משרד המשפטים מאפשר לעורכי דין בעלי רישיון נוטריון להגיש בקשה לביטול הרישיון. זהו הליך מורכב מכפי שנהוג לחשוב, היות והוא כרוך בשורה ארוכה של השלכות. ראשית, חשוב להזכיר כי עורך דין עם רישיון מן הסוג הזה מוסמך בהתאם לחוק לאמת, לאשר, להעיד ולערוך מסמכים משפטיים.

חתימתו של עורך הדין המחזיק ברישיון נחשבת כאישור למקוריותו של מסמך ומסמכיו מיועדים לעיתים קרובות לשמש כראיה בפני בית המשפט. שנית, עורך דין יכול לקבל רישיון רק במידה והוא עומד בתנאים מחמירים. עליו להיות אזרח ישראל, חבר לשכת עורכי הדין, בעל ניסיון מעשי של 10 שנים לפחות בעריכת דין ונטול הרשעה בעבירה שיש עמה קלון או השעיה מלשכת עורכי הדין.

השאלה העיקרית היא מה עשוי לעודד נוטריון לוותר על הרישיון שלו. למרות שמדובר על מקרים יחסית נדירים, הם מתרחשים לא רק בישראל אלא גם במקומות נוספים בעולם. הבקשה לביטול יכולה להיות תוצאה של רצון לעסוק בתחום חדש, לפתוח משרד עם שותפים או לבצע פעולות האסורות על בעל רישיון לפי כללי האתיקה. לא רבים יודעים זאת, אך כללי האתיקה המוטלים על נוטריון הם בין החמורים ביותר בענף המשפט. לא כל בעלי הרישיון מצליחים להתמודד עם כללים אלו ולעבור בהצלחה את הביקורת של המחלקה לרישוי נוטריונים הפועלת בכפוף למשרד המשפטים.

כיצד מגישים את הבקשה?

נוטריון בתל אביב המקבל החלטה להגיש בקשה לביטול רישיון צריך לפנות אל המחלקה לרישוי נוטריונים. עליו למלא מסמך רשמי המוגש אל מחלקת יחידות מקצועיות במשרד המשפטים. במסמך זה מציין הנוטריון את שמו המלא ואת מספר תעודת הזהות שלו. המסמך מאפשר לעורך הדין לבקש משר המשפטים לבטל את רישיון וזאת על פי סעיף 43 לחוק. בנוסף, במסמך מופיע תאריך אשר החל ממנו מסכים בעל הרישיון להפסיק להנפיק או לערוך מסמכים נוטריוניים.

המסמך מציין בבירור כי בעל הרישיון מבין שאם יבקש בעתיד לחדש את הרישיון, יהיה עליו להגיש בקשה חדשה למתן רישיון ולעמוד בתנאי החוק. המסמך מסתיים בחתימה של הנוטריון ובכתיבת התאריך.