קדושתן

בדברים הללו הוזכרה קדושת התפילין והודגש שתפילין צריכות גוף נקי. זוכר אני גם סיפור יפה על אלישע "בעל כופים" שהעיז לצאת לרחוב מוכתר בתפילין בשעה שהמלכות אסרה את זאת; וכאשר תפסו שוטר הספיק לחלוץ את התפילין ולהסתירן בכפיו, כששאלו השומר מה יש לו בידיו, ענה: כנפי יונה. ואמנם ארע לו נס וכאשר פתח ידיו מצא בהן יונה. סיפור זה שבה את לבי, כשלמדתי אותו, וגם זוכר אני היטב שהגמרא מוסיפה על כך ומזהירה, כי המניח תפילין חייב שיהיה בעל גוף נקי כאלישע בעל כנפים. מה פירוש המילים: גוף נקי?

אני מניח שבחור כמוך, שכבר עומד על סף המצוות, אינו צריך

שיפרשו לו את המילים: גוף נקי. אתה בוודאי מתכוון למשמעות המילים הללו וגם המשמעות אינה שונה מן הכוונה המילולית. כלומר שעל האדם המניח תפילין להיות נקי בגופו בעת ההנחה. עליו להכין את גופו כראוי לפני הנחת תפילין ולהשתדל לא להפיח בעת התפילה. אין זה מן הנימוס עוטרות אותו. האדם צריך לבוץ את הרגלי גופו שלא יפריעו לו בעת והכבוד לעשות מעשה מגונה בלתי נימוסי בעת התפילה, כאשר התפילין התפילה. ולכן מי שהוא חולה במחלת מעיים פטור מן התפילין, כיוון שאינו יכול לשמור על נקיון גופו בשעת הנחתן. ולא זו בלבד, אלא גם הפיהוק והגיהוק בשעת התפילה אינם מדרך הכבוד. אף שאין לכך קשר עם המושג גוף נקי שהוא תנאי להנחת תפילין. שווה בנפשך: אילו הוזמנת לבוא בפגי שר או מלך — בוודאי היית מתאפק בכל כוחך לבלי לעשות דברים אלה, כדי לא לפגוע חלילה בכבוד השר או המלך, הלא p? ואם לפני מלך בשר ודם כך — מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא על אחת כמה וכמה.

קרא כאן הרב דוד אבוחצירא ניסים

ומה עוד נדרש מן האדם לשס שנזירה על קדושת התפילין?

יש לשמור על התפילין כעל פנינה יקרה. יש להקפיד על הברק של התפילין. אם דהה הצבע השחור צריך לצבוע אז את התפילין מחדש. יש לדאוג לשלמותן של התפילין. כל קלקול איזה שהוא צריך לבוא מיד על תיקונו, ויש לשאול רב או תלמיד חכם על כך. אם אתה מוציא את התפילין לשם הנחה, עליך להוציאן מן התיק בדרך כבוד ולא לנעה כמנער אבק מן הבגד. כאשר התפילין מונחות עליך — הקפד על כך שהרצועות תהיינה על צדן הצבוע בשחור.

מובן שבעת שאתה מגיח את התפילין, עליך לא להסיח דעתך מהן. גם עיקר זה שייך לקדושת התפילין. היסח הדעת הנגרם על ידך פוגע בקדושת התפילין, ולכן ראוי שלא לאכול בעת שאתה עטור בתפילין ואסור לחלוטין לחטוף תנומה בתפילין. כן מן הראוי למשמש בתפילין כדי לזכור בהן. אני מניח שמיותר להזהיר על שחוק וקלות־ראש שאסורים הם בתכלית איסור בעת הנחת תפילין.

יש שהתפילין נשמטות מידי המניח שלא מרצונו ונופלות ארצה. מה יש לעשות במקרה שכזה?

אם התפילין נפלו בעודן בתיק׳ יש לתת סכום כסף לצדקה« ואם נפלו מחוץ לתיק׳ יש לצום יום אחד. כי על כן התפילין נתחללו בשוגג על ידי נפילה זו. אם אין בך כח לצום, עליך לפדות צומך בצדקה וכן בהתעוררות מיוחדת למעשים טובים באותו יום שארע לך מקרה זה. למשל, עליך להקדיש שעות נוספות ללימוד התורה באותו יום וכו׳.

־רצוני לדעת אס התפילין עשויות להישאר ברעננותן לעולם, או שיש צורן לבדוק את הפרשיות כדי לעמוד על כשרותן ואס לא דהו?

ברור שיש צורך לעמוד על כשרותן מפעם לפעם. אם נתעורר ספק ביחס לכשרות יש לבדוק את התפילין מיד ואם לאו — נכון לבדקן פעמיים במשך שבע שנים. ׳"וכל הזהיר במצוות תפילין לנהוג בהם קדושה׳ שלא לדבר בהם דברי הבלים ושיחת חולין מאריך ימים ומובטח שהוא בן העולם הבא, שנאמר: ה׳ עליהם יחיו ולכל בהן חיי רוחי ותחלימני והחייני. (ישעיה ל״ח ט*ז)".

מידע על מיואש מהחיים

נדמה לי שכבר מציתי את כל דיני תפילין. נותרה לי רק שאלה אחת.

שאל שאל, וכאשר תסיים — אשלים לך את אשר לא שאלת.

אני עונד שעון על ידי; האם מותר לי לכרוך את רצועת התפילין על השעון או שעל הרצועה להיות צמודה לבשר הגוף?

השעון בין אם הוא קשור בחגורת עור או בשרשרת זהב מהווה חציצה ויש להסיר אותו בשעת הנחת תפילין. גם בלורית גדולה מהווה חציצה ויש להקפיד על כך.