התובעים מנסים להוכיח התנהלות רשלנית, בעוד הנתבעים מנסים להראות כי פעולותיו של הנתבע עומדות ב"מבחן הרופא הסביר". משרד עורכי דין נבו מולסון מסביר כי הפערים המקצועיים בין התביעה לנתבעים מדגישים את הצורך ברשומות רפואיות ובגיליונות מעקב. משקלה של נתיחה לאחר המוות עשוי מצד אחד להכריע את הכף בתביעות רשלנות רפואית, אך לא ניתן לדעת בוודאות כיצד יתייחס אליה בית המשפט. כל נתיחה לאחר המוות מתבצעת בכפוף אל הוראות תקנות בריאות העם, או בהתאם לחוק חקירת סיבות מוות המספק אוריינטציה פלילית ומשטרתית. מבחינת תקנות בריאות העם, ישנם מקרים ספציפיים בהם מוסד רפואי צריך לדווח על מותו של מטופל. לעומת זאת, חוק חקירת סיבות מוות קובע מתי צריך מנהל בית החולים להציע ניתוח של הגופה. הסיבה המרכזית לכך שבית החולים צריך להציע ניתוח מן הסוג הזה היא פטירה בתוך 24 שעות מרגע קבלת הנפטר לאשפוז. גם פטירה כתוצאה ממתן תרופה, עירוי דם או עירוי שאינו דם מחייבים ניתוח. בנוסף, פטירה תוך כדי ניתוח, לאחר ניתוח, במהלך הריון או לידה וכתוצאה ממעשה התאבדות מסתיימים בניתוח גופה לאחר המוות. כאשר ישנה חובה לספק הודעה על הפטירה בהתאם לתקנות שצוינו, המשפחה מקבלת את הזכות לסרב. על אחד מבני המשפחה לחתום על טופס סירוב. במילים פשוטות ניתן לסכם כי בית חולים אינו חייב לדווח על מוות שלא אירע בית כתליו, אך כאשר הוא מדווח רשאית המשפה לסרב לניתוח הגופה.

האופן בו ניתן להוכיח רשלנות מצד המטפל

כפי שניתן להבין, העילה המרכזית להגשת תביעת רשלנות רפואית עקב ביצוע של ניתוח גופה לאחר המוות יכולה להתקיים כאשר בית חולים מורה על ניתוח ללא קבלת אישור מהמשפחה. על מנת להוכיח זאת צריכים בני המשפחה להציג בפני בית המשפט ראיות לכך שלא נאמר להם דבר לגבי הצורך בניתוח. בנוסף עליהם להראות כי לא הבינו את משמעות הבדיקה ואת ההשלכות שלה. נטל הראיה צריך להיות גבוה מ-50% ורק בצורה כזו ניתן להבטיח פסיקה לטובת התובע. כאן המקום להדגיש כי בתי חולים אינם חייבים להורות על ביצוע של נתיחה לאחר המוות. רק במידה והרופאים מציעים לבצע ניתוח כזה, למרות שהמוות עונה על הדרישות המופיעות בתקנות בריאות העם, קיימת עילה ברורה להעברת נטל הראיה נגד המוסד הרפואי. זהו הליך משפטי ארוך ומורכב אשר דורש סבלנות, אורך רוח ובעיקר חוזק נפשי והתמודדות עם קשיים מנטאליים רבים.


 
אודות המחבר

כותב מאמרים משפטיים

המאמר הודפס מאתר portal-asakim.com - אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים
http://www.portal-asakim.com/Articles/Article38743.aspx