השח בין תפלה לתפלה

החציצה הולידה אצלי שאלה נוספת בנוגע להפסק בעת הנחת תפילין. כלומר: מה הדין אם בין תפילין של יד לתפילין של ראש דברתי דברי חולין והסחתי דעתי לרגע מן התפילין?

אכן. נגעת בנקודה חשובה מאד. אסור להפסיק בין תפילין של יד לתפילין של ראש. כיוון שכתוב: ,.והיה לאות על ידך" דרשו חז״ל שתהא הויה אחת לשתיהן וכל הפסקה איזו שהיא חוצצת בהויה. ולא רק שיחת חולין אלא אפילו לענות על "קדושה" ו״ברכו" אסור. אלא שותק ומכוין למה שהצבור אומר. ולא זו בלבד אלא אפילו לרמוז בעיניו ולקרוץ באצבעותיו ולעשות העויות וסימנים שונים בפניו — אסור. רק במקרה אחד מותר להפסיק, אם תוך כדי הנחה שמעת מפי יהודי אחר ברכת "להניח תפילין* מותר לך לענות אמן, כיוון שאתה מאשר בענייתך את נכונות הדברים שאתה מאמין במצוות תפילין. אם טעית והפסקת עליך למשמש בתפילין של יד ולשוב ולברך: "להניח תפילין* ואח״ב להגיח את "של ראש* ולברך על מצוות תפילין.

מידע שניתן לקרוא שלג בחלום

אם במקרה נזקקת לעשות צרכיך — כאשר אתה חוזר, עליך לחזור ולברך.

יש גם משום רמז להפסקה שבין תפילין "של יד* ו״של ראש*. כי היד מורה על מעשים שהאדם מבצע אותם בידיו והראש מורה על המחשבה שהאדם חושב בראשו, ועל שניהם ללכת בהליכה שלובה בלי הפסק ביניהם.

אין לי מה להוסיף ולשאול ואני מודה על השיעור המאלף.

האמנם בטוח אתה שאין לך מה להוסיף לשאול? נדמה לי שעיקר שכחת: מאימתי חלה חובת הנחה?

זאת לא חפצתי לשאול. זה היה מעליב אותי אילו שאלתי שאלה שכל תינוק יודע להשיב עליה. כל ילד שמלאו לו שלש עשרה שנה חייב בהנחת תפילין.

אכן. נכונים דבריך. אף על פי כן מפני שכל כך הרבית להתעניין בטעמי תפילין תתעניין בוודאי גם בטעמו של דבר זז7

בווראי.

חכמינו קבעו כי קטן היודע לשמור תפילין בגוף נקי. חייב בהנחת תפילין. קטן זה הוא ילד שמלאו לו שלש עשרה שנה ואז הוא נקרא» .איש". במלאת לו שלש עשרה שנה הוא נעשה בן לכנסת ישראל וכאחד הגדולים יתחייב במצוות. ו״חיוב גדול לעשות משתה ושמחה באותו יום, כי יש נחת רוח להקדוש ברוך הוא" (קב הישר) הנה כי כן המנהג לערוך חגיגה לכבוד הגיעו של גער בישראל לגיל שלש עשרה, הוא מנהג עתיק יומין. ואולם הנחת תפילין למעשה מתחילה שלושים יום קודם שמגיעים לגיל שלש עשרה. כשם ששלושים יום קודם החג דורשים בהלכות החג כך שלושים יום קודם לבר־מצוה מתחילים בהנחת תפילין, כדי להתרגל בהנחת תפילין ללא פגם וללא דופי. ילד שהוא יתום מתחיל בהנחת

תפילין במלאת לו שתים עשרה שנה. זהו רק מנהג שבא לגרום נחת־רוח לאב המנוח ומנהג נאה הוא.

כנסו לקרוא על הרב בצרי קבלת קהל

אגב, הריני מסב את תשומת לבך למקרה מעניין ביותר:

בגי בכורי נולד בי״ז באדר א׳ ואם יום הבר־מצוה שלו יחול בשנה שיש בה רק חודש אדר אחד, יקדים אותו בחובת הנחת תפילין וקיום המצוות, מי שנולד כשבועיים אחריו. למשל: אם אותו ילד נולד בראש חודש אדר ב׳, יחוג אז את בר־מצותו בראש חודש אדר, בעוד שבני ימתין בסבלנות עד לתאריך לידתו...

אגב, השאלה — מאימתי חלה חובת הנחת תפילין — עוררה אותי לשאלה דומה: מאימתי מותר להניח תפילין בבוקר?

אני משער שלפרקים אתה משכים קום בעוד לילה. למשל, כאשר אתה עומד לצאת לטיול בארץ. אני מבין שאתה מעונין להתפלל בטרם תצא למסע. ובכן זה לך אות וסימן: אם תראה במרחק של ארבע אמות חבר או מכר ותכירנו לסי חיצוניותו — סימן שכבר עלה היום על פני הארץ.

ועד מתי מותר להניח תפילין?

אם קרה לך מקרה שבגללו אתה נאלץ להגיח תפילין שלא בזמן המיועד לכך שהוא זמן תפילת שחרית, יש בידך הרשות להניח עד צאת הכוכבים. בלילה אין מניחין תפילין כי חז״ל קבעו הלכה שהפסוק: ״ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה״ — מתייחם רק ל״ימיס ולא לילות" כי לילה לאו זמן תפילין.

ולבסוף הערה אחת קטנה וחשובה עד מאד:

אתה הרבית לשאול ואני השתדלתי להשיב לך תשובות ברורות ומנומקות — אבל יהא נא ברור לך שכל דיני תפילין עברו אלינו במורשה מדור דור ונאמרו כהלכה למשה רבנו מסיני וברוח זו גם עליך לקבל את הדברים.

סברתי וקיבלתי והפעם אני חוזר ומודה על הכל.

ואני מאחל לך שתתמיד ללכת בדרך התורה ותשמור על קיום מצוותיה׳ אשר אחת החשובות והחמורות שבהן היא מצוות תפילין.

רבני יעקב תס
יושב אל הספרים
עטור בתפילין (על
תםילין של רבנו תם
ראה עם׳ 19)