-
אמר תלמוד דבמשמע הן ללמוד והן ללמד, וכדמצינו ביואב שהחייה הנקבות מעמלק, שאל לו דוד מאי טעמא עבדת הכי, דכתיב תמחה את זכר עמלק, אמר ליה והא אנן זכר קרינן, אמר ליה אנא זכר אקריון, אזל שייליה לרביה, אמר ליה היאך אקריתן, אמר ליה זכר, שקל ספסירא למיקטליה וכו׳ (בבא בתרא דף כא׳ עמוד ב׳).
ולכאורה תימה הוא הן לימד רבו של יואב נכון והקריא להם זכר ולא זכר, אם כן למה התחייב על ידי דוד מיתה, ויותר יש לשאול לאיזה צורך שאל דוד לרביה, הן נראה שאם לימד זכר כל שכן שיתחייב מיתה.
וצ״ל שאם היה שונה להם זכר, מטעם דשוגג גם הוא והשתבשה הגירסא
כאן נקרא על חלום על כלב שחור
7 T T
עם הזמן, וכך קיבל רביה דיואב מרבו, אפילו לא היה הולך דוד לשאול, אלא דווקא כיון שלימד הרב את יואב נכון, מכל מקום כיון שלא דקדק אחרי התלמידים שלומדים כדבעי, התחייב מיתה.
והטעם שהיה צריך דוד לשאול את רביה דיואב איך הקריא הוא לתלמידים, כיון דאי אפשר לסמוך על עדות יואב, שקטן היה, וקטן אין מביאין ראיה ממנו גם משהגדיל (מגילה דף כ׳ עמוד א).
389שלשה כתרים הם, כתר תורה וכתר כהנה וכתר מלכות,וכתר עזם טוב עולה על גביהן:
(יד) רבי נהוראי אומר, הוי גולה למקום תורה ואל תאמר שהיא תבו׳א אחריך, לחבריך יהימוה בידך. ואל בינתך אל ףן#ןען ♦ " :"I V ׳ I •• T • - 1st• V : I VT : T :r■: I ••••• V
(טו) רבי ינאי אומר,אין בידינו לא משלות הו־שעים ואף לא מיסורי הצדיקים.
רבי מתיא בן הרע אומר, הוי מקדים בעלום כל אדם. 393 והוי זנב לאריות, ־ • ־ TT I V TJ ״• T-JT TT ••%•:••• TT T : • •I: - y "
ואל תהי ראש לשועלים: J " J ״ " T "
מידע שניתן לקרוא ברכת אשר יצר מעוצבת
וקשה לי ביותר איך אפשר המציאות של שלווה לרשעים, אפילו מעט, הן כל ימיהם מדון ומצה, רדיפת הממון וכל אשר מתאווה, וכל אלו הדברים הפך גמור משלווה הם.
ונלנ״ד שרבי ינאי אמר כן איך נראה הדבר למתבונן על הרשעים והצדיקים, וכדאמר כי קנאתי בהוללים עלום ךשעים אךאה (תהלים פרק עג׳פסוק ג׳), וזה רק הנראה כי יש שלווה לרשע ויסורין לצדיק, ואפילו הכי שלוותם אפילו הנראית אינה שלווה שלמה, אף שמצד הדין היו צריכין להיות כל חייהם בשלוה, כדי שיאכלו כאן חיי העולם הבא (עיין ברש״י), וגם יסורי הצדיקים אינם יסורין של אהבה, ומה שאמר דוד אשרי הגבר אשר תןסרנו יה (תהלים פרק צד׳ פסוק יב׳) כיון שבכל אופן יסורין ממרקין, ובא ואומר התנא כי יש ירידת הדורות, ועיקר דיבורו יאמר על הצדיקים, וזה הוא שאמר אין בידינו.
וראה דברי רבי עקיבא שאמר, כי מדקדק עם הצדיקים וגובה מהם מיעוט מעשים רעים שעשו בעוה״ז כדי להשפיע להם שלוה, וליתן להם שכר טוב לעולם הבא, ומשפיע שלוה לרשעים ונותן להם שכר מצות קלות שעשו בעוה״ז, כדי להפרע מהן לעתיד לבא (בראשית רבה נח פרשה לג׳), ואין צריך לומר שהמדרש חולק, יען אפשר לומר שלוה גמורה לא אמר.
ועוד י״ל מדאמר אין בידינו, לשון הוה, במשמע כי היה בעבר, וכן אמר הנביא מדוע דרך רשעים צלחה עלו כל בגדי בגד (ירמיהו פרק יב׳ פסוק
- - T : T T T •• T • T : I v V ״•״ I I Z א׳).