ובדימוי מלתא למלתא משמע שהיה גדול מכולם, וכן העיד הוא מימי לא נצחני אדם חוץ מאשה תינוק ותינוקת (עירובין דף נג׳ עמוד ב׳), ונראה גם שהיה בקי בהרבה חוכמות, ולזו הסיבה היו צריכין לו חכמים להשיב לאפיקורס (חגיגה דף ה׳ עמוד ב׳).

157בור סוד #אינו מאבד טפה.

כנסו למידע כאן זוגיות ביהדות

הקפיד התנא כך גם לסדר שמותיהם בכל מקום, ואף כאן אמר רבי יוסי הכהן, ולא הזכיר שם אביו.

ואפשר שמשעה שהדיר אביו כל אחיו מנכסיו ונתנם לאליעזר בנו, והודה בזה לבנו על שהלך ללמוד תורה, על אף שמנע הוא זה ממנו, היה ראוי להזכיר שם אביו, ואמר רבי יוחנן, כל המטיל מלאי לכיס תלמידי חכמים זוכה ויושב בישיבה של מעלה, שנאמר כי בצל החכמה בצל הכסף ד - I V T - : T : T

(קהלת פרק ז׳ פסוק יב׳).

1. ואמר רבי יצחק, אם יאמר לך אדם, יגעתי ולא מצאתי אל תאמן, לא

יגעתי ומצאתי אל תאמן, יגעתי ומצאתי תאמן, הני מילי בדברי תורה, אבל במשא ומתן סייעתא הוא מן שמיא, ולדברי תורה לא אמרן אלא לחדודי, אבל לאוקמי גירסא סייעתא מן שמיא היא (מגילה דף ו׳ עמוד ב)

הנה עדות נאמנה, שהיות רבי אליעזר בן הורקנוס בור סוד שאינו מאבד טיפה, אינו שבח אלא סייעתא הוא מן שמיא, והכא הן אמר התנא, הוא היה מונה שבחן.

ועוד למה לו סייעתא מן שמיא, הן מצאנו שהיו שונים תלמודם ארבעים פעם, ודמי ליה כמאן דמנחא בכיסיה (פסחים דף עב׳ עמוד א׳), למה להם סייעתא מן שמיא, ישנן ויזכור.

וצ״ל אם ראית למי שהוא שזוכר תלמודו, יסודו ביגיעה, ולכן אמרו דאינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד, ולמאן דשונה מאה ולא מאה ואחד, קרי ליה לא עבדו (חגיגה דף ט׳ עמוד ב׳), ופשיטא דמיירי במאן דעולה בדעתו שיש לחזור ולשנן תמיד, ולאו דווקא מאה ואחד, הן אמרו דדברי תורה, קשין הן לקנותן ככלי זהב וכלי פז, ונוחין לאבדן ככלי זכוכית (חגיגה דף טו׳ עמוד א׳).

ולכן יש לומר כגודל היגיעה גודל הזיכרון, והוא רבי אליעזר בן הורקנוס גדולה ביותר הייתה יגיעתו בעבור לימוד התורה, עוד לפני שהחל ללמוד

158רבי ןהושע בן חנניה, אשו־י יולךתו‘.

תורה, ובעבור זו היגיעה היה לו סייעתא מן שמיא לאוקמי גירסא, יותר מכל חבריו.

ועוד אפשר שבא לשלול מהיגע במשא ומתן והצליח, לחשוב שמכוחו הצליח החיל הזה, ואומר לו התנא דסייעתא מן שמיא הוא, אבל בדברי תורה רק לייגע באמת תצלח דרכו, כי לשון מציאה בא להורות לנו דבר הבא בהסח הדעת, ולא שייך לשון יגיעה במציאה שהוא ההפך הגמור, ועתה נהירה שהיגיעה במשא ומתן אין די בה, כפי שעייננו רואות לא אחת, אלא סייעתא דשמיא הוא, והיפוכו במאמרי מי שאמר והיה העולם כי איך אפשר השגה לבן אנוש בהן, אבל בכוח היגיעה תחכים גם פתי.

כנסו לקרוא על 13 עיקרים של התורה הקדושה

1. בתרי אנפין פירשו זה החכמים, האחד שאמו הייתה מחזרת בבתי מדרשות בהיותה מעוברת, שיברכו התלמידי חכמים את העובר שבבטנה, ומשנהו שיש לאם להיות מאושרת שזה יוצא חלציה, והפירוש השני נשמע קצת יותר, מהטעם שאמר התנא הוא היה מונה שבחן, היינו שבח שלו ולא של אימו, אבל לפירוש זה היקשו לאיזה טעם יאמר דווקא שבח אימו, וכי אין לאימהות חבריו שבח שזה יוצא חלציהן, ועוד היה לי קשה למה לא אמר התנא ולו שבח אחד שיש לרבי יהושע עצמו כמו לחבריו, וכי לא היה במה לשבחו.

על כן נראה לי לומר שניהם יחדיו באים לעמק השווה, כי אמו שחיזרה בבתי מדרשות, היו החכמים כל אחד מברך את פרי בטנה במידה הנכונה בעיניו לברכו, לכן היה רבי יהושע מצויין בכל המידות, וכלל התנא כל המידות בשאמר אשרי יולדתו, וזה הוא שבח גם של שניהם, אבל חבריו היו מצויינים במידה אחת יותר משאר מידות.

ולזו הסיבה למד רבי עקיבא אורחות חיים דווקא מרבי יהושע, דתנו רבנן הנכנס לבית הכסא, אל יחזיר פניו למזרח ואחוריו למערב, אלא לצדדין, ולא יפרע עצמו עד שישב, ולא יקנח בימין אלא בשמאל, ומעשה ברבי עקיבא שהלך אחר רבי יהושע, לראות את המעשה, ראה שלא נכנם לבית

1. רבי יוסי הבחן, חסיד. 160רבי שמעון בן נתנאל, ירא חטא. ורבי אלעזר בן ערך, מע?ן המתגבר. הוא ה?ה אומר, אם ?היו כל חכמי ?שראל בכף הכסא אלא לצדדין, ולא פרע עצמו עד שישב, וכו׳ (דרך ארץ פרקי בן עזאי פרק ה׳ הלכה ו׳).

1. חסיד כיון שמקפיד על עצמו גם על מה שמותר לכול מעיקר הדין, ורבי יוסי הכהן לא נמצא כתב יד שלו מעולם בידי נוכרי, שחשש שמא יוליכנו בשבת, אף שמעיקר הדין מותר לתת כליו שיוליכם, ורק מערב שבת אסרו חכמים (שבת דף יט׳ עמוד א׳).