1. חבר לשון חיבור הוא, וצריך לאדם חבר שלא ישב בדד, אף שגם כך נוטל שכר (פרק ג׳ משנה ב׳), שנאמר ישב בדד דדם כי נטל עליו (איכה פרק ג׳ פסוק כח׳), וחבר היא המעלה השנייה בלימוד התורה, וכן הוא אומר הרבה למדתי מרבותי ומחבירי יותר מרבותי, ומתלמידי יותר מכולן (תענית דף ז׳ עמוד א׳).

וגם בהיות לאדם חבר טוב חזקה שיתרחקו ממנו הרעים, לטעם שהעורב הולך אצל הזרזיר מפני שהוא בן מינו.

מאמר בנושא מתנת האש הסרט המלא להורדה

1. אמר שכן טוב כי הוא המצוי תדיר אצלו, וגם מונע היפוכו שיהא אצלו שכן רע, ועיתים יש הפסד משכן רע, כדאמרו עונותיו של רשע גרמו לסתור כותלו של צדיק (אבות דרבי נתן ריש פרק ד׳).

2. הרואה את הנולד היינו שמחשב כל דרכיו בטרם יגיעו לגבולו, וכדאמר לעיל (פרק ב׳ משנה א׳) והוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה, ובזה הרבה רעות נמנעות ממנו, ואינו בא לידי ניסיון, וכל שכן דאינו בא לידי ביזיון, ומיקרי חכם (תמיד דף לב׳ עמוד א׳).

אמר להם, רואה אני את דברי אלעזר בן ערך מדבריכם, שבכלל דבריו דבריכם. אמר להם צאו וראו איזוהי דרך רעה שיתרחק ממנה האדם. רבי אליעזר אומר, עין רעה.רבי יהושע אומר, חבר רע. רבי יוסי “ * •9 •• “ “ T T I • “ 9 •• VV• V ■ך •• ■ך — • ••

אומר, קוכן רע. רבי שמעון אומר, הלוה ואינו מ^לם. אחד הלוה מן האדם, באה מן המקום ברוך הוא, קזנאמר לוה רקוע ולא ישלם, וצדיק חונן ונותן (תהלים פרק לז׳ פסוק כא,). רבי אלעזר אומר, לב רע. אמר להם, רואה אני את דברי אלעזר בן ערךמדבריכם, שבכלל דבריו דבריכם:

(י) הם אמרו שלשה 175(שלשה) ךבךים. רבי אליעזר אומר, 176יהי כבוד

מידע שיש על תפילה לאישה בהריון

1. יש הגורסים שלושה אחד, ואם תספור לרבי אליעזר יותר יש, ולאלה הגורסים שלושה ותו לא, יש לומר כי יש מאלה המוסרים בדברי רבי אליעזר, אם תדקדק בהם, יש מהם הכוללים אחד את השני.

שאם כבוד חברך חביב עליך כשלך איך אפשר שיהא עליו כעס, הנה שניים שהם אחד, ואם עצה זו אין בה להפיג הכעס הזכיר יום המיתה, ואיך יבוא אל קונו במידה מכוערת זו, הרי לך שלשה שהם אחד, והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים אחד הוא, והזהירות מגחלתן יכלול כל שאמר עוד, וכך מדוייק מלשונו והוי זהיר בגחלתן, ולאיזה טעם הוי זהיר, שנשיכתם וכר.

1. ראה לקמן שאמר איזהו מכובד המכבד את הבריות (אבות פרק ד׳ משנה א׳), אבל כאן דיבר רק בכבוד חברו, יען כבוד כבר יש לו שנאמר כבת־ חכמים עחלו (משלי פרק ג׳ פסוק לה׳), והטעם שאפשר לעיתים יאמר חברו סברא שאינה נכונה, כמו דמצינו ברבי אבא דאחיכו עליה (ביצה דף לח׳ עמוד ב׳).

אבל לקמן אמר רבי אלעזר בן שמוע יהי כבוד חבירך כמורא רבך, ובכבוד שלך יהא כבוד תלמידך (פרק ד׳ משנה יב׳), ואילו רבי עקיבא דרש את יהוה אלהיף תירא (דברים פרק ו׳ פסוק יג׳) לרבות תלמידי חכמים (פסחים דף כב׳ עמוד ב׳).

הנה משירדו הדורות גדל הכבוד הנדרש לכל, ומי כרבי עקיבא יכול לדרוש לרבות תלמידי חכמים הן משום ששנים עשר אלף זוגות תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת ועד אנטיפרס, וכלם מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה בזה, והיה העולם שמם (ילקוט שמעוני קהלת רמז תתקפט׳).

ובדומה לו אומרות הבריות משהתמעטה החכמה רבו התארים, וכל תופס ספר בבית המדרש יקרא הרב הגאון, ומצאתי בספר צבי לצדיק (ריש עמוד טו׳) שמתלונן על זה ארוכות, שבימיו התארים היו זולים מאוד,

פרק ב׳ אבות אדרת שנער

חברך חביב עליך 177פשלך, ואל תהי נוח לכעוס.

ואילו ראה אשר כתבו עליו עצמו בשער ספרו האמור, היה מוחה על זה נחרצות, אך נראה ממה שעולה כאן, דאין להתרעם על זה כל כך.

1. בשלמא מי שאוהב כבוד ידע איך לחבב את כבוד חברו, אבל לקמן אמר רבי אליעזר הקפר שהכבוד אחד מהדברים המוציאין את האדם מן העולם (פרק ד׳ משנה כא׳), ואם סילק מעצמו כל עינייני הכבוד, וכבודו אויב לו, איך יהא כבוד חברו אצלו.

וצ״ל מי שהענוה כתר לראשו ומסולק מכל צורך של כבוד, ממילא יכבד כל האדם, כי כולם בעיניו ישרים ממנו, ועוד אפשר לומר כדאמר לקמן (פרק ו׳ משנה ג׳), ואין כבוד אלא תורה שנאמר כבו׳ד חכמים עחלו (משלי פרק ג׳ פסוק לה,), כלומר כבוד שלו כבוד התורה הוא, ולא אותו מכבדים הבריות אלא תורה שבו, ובזה הכבוד ראוי שיהא מכבד את חברו, ואין לך יקר מזה.

179ועזוב יום אחד לפני מיתתך.והוי מתחמם כנגד אורן עול חכמים, והוי זהיר בגחלתן עזלא תכוה,עזנעויכתן נעזיכת עוועל, ועקיצתן עקיצת עקרב, ולחיעותן לחישת שרף, וכל דבריהם כגחלי אש:

(יא) רבי יהושע אומר, 182עזן הרע, ויצר הרע,