אדם שיש לו חוב לרעהו ואינו משלם, הרי שלאחר פטירתו, כשנשמתו עולה למרומים, החוב עודנו ממתין לפירעונו, ובית דין של מעלה כופה אותו להחזירו לבעליו.
אומר רבי יששכר דב מזלוטשוב: תנאי אחד יש לקב"ה להתקיימות כל הברכות: "וישבתם לבטח" - ביטחון בה'.
אחד מהניסים שהיה בביהמ"ק, " עומדים צפופים ומשתחווים רווחים", בעלי המוסר אומרים: מי שעומד על כל דבריו ואינו מוותר אז "צפופים" תמיד צר לו, ומי שמשתחווה ומוותר אז "רווחים" תמיד רווח וטוב לו.
גם כשבאים על האדם ניסיונות קשים, אם הוא מתחזק והולך עם הקב"ה עד הסוף, הוא לא משנה ממנהגיו הטובים, הוא לא משנה מהשמחה שיש לו, הוא לא משנה מהאמונה והביטחון שלו... אז מובטח לו שהקללה תחלוף, כי פשוט אין לה כלי קיבול לרבוץ עליו. הקללה מוצאת מקום רק אצל מי שמשתנה...
הגנב ממזיבוז
כָּל אֶחָד רוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עָסַק עִם צַדִּיקִים. כָּל מוֹרֶה רוֹצֶה שֶׁיִּהְיוּ לוֹ רַק תַּלְמִידִים טוֹבִים, כָּל אָדָם רוֹצֶה שֶׁיִּהְיוּ לוֹ רַק חֲבֵרִים טוֹבִים, אֲבָל מִי רוֹצֶה גנבים, מִי רוֹצֶה שַׁקְרָנִים, מִי רוֹצֶה לְבָבוֹת שְׁבוּרִים?! הַקָּדוֹשׁ בְּרֹךְ הוּא! "קָרוֹב ה' לנשברי לֵב". הקב"ה רוֹצָה אֶת הגנבים, אֶת הַשַּׁקְרָנִים, אֶת שבורי הַלֵּב.
וְזֶה הַהֶבְדֵּל בֵּין צַדִּיק תַּחְתּוֹן לְצַדִּיק עֶלְיוֹן. צַדִּיק תַּחְתּוֹן - אוֹהֵב רַק צַדִּיקִים, אֲבָל צַדִּיק עֶלְיוֹן כְּמוֹ הַבַּעַל-שָׂם-טוֹב הַקָּדוֹשׁ, אוֹ כְּמוֹ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, אוֹ כְּמוֹ הקב"ה בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ - אוֹהֵב כָּל שָׁבוּר לֵב. וְכָאן מַתְחִיל הַסִּפּוּר.
במזיבוז', הוֹי! כַּמָּה הַלֵּב כּוֹאֵב, כְּשֶׁאוֹמְרִים אֶת הַמִּלָּה מזיבוז'. וּבְכֵן, במזיבוז', הָיָה יְהוּדִי אֶחָד, נִקְרָא לוֹ מוֹשְׁלָהּ. מוֹשְׁלָהּ הָיָה גָּנַב. הייתה לוֹ בָּ"הּ 'יָד אֲרֻכָּה', וְהוּא הָיָה גּוֹנֵב הַכֹּל. פִּתְאוֹם, הוּא הִתְחִיל לִהְיוֹת חָסִיד שֶׁל הבעש"ט הַקָּדוֹשׁ. הוּא עָשָׂה תְּשׁוּבָה! הוּא גָּנַב רַק מַעֲשִׁירִים! שִׁנּוּי לַטּוֹבָה... וְכַמּוּבָן, עֲשִׁירִים, אִם גּוֹנְבִים מֵהֶם הֵם הוֹלְכִים לַמִּשְׁטָרָה, וְכָךְ הָיָה. מוֹשְׁלָהּ גּוֹנֵב, הַמִּשְׁטָרָה רוֹדֶפֶת אַחֲרָיו, וּמוֹשְׁלָהּ רָץ לְבֵית-הַמִּדְרָשׁ שֶׁל הַבַּעַל-שָׂם-טוֹב הַקָּדוֹשׁ, וְאוֹמֵר: "רַבִּי הַקָּדוֹשׁ! שׁוּב גָּנַבְתִּי! תְּבָרֵךְ אוֹתִי שֶׁלֹּא יִמְצְאוּ אוֹתִי!"
