1. קבל מהלל ומשמאי, שהם לא חלקו אלא תלמידיהם, ולכן רבן יוחנן קיבל משניהם, וצריך לומר אולי קיבל דווקא דרך בסברא, אבל לא גמרא, וכדאמר רב חסדא כל הלומד תורה מרב אחד אינו רואה סימן ברכה לעולם, וחני מילי סברא, אבל גמרא מרב אחד עדיף (עבודה זרה דף יט׳ עמוד א׳).

ואמר מרב אחד עדיף, אבל גם אם למד מיותר מרב אחד אין בו מה שאמר שאינו רואה סימן ברכה, אלא רק עצה טובה קמ״ל שמרב אחד עדיף, ורבי עקיבא למד תורה מרבי אליעזר ורבי יהושע (כלה פרק א׳ הלכה טז׳), ולמד גם מרבן גמליאל וזה שחלק עליו כיון שהיה גם חבירו (ברכות דף לז׳ עמוד א׳), ונלענ״ד שנחום איש גמזו היה רבו המובהק, כיון שגם שימש אותו (שבועות דף כו׳ עמוד א׳), ולכן נראה דממנו למד גמרא, ומרבותיו האחרים סברא.

קרא כאן בנוסף מילים נרדפות

152כי לכך נוצךת. 153חמשה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי,

1. כי ריבוי התורה הגדלת שמו יתברך הוא בעולם, ואיש ישראל לכך נוצר, והנמנע מכך אפשר חילל שמו, וראה בהקדמה לזה הספר שהרהבתי הרבה בעניין מסירת התורה.

2. לפרש הפסוק ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל J T I" " ״:״.״• T J T J ״ 5 T 5 " " S T

מלאכה, לחשב מחשבת לעשות בזהב ובכסף ובבחשת (שמות פרק לא׳ פסוקים ג׳ - ד׳), כתבתי באדרת שנער על התורה כי החכמה התבונה והדעת, חוכמת המלאכה, ולחשוב מחשבות, כל אלו תכונות הנפש הביאם התנא באבות, הוא היה מונה שבחן רבי אליעזר בן הורקנום בור סיד שאינו מאבד טפה, רבי יהושע אשרי יולדתו, רבי יוסי חסיד, רבי שמעון בן נתנאל ירא חטא, ורבי אלעזר בן ערך מעין המתגבר וכו׳.

ונראה לומר כך, שהחכמה היא הכח לדעת מה, וזה לשמר את הקיים, והוא רבי אליעזר בן הורקנוס שהיה בור סיד שאינו מאבד טפה, וכדאמר האלשיך (משלי פרק ה׳ פסוק יב׳) כי אשר הוא בור סיד היא חכמה מכונסת אשר כנס ולמד מרבותיו, וזה כמקווה שהמים מתכנסים לתוכו, אבל משלו אין לו עכת״ד.

ועל רבי יהושע אמרו אשרי יולדתו, שכל השבח לאימו, וזו תבונה שהיא בינה יתרה שניתנה לאשה להוליכו לבית המדרש.

ורבי יוסי היה חסיד והחסידות היא להכריע בין הדין לרחמים, כמו שמצאנו בבני לוי שחגרו חרב להציל העם מהמגפה, וכיון שהם מצד החסדים עליהם נאמר וללוי אמר תמיך ואוריך לאיש חסידך (דברים פרק : ••• T - ..״ I V : I V • • :- • •• ן / ן

לג׳ פסוק ח׳), וגם מהא דכתיב זמרו ליהוה חסידיו (תהלים פרק ל׳ פסוק ה׳) ו׳זמרו׳ כמו זמיר עריצים (ישעיהו פרק כה׳ פסוק ה׳) ופירש הרד״ק זמיר, ענין כריתה כמו וכרמך לא תזמור, ר״ל שהלויים שהם ׳איש חסידך הם המזמרים לאדונם, הן בדין והן ברחמים, שזה כפל משמעות תיבת ׳זמרו׳.

ורבי שמעון בן נתנאל ירא חטא, היינו ׳בכל מלאכתו׳, כדכתיב דהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית שם בבית

• T " T...... • | •• : 5 " 5 "J" T 5T" V "

ואלו הן, 154 רבי אליעזר בן הךקנ(ס, 155ורבי יהושע בן חנניה, ורבי יוסי הבהן, ורבי שמעו״ן בן נתנאל, ורבי אלעזר בן ערך. הוא היה מונה שבחן. ־־ •• I י S ־ • • S I V I S ־ 5 * •• S " ״ I T T : V T T I T-: I V T T : V 156רבי אליעזר בן הרקנוס, ״ • :••• • ••• ••• ••• I: : x I *

(בראשית פרק לט׳ פסוק יא׳), רב ושמואל, חד אמר לעשות מלאכתו ממש, וחד אמר לעשות צרכיו (עם אשת פוטיפר) נכנס (סוטה דף לו׳ עמוד ב׳).

מידע על הגפן שידוכים

ורבי אלעזר בן ערך מעין המתגבר וזה ׳לחשוב מחשבות׳, היינו דבר מתוך דבר כמו שכתב האבן עזרא לחשב מחשבות, להוציא דברים חדשים מדעתו בכח מחשבתו עכ״ל, לכן בצלאל מכריע את כולם.

154והלוא רבי אלעזר בן ערך היה כמעין המתגבר ומכריע את כולם, ולמה הזכירו התנא באחרונה, ואת רבי אליעזר בן הורקנוס שם עטרה לכולם.

אלא שרבי אליעזר בן הורקנוס למודו בתחילה היה מתוך דחק גדול ביותר, ולא היה לו מה שיאכל ולא אמר לאיש, ועוד שהיה אביו עשיר גדול ורגיל היה לחיי רווחה, ולכן מעולם לא ידע רעב, וגם מטעם שהיה אביו מתנגד לו שילך ללמוד, וסבר וקיבל עליו אליעזר בן הורקנום שבעבור שעזב את אביו ידירו מכל נכסיו הרבים (אבות דרבי נתן פרק ו׳ ד״ה מה היה תחלתו).

ורבי אלעזר בן ערך היפוכו עשה, שהלך בעצת אשתו ועזב חבריו ביבנה, והלך לדיומסת מקום של מים טובים, וסופו ששכח תלמודו (שבת דף קמז׳ עמוד ב׳).