בדק בית אזורי לפני רכישת דירה – האם השכונה שבחרתי מתאימה לצרכי?
נכתב על ידי: אילן שם טוב
תאריך: 19/05/08

בבואנו לבחור את שכונת המגורים הבאה שלנו, אנו צריכים לבצע סקירה של השכונה ומצבה הפיזי (בדק בית מורחב), וזאת במטרה להכיר את מבנה השכונה ואת הפונקציות המצויות בה. לנושא זה חשיבות גדולה בהתאמת שכונת המגורים לצרכים שלנו. יש שכונות אשר ידועות בטיבן, והגדרות כגון "שכונה מצוינת לילדים" או "שכונה לצעירים" מנסות לאפיין את יתרונן של השכונות. אך מהם הדברים אשר הופכים את השכונה למתאימה לקבוצת אוכלוסיה מסוימת? במאמר זה אסקור את נושא התכנון והתאמתו לאוכלוסיית הנשים.

 

מטרתו הבסיסית של כל תכנון עירוני ואזורי היא ליצור סביבה שתאפשר לכל פרט ופרט באוכלוסייה להגיע לרמה גבוהה ככל האפשר של איכות חיים על פי הגדרתו או הגדרתה הסובייקטיביים. אך כיוון שלא ניתן לתכנן על פי רצונו של כל פרט ופרט יש לחלק את החברה לקבוצות שונות ולתכנן עבורן. קבוצה אחת כזו היא קבוצת הנשים, בנשים הכוונה לאמהות ולא נשים בלבד.

תפקידן של הנשים נתפס בחברה כתפקיד משולש, עליהן לעבוד בחוץ לשם פרנסה, לטפל בבית ובילדים ולהיות מעורבות בקהילה. שגרה יומית זו מורכבת ומגוונת יותר מאשר זו של הגברים, לכן, הן זקוקות לתכנון המותאם להן. אך למרות זאת, כיום המתכננים לרוב מתכננים את הסביבה עבור גבר עירוני, יהודי, חילוני, בריא מהמעמד הבינוני.

ישראל מתאפיינת בצפיפות גבוהה יחסית למדינות אחרות, צפיפות שעם הזמן ממשיכה לעלות  (צפיפות אוכלוסייה מציינת את מספר האנשים המתגוררים באזור מסוים ביחס לשטחו של האזור). בנוסף היא מתאפיינת באוכלוסייה צעירה, בישראל אחוז הילדים בני 0-14 הוא 28%, לעומת 17% בממוצע במדינות מערביות אחרות, בני 65 ומעלה מהווים כ-10% מהאוכלוסייה בישראל, לעומת כ- 15% בממוצע במדינות מערביות אחרות. מכלול זה של אוכלוסייה צעירה, רמת ילודה גבוהה, משפחתיות ויציאה לעבודה גורם לקשיים לאישה במילוי תפקידה המשולש.

המצב בו אישה צריכה גם לצאת לעבוד וגם לדאוג לצורכי ילדיה הקטנים מורכב מאוד כיוון שגני ילדים ובתי ספר אינם מתואמים עם שעות עבודתה של האישה, שעות פעילויותיהם של מוסדות החינוך, במיוחד של הגיל הרך, יחסית קצרות (לרוב עד 13:00 בצהריים). בנוסף, מקום עבודתה של האישה לרוב אינו ממוקם בקרבת מוסדות החינוך ויש לחשב גם את זמן הנסיעה אליהם.

בכל שכונה אותה אנו בוחנים למגורים יש לנסות ולזהות את השפעת הערכים הבאים לבחינת התאמת הסביבה העירונית לצרכים המיוחדים של הנשים, ואלו הם:

·         צפיפות- מחקרים שנעשו במדינות המערב, ובהן ישראל, מעידים כי לבנייה צפופה יש כמה יתרונות עבור נשים: הקלת אספקת שירותים שונים כמו: דיור, תעסוקה, מסחר ותחבורה ציבורית ושיפור הנגישות לשירותים אלה, על ידי הגעה ברגל.

