1. איך יתקשר בזה המאמר שימוש הרב למורא שמים, ונראה לומר דלא אמר אלא הוו כבנים המשמשים את האב, שהוא היותר מצוי שישמשו הבנים את האב שלא על מנת לקבל פרם, יען היה לו לפתוח בעבדים המשמשים שימוש יתר את הרב על מנת לקבל פרס, וכך דרך התנא לסיים בלשון שפתח, הנה עתה נהירא לן איך שייך לזה המאמר ויהי מורא שמים עליכם, כי בהגיע התלמיד למעלת שימוש הרב כבן לו, צריך להזכירו לרוב הקרבה לרב, שכל דברי הרב כאילו ניתנו בסיני, ולכן בעי יראת שמים, כי העובד מאהבה צריך להזכיר לו נחיצות היראה.

28לקבל פרס, ויהי מורא שמים עליכם:

הנה למשכיל פשיטא רכל אשר רצה לומר אנטיגנוס איש סוכו לתלמידיו הוא כי עיקר ותכלית העבודה להיות האדם עובד את בוראו מאהבה ולא מיראת העונש, כי תחילת רוב האנשים בעבודת בוראם הוא מיראת העונש, וגם אם יודעים הם שעיקר השכר יהיה בעבודת האדון מאהבה, אי אפשר זה אלא אחר קירבה גדולה הבאה מזיכוך המחשבה לרוב הדבקות בתורה.

מאמר בנושא נשיכה של כלב בחלום

וכך כתבתי בהקדמה לזה הספר, אמר רב לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה (פסחים דף נ׳ עמוד ב׳), כי רוב האדם לא יבואו לעבוד בוראם אש שלהבת יה, כבר בתחילת עבודתם, והדריך התנא כי צריכים הכול לשאוף לזה, ובהשיגו המידות הטובות, בד בבד ישיג התורה, ובהשגת התורה, ידע את אלוהי אביו, ועם הידיעה מוכרח שתגדל אהבת הבורא, וברוב האהבה אי אפשר שלא יהא חפצו לשמש שלא על מנת לקבל פרס, שנאמר זיע את אלהי אביך ועבדהו בלב עולם ובנפעז דזפצה (דברי הימים א׳ פרק כח׳ פסוק ט׳), עכ״ל, וראויים הדברים האלו לבוא גם במקום הזה.

28ובאבות דרבי נתן (פרק ה׳) אמר, אלא היו כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס, ויהי מורא שמים עליכם כדי שיהיה שכרכם כפול לעתיד לבא עכ״ל, ואיך יאמר בכפיפה אחת שלא על מנת לקבל פרס אם מובטח לו שכר כפול.

מידע שיש על חלום על לידה

ונראה בפשטות דדבר שם התנא אל בעלי מעלה יתרה, שאף שהבטיח שכר כפול, מכל מקום שלא על מנת לקבל פרס עובד הוא את הרב, ועל עבודה שבה מתגרה הוא ביצר הרע, מין הדין ששכרו יהא כפול.

1. יוסי בן יועזר איעז צרדה ויוסי בן יוחנן איקז ןרוקזלןם קבלו מהם. יוסי בן יועזר איש צררה אומר,ןהי ביתף
   

כח פרק א׳ אבות אדרת שנער

31בית ועד לחכמים, 32והוי 33מתאבק בעפר רגליהם, והוי 31 מי שאפשר לו להתוועד בביתו אנשים מסתמא בעל ממון הוא, וכל שהוא בעל ממון הכל רוצים את קרבתו, הנה אפילו הוא עם הארץ טוב לו לעשות כן להתוועד בביתו החכמים, שאם ביתו בית ועד לחכמים בידוע שיתרחקו משם הליצנים, והציל בזה את נפשו, ועוד שמחווה בזה כי לא הממון אלא החוכמה היא כתר לראשו.

32ודע שכל אשר אמרו בזו המסכת החכמים קיימו וקיבלו עליהם כל אשר אמרו, בבחינת נאה דורש ונאה מקיים, ור״ל אף שהחכמים מצויים בביתו שלו, עם כל זה יהיה מתאבק בעפר רגליהם, ולא יהא נוהג מנהג בעל הבית, ואף שבעל מאמר זה יוסי בן יועזר היה כהן (חגיגה דף כ׳ עמוד א׳) שיש לכבדו (נדרים דף סב׳ עמוד א׳), שנאמר וקדקזתו* (ויקרא פרק כא׳ פסוק ח׳), ר״ל מכל מקום אין התורה מתקיימת אלא במי שרוחו נמוכה עליו (דרך ארץ פרק ז׳ הלכה א׳), וראוי למחול על כבוד בר חלוף בעבור כבוד ניצחי.