1. שבכלל דבריו דבריכם (כאן פרק ב׳ משנה ט׳).

וביאורו הכי, הנה המקבל היא פעולה הבאה ממנו עצמו, אבל לערך הנותן שהוא קדם לו, היה עליו להיות כלי למסירת התורה אליו, ולא היותו פועל בה, כי פעולת המקבל משנה את שלמות המסירה, לכן מוכרח בערך הנותן שבמשה בדווקא אמרו, קבל תורה מסיני, כי אי אפשר לבן אנוש ידיעת התורה כולה עד קצה התכלית, וכן הוא אומר !תחסרהו מעט מאלהים (תהלים פרק ח׳ פסוק ו׳), וזה פשוט לכל בר דעת, והיפוכו כפירה גמורה.

כנסו למידע כאן אסון התאומים בתורה

וגם משנפטרו הנביאים האחרונים חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוח הקודש מישראל, והם ברוח קודשם ידעו כיצד למסור את התורה לפי ערך המקבל, ואחר זמן ראיתי בדומה לזה במאירי (פתיחה למסכת אבות), וכתב שם שהנבואה הייתה מבררת להם כל תעלומה שאין להשיג בעיון רגיל, ולטעם זה לא הייתה ביניהם כלל מחלוקת.

10כנסת הגדולה. 11הם אמרו שלשה דברים,הוו באורייתא, ואתו אנשי כנסת הגדולה ותקנינהו בתפלה, לא הוינן יכולין למימר להו (ברכות דף לג׳ עמוד ב׳), ללמדך עד כמה אסורה היא התוספת, כי דעת מוסרי התורה רחב רחב הייתה, ומיד ניקרי, לא חסרה כלום, והלואי ויהא בידנו אפילו מעט מאשר נמסר ממשה, אבל ללא שינוי כלשהו.

1. אמר רבי יהושע בן לוי, למה נקרא שמן אנשי כנסת הגדולה, שהחזירו עטרה ליושנה (יומא דף סט׳ עמוד ב׳), ר״ל שהחזירו עטרה ליושנה בזה שתיקנו לומר האל הגדול.

יי שלשה דברים המכריחים זה את זה אמרו, כי האדם אפשר כי יהיה מתון כשלעיתים יראה שסברתו לא מוכרחת, ובהיות תלמידים הרבה עומדים במהרה על טעות שלו בסברא, ורואה מהם ששגג, ויראת השגגה מולידה מתינות, וכיון דכל שכן יש שגגה אצל המון העם, יבוא מאמרם השלישי, והוא סייג לתורה המרחיק השגגה מאיסור תורה.

כנסו לקרוא על סגולה בדוקה לבן זכר

וגם אפשר אומרם הוו מתונים בדין, ואחריו יבוא והעמידו תלמידים הרבה כי עתה שהחכם ידין ידין ראוי להעמיד תלמידים הרבה, אבל לסיבת כי יש לו להיות סובל עול התלמידים, בעי מתון מתון לכל אחד באשר הוא, כנאמר בןהושע בן נון איש אשר רוח בו (במדבר פרק כז׳ פסוק יח׳), ופירש רש״י כאשר שאלת שיוכל להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד, וריבוי התלמידים אין כמוהו לעורר את הרב לעשות סייג לתורה, כי בריבוי הדעות ימצא אשר צריך תיקון.