גורמים

הנשירה ה"גברית"

• רקע הורמונלי (הורמוני מין גבריים - אנדרוגנים).
• היסטוריה משפחתית. אם האבא הקריח מוקדם, סביר להניח שגם הבן יקריח בגיל יחסית צעיר.
• גיל (קשור לשינויים ההורמונליים).

הנשירה ה"נשית"

• שינויים הורמונליים בזמן ההריון. הנשירה מתרחשת בעיקר חודשיים, שלושה אחרי הלידה.
• לאחר גיל המעבר (מנופאוזה).

סיבות נוספות לנשירת השער:

• מחלות: תת פעילות בלוטת התריס, מחלה כרוניות ממושכת.
• זרימת דם לקויה לקרקפת.
• אנמיה.
• גיל.
• תזונה לקויה או תת תזונה.
• דיאטה חריפה לצורך ירידה במשקל.
• אמצעי מניעה כימיים.
• כימותרפיה.
• הקרנות.
• תרופות מסוימות למשל ויטמין A ונגזרותיו.
• סטרס.
• חשיפה ממושכת לאור השמש.
• כיסוי ראש אטום.

המלצות לטיפול עצמי

כדי לטפל בנשירת שער יש לקחת בחשבון את כל מכלול הגורמים האפשריים: תזונה, מחלות, שינוים הורמונליות, גיל ועוד. טיפול בנשירת שער יכול להיות משימה לא פשוטה.

• דיאטה עשירת כל אבות המזון, במיוחד פירות וירקות אך נטולת מזון עתיר שומנים.
• תוספת פרוביוטיקה.

• תוספת Zinc - אבץ פיקולינט.
• אין לחפוף במים חמים אלא בפושרים בלבד.
• להלן מתכון שמפו לחיזוק כל סוגי השער: כף של דבש, חצי כוס מיץ בצל, כף שמן זית וביצה טריה אחת. לערבב ולמרוח על הקרקפת. להשאיר לחצי שעה ולאחר מכן לשטוף במים פושרים.
• עיסוי עדין של הקרקפת אחרי כל חפיפה למשך מספר דקות במטרה להניע את הדם בסביבת שורשי השער. הטיפול יניב תוצאות רק אחרי מספר חודשים. יש להיאזר בסובלנות.
• להפחית שימוש במייבש שער.
• לימוד טכניקות הרפיה להפחתת רמת המתח והלחץ.
• תכשירRegain , אשר במקורו פותח להורדת לחץ דם, מפתיח הצלחה של 30% - 40% לגברים בעלי איבוד שער טבעי בגלאים 18-50.
• נסו טיפות שבטבט לחיזוק שורשי השער ועידוד הצמיחה. 13 טיפות פעמים ביום לעשוי עור הקרקפת.