1. אין כאן הבטחה שיהא סופו להעשיר, או להעני, כי רבים מי ימנה קיימו את התורה בכל נפשם כשהם עניים מרודים, ולא העשירו עד אחרית ימיהם, וכן רבים שביטלו את התורה מעושר ונשארו בעושרם, וגם עיניך הרואות עשירים מופלגים סוררים ועזי פנים, ולא ירדו מנכסיהם, ואף העשירו יותר, ולא פסקו מרשעתם.

אלא רוצה להודיענו שניסיון העושר גדול מניסיון העוני, וכך אמרו מעשה בחסיד אחד שקיבל עליו שלא יקבל משום אדם כלום, והיה לו בגד אחד וסדין אחד, וכל הלילה עומד ובוכה וצועק ומתחנן ולא זז מלהמית עצמו, עד שצריך לישב באשפה ובלו בגדיו, פעם אחד נגלה אליו אליהו ז״ל בדמות ערבי אחד, ועמד לו כנגדו, והתחיל מתאנח, אמר לו רצונך אני אלוה לך שני כספים, ותהא נושא ונותן בהם ותחיה, אמר לו הן, ונתן לו וקנה חפיצים ומשתכר בהם, וכך ביום השני, וכך ביום השלישי, לא יצאה השנה עד שהעשיר, ושכח את חסידותו ושימוש תפלתו, אמר לו הקדוש ברוך הוא לאליהו, חסיד אחד היה בעולמי ועיכבתו עלי, הלך כנגדו ומצאו במלאכה גדולה, אמר לו אני הוא שנתתי לך שני כספים הראשונים, חפש אחריהם ותנם לי, שאני רוצה להחזירם למקומם, חיפש אחריהם ונתנם לו, ולא יצא אותו שנה עד שירד מנכסיו, ונכנס אותו ממון מטמון לטמיון, וחזר אותו האיש על האשפה, והיה יושב ובוכה, חזר אליהו ז״ל, אמר ליה מה ההוא סבא עביד, אמר ליה ווי ליה לההוא גברא דאיתהפיך עליה גולגלא ואינחיתי מנכסי, אמר לו נשבע אתה שאתה חוזר למידת חסידותיך ולשימוש תפלתך, אני אחזור לך שני כספים, אמר לו הן, ונטל שני כספים ונשא ונתן בהם והעשיר.

כנסו למידע כאן הרואה פרה בחלום

1. סו*פו* לקימה מעשר. רכל המבטל את התורה מעשר, סופו* לבטלה מעני:

(י) רבי מאיר אומר,הוי ממעטבעסק, ועסוק בתורה.

372והוי עופל רוחבפני כל אדם.

V :״.״•• TT T

הנה המשתדל הוא השואף להוציא מחשבתו מכוונה למעשה, והתוצאה של עצם ההשתדלות אפשר שלא תהיה כפי מחשבתו, אבל בתורה בעצם ההשתדלות יצאה מחשבתו לפועל.

ראה בב״ח (אורח חיים סימן מז׳ ד״ה ומ״ש דאמר) שעסק התורה בעי כדי שתתעצם נשמתינו בעצמות ורוחניות וקדושת מקור מוצא התורה, אבל מי שכוונתו בעסק התורה אפילו על מנת לעשות, אבל מפריד בכוונתו את הרצון העליון, הוא מקור מוצא התורה, חוטא הוא, ועל זה אבדה הארץ עכת״ד.

כנסו לקרוא על מאגיה לבנה

1. צריך ביאור למה הפריד התנא בין הדבקים בעסק התורה בעניין שפלות הרוח, ועוד הן אמר לעיל (פרק ד׳ משנה ד׳) רבי לויטס איש יבנה, מאד מאד הוי שפל רוח שתקות אנוש רמה, ומה אפשר כאן תוספת על מאוד מאוד.

ואפשר שאמרו אחר עסק התורה של היחיד, שעל מנת ללמוד צריך להתאבק בעפר רגלי חכמים, ולפני עסק התורה של הרבים, שהנה אמר יש לך בטלים הרבה כנגדך, שביטולו הוא ביטול הרבים, ועל מנת ללמד אין לו להיות קפדן, וזה בפני כל אדם, היינו בתחילה רבותיו ולבסוף תלמידיו.

ומה שאמר רבי לויטס איש יבנה, אינו מבואר שיהא שפל רוח בפני כל אדם, לסיבת היה מאמרו על ההתבוננות כי זה כל האדם רימה ותולעה, ובא חשבון לפני בוראו, ועתה ביאר לנו רבי מאיר כל צורכנו.

374ראם בטלת מן התו׳רה, יען לך בטלים הרכה כנגדך.

I T: V : - • •• : I : ••• J T - I • T : - • • :

אני כי ׳בכור השבי אשר בבית הבור׳ לא יחשב רע ממנו להיות בכל מצרים, והבור הוא בית הסהר, וכתב הרשב״ם כי בכור השבי הוא אחר הרחיים, שהיו מטחינים אותם, כמו שנאמר דהי טוחן בבית האסורים (שופטים פרק טז׳ פסוק כא׳) עב "ל.

וזה בא לומר לנו הכתוב, אף כי כל האסירים ׳ביד יוסף׳ לעשות העבודות הקשות, אף ׳הוא היה עשה׳ ממש כמותם, ולזו הסיבה שנושא בעול הוא, אף כי מושל בהם לרצון ׳שר בית הסהר׳, רוחו שפלה ואשר הוא עשה יהוה מצליח (בראשית פרק לט׳ פסוק כג׳), וכדאמר רבי מאיר הוי שפל רוח בפני כל אדם, דייקא בפני כל אדם, ואפילו האסירים שבבית האסורים.