הַבַּעַל-שָׂם-טוֹב הַקָּדוֹשׁ, בְּרַחֲמָיו הַמְּרֻבִּים, מְבָרֵךְ אֶת מוֹשְׁלָהּ: "אֲנִי מְבָרֵךְ אוֹתְךָ, שֶׁהַמִּשְׁטָרָה תֵּכֶף תִּשְׁכַּח מֵהַכֹּל!" וְכָךְ הוּא מוֹשְׁלָהּ גּוֹנֵב וְהַבַּעַל-שָׂם מְבָרֵךְ אוֹתוֹ. פַּעַם, חָשַׁב מוֹשְׁלָהּ: "כַּמָּה אֲנִי יָכוֹל לִגְנֹב מֵהָעֲשִׁירִים במזיבוז"? וַהֲרֵי זֶה יָדוּעַ, מִי כְּבָר הָיָה עָשִׁיר במזיבוז'? אָדָם שֶׁהָיָה לוֹ 10 רובל בַּכִּיס, הָיָה עָשִׁיר! חוֹלֵם לוֹ מוֹשְׁלָהּ, שֶׁהוּא רוֹצֶה וְלוֹ פַּעַם אַחַת בַּחַיִּים, לִגְנֹב משהוא רְצִינִי.
וְהִנֵּה, יוֹם אַחֵד שָׁמַע מוֹשְׁלָהּ, שֶׁאֶחָד מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל הצאר הָרוּסִי, עוֹבֵר במזיבוז', וּבְכִיסוֹ שְׁלוֹשִׁים אֶלֶף רובל! אהה! זֶה לֹא פָּשׁוּט! מוֹשְׁלָהּ, כְּמוּבָן הֵבִין שֶׁזֶּה סִמֵּן מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁרוֹצִים לַעֲזֹר לוֹ! מוֹשְׁלָהּ הֲרֵי לֹא מְפַחֵד מִן הַמִּשְׁטָרָה, בִּגְלַל הַבְּרָכוֹת שֶׁל הבעש"ט. הוּא אַרְגֵּן אֶת כָּל הגנבים בְּיַחַד, זֶה הָיָה בְּמוֹצָאֵי חַג הַשָּׁבוּעוֹת, וְהָלַךְ עִם כֻּלָּם לָאַכְסַנְיָה בָּהּ הִתְגוֹרֵר הַגּוֹי הָרוּסִי. מוֹשְׁלָהּ סַדֵּר שֶׁהַחַלּוֹן בְּחַדְרוֹ שֶׁל הַגּוֹי יִהְיֶה פָּתוּחַ, מוֹשְׁלָהּ עוֹלֶה עַל הַסֻּלָּם, "מִי יַעֲלֶה בְּהַר ה'", וְהוּא עוֹלֶה עִם הַרְבֵּה שִׂמְחָה, והגנבים עוֹמְדִים לְמַטָּה וּמַחְכִּים. מוֹשְׁלָהּ נִכְנַס, הַגּוֹי יָשֵׁן, מוֹשְׁלָהּ לוֹקֵחַ אֶת הַכֶּסֶף, יוֹרֵד לְמַטֶּה, וְשָׁם כֻּלָּם אוֹמְרִים "לַחַיִּים" וּמַתְחִילִים לִרְקֹד. בינתיים, הִתְעוֹרֵר הַגּוֹי מִשְּׁנָתוֹ, וּמוֹצֵא שֶׁהַכֶּסֶף אֵינֶנּוּ!
