פרשת שבוע- כמה מילים.
לפי המסורת היהודית, נוהגים לקרוא בבית הכנסת בשבת את פרשת השבוע לפי הסדר.
בפרשות השבוע ניתן לראות את כל תולדות עם ישראל לפי סדר כרונולוגי, מקרים שנעשו לעם היהודי כמו למשל בריאת העולם, מלחמות בין עמים, וגם לידות של אנשים חשובים.

פ''ש נאמרת בכמה חלקים: תחילה לפני תפילת מנחה של  הימים שני וחמישי וכאשר מגיעה השבת, קוראים את כל אותה פרשה כולה לאחר תפילת שחרית של שבת.

פרשות השבוע מותאמות ללוח השנה העברי: אם מופיע יום שבת באחד החגים הבאים ראש השנה , יום הכיפורים, סוכות, פסח ושבועות, לא קוראים את הפרשה בשלמותה אלא רק את הקטעים המדברים בעניין החג.

לפי מנהג המסורת היהודית ישנה שנה רגילה ויש שנה מעוברת. בשנה רגילה ישנם  355  ימים שזה אומר  חמישים וחמישה  או חמישים וארבעה שבתות בשנה, באופן קבוע יהיה מצב שלא יקראו בבית הכנסת ב – 2 שבתות באותה השנה את הפרשה סוכות ופסח) הרי שהכמות הגדולה ביותר של שבתות באותה שנה רגילה הינו 53 – שזה מספר של הפרשות ללא פרשת ''וזאת הברכה" שקוראים אותה אף ביום חול- כדי להספיק לקרוא את כל הפרשות בחומש באותה השנה.

בפרשות השבוע ניתן לראות תרבות עשירה של עם ישראל, במסורת ומורשתו. מעבר למה שכתוב, אנו מוצאים אמירות שחשיבותן והתוכן שלהם מהווים קרקע פוריה להבנתה של המורשת היהודית.

ברובם של בתי הכנסת ישנם רבנים הדורשים דרשה שעוסקת בנושאים של הפרשה שקוראים באותה השבת.

בתנועת החסידות האדמו"ר נותן דרשה במשך הטיש  והדרשה עוסקת בפרשת השבוע, רוב הדרשות אשר נאמרות בחוג החסידות הינן מבוססות ברוב הפעמים  על נקודות השקפתיות שמרומזות באותה הפרשה.
יש אדמו"רים-הרב מנחם מנדל שניאורסון והאדמו"ר  מלובביץ', אשר הדגישו את עניין לימוד פרשת השבוע יחד עם רש"י.
בזרם החסידות אף מגלים הקשרים בין שבעת חלקי הפרשה לבין הספירה אשר מקבילה לו והכל ע"פ הקבלה.
כיום יש אף רב בשם הרב יצחק גינזבורג אשר הוציא ספרים אשר כותבים בנושא הנ"ל.

בשנים האחרונות תוכלו למצוא בשבועונים מאמרים אשר עוסקים בנושאים של פרשת השבוע, אחד הכתבים הפופולארים הוא גקי לוי, אשר עורך השוואה בין מאורעות השבוע לבין אירועים אקטואליים לאותה תקופה.
יש גם סידרה בטלוויזיה שהיא עוסקת בחיי היומיום, וגם היא בעצם שואבת מרעיונות ודוגמאות המצויים בפרשה.