-
אינו ר״ל שיהא בז לקצת אנשים, אלא לאף אדם שלא יבוז, מדאמר בסיפא שאין לך אדם שאין לו שעה, וכדהוה עובדה ברבי אלעזר בן שמוע דהוה מטייל על חוף הים, באותה שעה נטרפה ספינה בים, וניצל ממנה נוכרי אחד והוא ערום ועריה, ראה מבני ישראל העולים לרגל, אמר להם מבני עשיו אחיכם אנכי, אנא הלבישוני, ולא בלבד שלא הלבישוהו אלא בזו לו.
ראה את רבי אלעזר בן שמוע שהוא בעל צורה, ואמר לו מחכמי היהודים אתה אולי תלבישני בכסות, נתן לו רבי אלעזר אחד משבעה אצטלות שהיו עליו, לקחו לביתו האכילו והשקהו, וגם ממון נתן לו שתי מאות דינרין, ועשה לו לויה ארבעה עשר פרסות על סוסו, וכיבדו עד שהגיע לביתו. כשמת הקיסר הרשע מינו את זה תחתיו, וגזר על היהודים הגברים לקטל והנשים לבוז, אמרו לרבי אלעזר בן שמוע לך ופייס עלינו בממון, כשהגיע לשם אמר, אמרו למלך שבא יהודי לשאול בשלום המלכות, משהכניסוהו פנימה נפל על אפיו לפני המלך, וביקש רחמים על אחיו, שאל המלך כלום בתורתכם כתיב שקר, אמר לו לא, אמר לו כתוב בתורתכם לא תתעב ארמי פי אחיף הוא (דברים פרק כג׳ פסוק ח׳), ואני אדומי ואחיך לא גמלו עימי חסד, ומי שעובר על דברי תורה בן מוות הוא.
קרא כאן אימייל חינם
אמר לו רבי אלעזר בן שמוע אף על פי שחייבים אנו אנא רחם, וגם עימי ארבעת אלפים דינרין לרצותך, אמר לו ארבעה האלפים הללו לך הם חלף המאתיים דינרין שנתתה לי, וגם כולם ינצלו בזכותך על שהאכלת אותי, ועוד לך לבית גנזי וקח שבעים מלבושים חלף האיצטלא שנתתה לי, ולך לארצך לשלום, קרא עליו רבי אלעזר, (קהלת פרק יא׳ פסוק א׳) שלח לחמך על פני המים כי ברב הימים תמצאנו (קהלת רבה פרשה יא׳ -- -::I- : ״• - T ״ ״ : -I / .. T : • •T
פיסקא א׳).
ואל תהי מפליג לכל דבר, שאין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום:
(ד) רבי לויטס איש ?בנה אומר,מאד מאד הוי שפל רוח,
343 .. _
שתקרת אנוש רמה.
מידע על ישועת השם כהרף עין תהילים
T • V: "I: • V
הנה רבי לויטס איש יבנה אומר מאד מאד הוי שפל רוח שתקות אנוש רמה, ולכך שנו רבותינו עניו ושפל רוח (כלה רבתי פרק ג׳ הלכה א׳), ואיך אומר רבי לויטס איש יבנה מאד מאד ובמשה מצינו רק מאוד אחד. ואפשר כמה תירוצים לומר, האחד שלא צריך לו למשה מאד נוסף אחר שאמרה התורה ׳מכל האדם אשר על פני האדמה׳, וגם על פי הא דכתיב טוב שפל רוח את ענוים מחלק שלל את גאים (משלי פרק טז׳ פסוק יט׳), הנה למדת ששפל הרוח אפשר לו להתחבר ׳את ענוים׳, אבל עדיין אינו עניו, שהשפל רוח כך הוא מחמת עוניו, לכן אומר לו החכם מכל אדם ׳מחלק שלל את גאים׳, שעדיף העוני משלל בהתחבר לגאים, ורבי לויטס איש יבנה לא אמר במוסרו שיהא האדם עני, אלא יחוש כעני שאין לו משלו כלום, וזה יכול להביא לענווה, ולזה שנו חכמים על דברי רבי לויטס איש יבנה, עניו ושפל רוח, להורות דהעיקר הוא הענווה ושפלות הרוח שנייה לה.
ועוד אפשר שרבי לויטס איש יבנה אמר מאד מאד, שכך יש לשאוף לזה ביותר מכל מידה אחרת, אבל לא שיהיה במציאות כך, והכפלת המאד הוא לטעם לומר לך שאלו המידות יקרות יותר מכל שאר המידות.
ועוד פירוש שמשה שהיה מלך שנאמר תהי בישרון מלך (דברים פרק לג׳ פסוק ה׳), אסור היה שיהא עניו מאד מאד, שמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, שנאמר שום תשים עליך מלך (דברים פרק יז׳ פסוק טו׳) שתהא אימתו עליך (סנהדרין דף יט׳ עמוד ב׳), בכל אופן זה כלפי חוץ, אבל משה עניו מכולם מעידה התורה.
ועוד ניתן לומר דהא דאמר רבי לויטם איש יבנה מאד מאד, בא למעט את משה, שהוא רק מאד, אבל עניו מכל האדם, וכדאמרו אין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט (מנחות דף לד׳ עמוד א׳), כך תירץ הרה "ג טוביה זרחיה שליט״א, וזה פירוש נאה ומתקבל.