הוּא קוֹרֵא מִיָּד לְמִשְׁטָרָה, אֲבָל מוֹשְׁלָהּ אֵינוֹ מְפַחֵד! לָמָּה לוֹ לְפַחַד? הוּא רָץ לְבֵית-הַמִּדְרָשׁ שֶׁל הבעש"ט, וְאוֹמֵר: "רַבּוֹתַי, רַבּוֹתַי! אֵיפֹה רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ? אֲנִי צָרִיךְ בְּרָכָה! "
הוּא מִסְתַּכֵּל עַל הַפָּנִים שֶׁל הָאֲנָשִׁים שֶׁסְּבִיבוֹ, כֻּלָּם בּוֹכִים. הוּא שׁוֹאֵל אוֹתָם: "מָה קָרָה? לָמָּה כֻּלָּם בּוֹכִים?" " לֹא שָׁמַעְתָּ? רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ עָזַב אֶת הָעוֹלָם! הַבַּעַל שָׂם טוֹב נִפְטַר בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת." אוֹי! זָעַק מוֹשְׁלָהּ, אֵיזֶה צַדִּיק גָּדוֹל הָיֹה הבעש"ט, אֵיזֶה לֵב גָּדוֹל! אֵיזֶה נְשָׁמָה רְחָבָה! מוֹשְׁלָהּ לֹא יוֹדֵעַ מָה לַעֲשׂוֹת. וְאָז הוּא אָמַר: "אֵין כָּאן צַדִּיק אַחֵר שֶׁיָּכוֹל לְבָרֵךְ אוֹתִי?! " אוֹמְרִים לוֹ החסידים: "שְׁמַע! לבעש"ט הַקָּדוֹשׁ הָיוּ הַרְבֵּה תַּלְמִידִים צַדִּיקִים. שָׁם בפינה יוֹשֵׁב אֶחָד, "הַתּוֹלָדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף", אֶחָד מִגִּדּוּלֵי הַתַּלְמִידִים, הוּא בוודאי יְבָרֵךְ אוֹתְךָ".
מוֹשְׁלָהּ נִגָּשׁ אֵלָיו וְאוֹמֵר לוֹ: "אֲדֹנָי, אֲנִי מוֹשְׁלָהּ גָּנַב, וּבְכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי גּוֹנֵב הבעש"ט מְבָרֵךְ אוֹתִי, שֶׁהַמִּשְׁטָרָה תִּשְׁכַּח מִכָּל הַדָּבָר." "הַתּוֹלָדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף", הָיָה צַדִּיק, אֲבָל הוּא לֹא הָיָה הבעש"ט הַקָּדוֹשׁ. קָם "הַתּוֹלָדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף" מִמְּקוֹמוֹ וְהִתְחִיל לִצְעֹק: "אַתָּה גָּנַב וְאַתָּה מעז לְבַקֵּשׁ מַמְּנִי בְּרָכָה!" הוּא כָּעַס עָלָיו כָּל-כָּךְ, עַד שֶׁמּוֹשְׁלָהּ בָּרַח מִבֵּית-הַמִּדְרָשׁ וְהָלַךְ. אֲבָל לְאָן יֵלֵךְ? אֵין לוֹ מְקוֹם בְּעוֹלָם. הוּא הָלַךְ לְבֵית הַקְּבָרוֹת, לִמְצֹא אֶת הַקֶּבֶר שֶׁל הַבַּעַל-שָׂם-טוֹב הַקָּדוֹשׁ.
מוֹשְׁלָהּ נָפַל עַל קָבְרוּ שֶׁל הבעש"ט, וּבִדְמָעוֹת שָׁלִישׁ בָּכָה וְאָמַר: "רַבִּי הַקָּדוֹשׁ, רַבִּי הַיָּקָר כַּמָּה אֲנִי בּוֹכֶה שֶׁעֲזַבְתֶּם אוֹתִי, שֶׁעֲזַבְתֶּם אֶת כָּל עַם יִשְׂרָאֵל. אֲבָל רַבִּי הַקָּדוֹשׁ, דְּעוּ לָכֶם, שֶׁכָּל אֶחָד רוֹצֶה לִהְיוֹת "רָבָה" שֶׁל צַדִּיקִים, אֲבָל רַק אַתֶּם, אַתֶּם הֱיִיתֶם הַ"רְבֵּה" שֶׁל כָּל עַם יִשְׂרָאֵל, אַתֶּם הַ"רְבֵּה" שֶׁל כָּל הגנבים, שֶׁל כָּל הָרְשָׁעִים. וּבְכֵן, רַבִּי הַקָּדוֹשׁ, מָה אֶעֱשֶׂה עכשיו? אֲנִי רוֹאֶה שֶׁהִשְׁאַרְתֶּם צַדִּיקִים - צַדִּיקִים, שֶׁיִּדְאֲגוּ רַק לְצַדִּיקִים, אֲבָל גנבים כָּמוֹנִי מָה נַעֲשֶׂה בְּלִי הבעש"ט הַקָּדוֹשׁ?! "
