וסמכו לזה לתקן בכמה מדינות תפלת הנותן תשועה למלכים (תהלים פרק קמר
נכתב על ידי: Yafator
תאריך: 12/11/20


218וסמכו לזה לתקן בכמה מדינות תפלת הנותן תשועה למלכים (תהלים פרק קמר׳ פסוק י,), היינו והוי מתפלל בשלומה של מלכות, ושם ביאורו (מדרש תהלים מזמור יח׳ פיסקא ז׳) בעניין שלא ישפך דם נקי.

ודבר זה מיוסף למדו (פסיקתא זוטרתא בראשית פרק מא׳), שנאמר אלהים הגנה את שלום פךעה (בראשית פרק מא׳ פסוק טז׳), ומדוקדק הלשון בשלומה של מלכות, ולא בשלום המלכות, כלומר הידועה למתפלל בלבד, כי זה תיקון נכון לעולם בכל מקום.

  1. מהו הלשון חיים בלעו, ונראה דר״ל אפילו בשביל דבר מועט, דדבר הנבלע חי כמות שהוא ואינו בנותן טעם, וזה כנחש הבולע את טרפו חי, ואין לו בו כל טעם, וגרועים הם בזה מהחיה שאין בהם מין טורף את מינו, אבל מיראת המלכות הכל נרתעין, לכן יש להתפלל בשלומה של מלכות, כי הוא תיקון לעולם.

שנאמר 221ובמושב לצים לא ישב (תהלים פרק א׳ פסוק א׳). אבל שמם שיושבין ויש ביניהם דברי תורה, 222 שכינה שרויה ביניהם, שנאמר 223אז

מאמר בנושא חלום על כלב לבן

V : ״ : I V ״ T - v:v V > V •• •• T : T • : J T

כג׳ פסוק כא׳), ומשנהו נפש עמל עמלה לו (משלי פרק טז׳ פסוק כו׳), שהוא לשון טורח (מצודת דוד משלי פרק טז׳ פסוק כו׳), הנה בהבל הפה חיי האדם, בין לטוב בין למוטב.

  1. וכתיב בתריה כי אם בתורת יהוה חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה ״ • 5 " 5 T J J V T •.״:•.״ T J T T T

(שם פסוק ב׳), ותיבות ׳כי אם׳ משמען בכל מקום בלבד, להורות נתן דאי אפשר לפרוש מליצנות מבלי התורה.

ולזה הטעם אמר אליהו בכרמל, עד מתי אתם פסחים על שתי הסעפים אם 1 " T - " ״•״ : ״ ־ J״•״:•• "

יהוה האלהים לכו אחריו ואם הבעל לכו אחריו (מלכים א׳ פרק יה׳ פסוק : v: T T ״ : - :- • : T T-: - :׳ I I

כא׳), שאין דרך אמצעית, ועליהם לברר לעצמם להיכן הולכים הם, כי מבלעדי תודעת הברור, לא יועיל שום נס שיראו לברר מקחם.

222והטעם כי אוריתא וקב״ה חד הם (נועם אלימלך מצורע ד״ה או יאמר כו׳ זאת), אבל אמרו וכן יעשה לאהל מועד השכן אתם בתוך טמאתם I•• : v ״:״ I : T • I•• - •• V : V .•״ T J

(ויקרא פרק טז׳ פסוק טז׳), אפילו בזמן שהן טמאין שכינה שרויה ביניהן (יומא דף נז׳ עמוד א׳), אם כן מאי הוא דאמר דווקא שיש דברי תורה ביניהם.

ולא קשה מידי כי התם מיירי בכלל ישראל, וכן אמרו אין שכינה שורה למטה אלא באלפים ורבבות (ספרי במדבר פרשת בהעלותך פיסקא פד׳ ד״ה ובנחה יאמר), וגם אי אפשר עדר בלי רועה נאמן, ובעבור הצדיקים שוכן איתם בתוך טומאותם, וגם אפשר אמנם טמאים, אבל תורה יש.

מידע שיש על משפטים על גאווה

223זה שאמר לעיל, עין רואה ואוזן שומעת וכל דבריך בספר נכתבין (פרק ב׳ משנה א׳). נדברו יראי יי איעז אל רעהוויקעזב יי ויעומע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ייולחעזבי עזמו ומלאכי פרק ג׳ פסוק טז׳). אין לי אלא עונים. 226 מבין שאפלו אחד שיושב ועוסק בתורה, שהקדוש ברוך הוא קובע לו

• t - I •• :••••• tv • v I י I It It - v -

שכר,

J T T

שנאמריקזב בדדתרם כי נטל עליו (איכה פרק ג׳ פסוק כח׳):

רבי שמעון או׳מר, עזלעזה שאכלו על עזלחן אחד ולא אמרו עליו

V z ־ • • I S ״״ * 5 T T J T : T V I T : " 5TV T

דברי תורה,

  1. כאלו אכלו מזבחי מתים, שנאמר כי כל שלחנות מלאו קיא צאה בלי

J T • J ״ ״ 5* 5 T 1• : S T J T • " V8V V "

מקום (ישעיה פרק כח׳ פסוק ח׳).אבל שלשה שאכלו על שלחן אחד

T V I T : " 5TV T 8 T "J V I I z I T

232ןאמרו עליו דברי תורה, כאלו אכלו משלחנו של מקום ברוך הוא, שנאמר וידבר אלי זה השלחן אשר לפני יהוה (יחזקאל פרק מא׳ פסוק כב׳):

רבי חנינא בן חכינאי אומר,הנעור בלילהוהמהלך ב.ךךך יחידי 235והמפנה לבו לבטלה, הרי זה מתחיב בנפשו:

רבי נחוניא בן הקנה אומר, בל המקבל עליועל תורה,

TiT-IVT: \Z •• י S " T ־־I ״• T T T "

238מעבירין מפ?3ר יודע אם לעמל פה נברא אם לעמל מלאכה נברא, כשהוא אומר כי אכף עליו פיהו (משלי פרק טז׳ פסוק כו׳), הוי אומר לעמל פה נברא, ועדיין איני יודע אם לעמל תורה אם לעמל שיחה, כשהוא אומר לא ימוש ספר

V •• T 1

התורה הזה מפיף (יהושע פרק א׳ פסוק ח׳), הוי אומר לעמל תורה נברא (סנהדרין דף צט׳ עמוד ב׳).

הנה מדאמר רבי אלעזר איני יודע, במשמע יש גם האפשרות השנייה, אלא תכליתו לעמל תורה, ויש לומר כי הכול יהיה בשווה, היינו אפילו קצת ימעט בתורה, באותה המידה יהיה לו עול דרך ארץ.

 

והטעם שכך ברא הבורא את עולמו שאין בריה שלא יהא עליה עול, וגם קצוב לה קושי העול, אם כן בנוטלו עול תורה ממילא הסיר עליו עול מלכות ועול דרך ארץ, וכגודל עול התורה שקיבל, באותה מידה מסירין ממנו עול אחר, הכול שקול בפלס מאזני צדק.



 
אודות המחבר
המאמר הודפס מאתר portal-asakim.com - אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים
http://www.portal-asakim.com/Articles/Article57908.aspx