·         אִיזור (zoning)- אחת המטרות העיקריות של תכנון עירוני היא הקצאת קרקעות למטרות שונות. שני תהליכי תכנון הקשורים באיזור משפיעים על נשים: הפרדה בין שימושי קרקע ופרבור. בישראל, התכנון העירוני המקובל מפריד אזורים שונים בעיר לפי שימושי הקרקע – אזורי המגורים, אזורי התעשייה, אזורי מסחר ואזורי הפנאי מופרדים זה מזה. חלוקה זו של הקרקעות לפי שימושים מקשה על נשים, שכן בשל מורכבות תפקידיהן הן נאלצות לתמרן בין האזורים. תהליכי הפרבור מביאים לפיזור של שירותים שונים מחוץ לערים, והם משפיעים על נשים כפי שמשפיעה ההפרדה בין שימושי קרקע. חלוקה מושכלת של הקרקעות, אשר תתאים יותר לצורכי נשים, היא חלוקה שתשלב בין שימושי קרקע שונים – מגורים, תעסוקה ושירותים – גם בפנים העיר ובשכונה בה הן מתגוררות, ובכך תקטין את המרחקים ביניהם. חלוקה כזאת תטיב במיוחד עם נשים אשר יכולת התנועה שלהן מוגבלת יותר, ותאפשר להן נגישות טובה יותר לשירותים בלי להתרחק מסביבת המגורים שלהן.

·         נגישות ותחבורה- לרוב, מערכת הכבישים בישראל בנויה על קישור בין מרכז ובין פריפריה, ולרוב מושם דגש חלש יותר על חיבור בין הפריפריה ובין שכונה בתוך העיר. השימוש של נשים בצירי תנועה שונה משל גברים –  נשים עושות יותר פעולות במקביל לתנועה בצירים, קניות למשל, וכך בעבורן צירי התנועה אינם רק אמצעי לנוע מנקודה לנקודה.

נשים משתמשות בתחבורה ציבורית יותר מגברים. על כן, כדי לשפר את הנגישות שלהן לשירותים בעיר יש לפתח את מערכת התחבורה הציבורית בערים, בין השאר על-ידי הוספת מסילות רכבת ורכבת קלה. צורה נוספת של תנועה המשמשת נשים היא הליכה ברגל, ויש להקפיד על אמצעים מתאימים לכך – מדרכות רחבות די הצורך, תאורה מספיקה, שיפוע במדרכה להעלאת עגלות ילדים, רחובות שבהם מהירות הנסיעה המותרת נמוכה יותר, פסי האטה ועוד.

·         ביטחון- תחושת חוסר הביטחון של נשים בערים גבוהה מזו של הגברים, הן משום שהן חשופות יותר לסוגי פשיעה כמו פשיעה מינית, והן משום שבדרך כלל הן אינן נושאות איתן נשק להגנה. כדי להגביר את הביטחון של נשים בשכונה מגורים, בעיקר בשכונה העניות (שבהן גם שיעור הנשים גבוה יותר, בעיקר אלו החיות ללא בן-זוג) יש להפעיל שיטור קהילתי בשכונה.

·         מוקדי תעסוקה- התעסוקה בעיר המודרנית מרוכזת במוקדי תעסוקה מוגדרים. כיום, על רקע ההתפתחויות הטכנולוגיות והרצון לקצר את זמן הנסיעה מהבית לעבודה, הולכת ומתפתחת גישה אורבנית של התקרבות בין סביבת המגורים לסביבת התעסוקה. כמו כן, עידוד הקמת עסקים קטנים בתוך שכונה מגורים עשוי לעודד יזמות עסקית בקרב נשים ולסייע בהורדת שיעור האבטלה בקרבן.

·         מערכת החינוך-

ליום חינוך ארוך יש חשיבות בעבור אמהות עובדות. כיום אין מתאם בין שעות העבודה של ההורים לבין שעות הפעילות של מערכת החינוך. בהיבט התכנוני עניין זה עשוי לבוא לידי ביטוי בכמה דרכים: המיקום של מוסדות החינוך וקרבתם לאזורי המגורים; האפשרות להתגורר בקרבת מקום העבודה, המשפיעה על תכנון תחבורה ציבורית.

לאחר מיפוי הגורמים הללו, מצוי בידינו כלי שהינו בסיס לשאלה החשובה – האם השכונה היא מיצלחת והאם היא תישאר כזאת?  כלי בחינה זה יכול לשמש אותנו כאשר אנו מתלבטים בין 2 שכונות מגורים להשוואה בין השכונות.

 

 


 
אודות המחבר
כלכלן ומתכנן ערים, מנהל חברת "מבתים" המבצעת בדק בית מורחב - בדיקות השכונה, הבניין, איכות סביבה, מידע תכנוני על האזור ועוד...
http://www.ma-batim.com
המאמר הודפס מאתר portal-asakim.com - אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים
http://www.portal-asakim.com/Articles/Article458.aspx