הוּא בָּכָה וּבָכָה עַד שֶׁמֵּרֹב בכיות הוּא נִרְדַּם. בַּחֲלוֹמוֹ הוּא רָאָה אֶת הבעש"ט הַקָּדוֹשׁ, אוֹמֵר לוֹ: "מוֹשְׁלָהּ, הַתְּפִלָּה שֶׁלָּךְ בּוֹקַעַת רקיעים"! שָׁמַעְתִּי מֵאֲחוֹרִי הַפַּרְגּוֹד, שֶׁמֵּאָז חֻרְבָּן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ לֹא הייתה תְּפִלָּה אֲמִתִּית כְּמוֹ הַתְּפִלָּה שֶׁלָּךְ. הַצֶּדֶק אִתְּךָ. כָּל אֶחָד רוֹצֶה לִהְיוֹת הָרַבִּי שֶׁל צַדִּיקִים. אֲבָל דַּע לְךָ, לִפְנֵי שֶׁעָזַבְתִּי אֶת הָעוֹלָם, הִשְׁאַרְתִּי אֶת הַנֶּכֶד שֶׁלִּי, ר' אֶפְרַיִם מסדליקוב, וְגָזַרְתִּי עָלָיו לִהְיוֹת הָרַבִּי שֶׁל כָּל הגנבים. תָּרוּץ אֵלָיו מַהֵר! תֹּאמַר לְנֶכְדֵי שֶׁאֲנִי דִּבַּרְתִּי אִתְּךָ, וּכְדֵי שֶׁהוּא יַאֲמִין לְךָ, אוֹמֵר לֵךְ אֶת הַפָּרָשָׁה, שֶׁלָּמַדְתִּי אֶת הַנֶּכֶד שֶׁלִּי. בְּכָל לֵיל שַׁבָּת קֻדַּשׁ, אֲנִי לוֹמֵד עִם הַנֶּכֶד שֶׁלִּי אֶת הַפָּרָשָׁה, כְּמוֹ שֶׁלּוֹמְדִים אוֹתָהּ בְּגַן-עַדֵּן הָעֶלְיוֹן, וְרַק אֲנִי וּנְכָדַי יוֹדְעִים אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. תַּגִּיד לוֹ בִּשְׁמִי, שֶׁיְּבָרֵךְ אוֹתְךָ."
מוֹשְׁלָהּ קָם מֵהַשֵּׁנָה, רָץ לסדליקוב, נִכְנַס לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְהַמְּהֻלָּל, ר' אֶפְרַיִם וְאוֹמֵר לוֹ: "יֵשׁ לִי מַשֶּׁהוּ לְהַגִּיד לְךָ בַּשֵּׁם הבעש"ט הַקָּדוֹשׁ..." מִיָּד נָתַן ר' אֶפְרַיִם אֶת יָדָיו עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל מוֹשְׁלָהּ, וְאָמַר לוֹ: "מוֹשְׁלָהּ, אֲנִי מְבָרֵךְ אוֹתְךָ שֶׁיִּשְׁכְּחוּ שֶׁאַתָּה גָּנַב"! וּמֵאָז, הִפְסִיק מוֹשְׁלָהּ לִהְיוֹת גָּנַב. וכי אֵיךְ אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ תּוֹרָה מֵגֵן-עַדֵּן עֶלְיוֹן וְלִהְיוֹת גָּנַב?! זֶה לֹא הוֹלֵךְ בַּיַּחַד.
והחסידים מְסַפְּרִים, שֶׁמּוֹשְׁלָהּ לֹא רַק שֶׁלֹּא הָיָה גָּנַב, אֶלָּא הִמְשִׁיךְ אֶת דַּרְכּוֹ שֶׁל הבעש"ט הַקָּדוֹשׁ, וְהָיָה לְאַחֵד מִגִּדּוּלֵי הַצַּדִּיקִים, רַק שֶׁאֶת שְׁמוֹ הָאֲמִתִּי אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים.
החוויה היהודית
http://h-y1.coi.co.il/
http://dosanova.co.il/