540גם אם אינו יודע צורת אות, יען לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע, מוטב שיאכלו ישראל בשר תמותות שחוטות, ואל יאכלו בשר תמותות נבילות (קידושין דף כא׳ עמוד ב׳ דף כב׳ עמוד א׳).

1. בן עשךים לר־ד־לף, בן הלעזים לבח, בן או־בעים לבינה,בן חמשים לעצה, בן ששים לזקנה,

542 ראה שכתבתי בספרי אדרת שנער על התורה לפרש הפסוק על העבר על הפקדים מבן עשרים עונה ומעלה יתן תרומת יהוה (שמות פרק ל׳ " ־ : K ״ • ••• V I : ״ I Z T : - : I •• • T : T T T T

פסוק יד׳), על פי המגן אבות לרשב״ץ (אבות פרק ה׳ משנה כא׳) שפירש בן עשרים לרדוף, שחמש למקרא וחמש למשנה ועוד חמש לתלמוד, והיינו עשרים שלמד כל צורכו, והיינו בן עשרים לרדוף, שירדוף אחר תלמודו עכ״ל.

מאמר בנושא ניסים התותח

ואם כן ממה נפשך שאחר שלמד כל צורכו כל דעביד שלא כהוגן מזיד הוא וצריך לזה כופר, וגם אם לא למד קרוב להיות מזיר, ולזה הטעם אמר רחמנא ואם הפר יפר אתם אחרי שמעו ונשא את עו׳נה (במדבר פרק ל׳

I z T V T T : : T - T •• T •• T • S

פסוק טז׳) וכתב החזקתי שהיא אנוסה שסבורה היא שיכול הוא להפר, ולא היה לה ללמוד, אבל הוא היה לו ללמוד ולא למד, לפיכך ישא הוא את עונה ע״כ.

וקצת קשה דהא אמרינן, בן שמונה עשרה לחופה (שם), ודיבור זה קדם לבן עשרים לרדוף, מכל מקום בפשטות נראה לתרץ שהיה לו לכל הפחות ללמוד קודם שישא אשה כל הדינים שבין איש לאשתו.

ורמז לזה ואם הפר יפר אתם אחרי שמעו ונשא את עונה, אלה החקים

5 • T V T T : : T : - T ••T •• T ד •״ V - ••״ •1 אשר צוה יהוה את מעזה בין איש לאשתו (במדבר פרק ל׳ פסוקים טז׳

I I z : • : • I •• ••• V T : T •

יז׳), למה ׳ונשא את עונה׳, ש׳אלה החקים׳ הקדים ל׳איש לאשתו׳, להורות נתן שיקדים ללמוד החקים קודם שישא אשה.

1. בן שבעים לשיבה,בן שמונים לגבורה,בן תשעים לשוח, בן מאה באלו מת ועבר ובטל מן העולם:

T T I • •• T " T : •• • J T ••

(כב) בן בג בג אומר, הפך בה .והפך בה, דכלא בה. ובה תחזי,

549וסיב רבלה בה,רמנה לא תזרע, קזאין לך מדה טו׳בה הימנה:

(כב) בן הא הא אומר, לפרם צעו־א אגרא:

פרק ו

(א) שנו חכמים בלשו״ן המעונה, ברוך שבחר בהם ובמקזנתם:רבי מאיר אומר בל העוסקבתו׳רה לעמה,

555זוכה לדברים הרבה, 556 ולא עוד אלא שכל העולם כלו* פדאי היא לו4,

557 _ _

נקרא רע, ועוד כיון שלומד תורה לשמה מגלין לו רזי תורה, מה שאינו ראוי ללמד למי שרוצה להתגדל בה על הבריות, כי סודות התורה למי שאינו ראוי כנזם זהב באף חזיר.

555נראה לענ״ד מה שאמר התנא זוכה לדברים הרבה, הם הדברים שאמר אחר שאמר ולא עוד, היינו רע אהוב וכו׳, וזה מלבד שכל העולם כולו כדאי הוא לו.

מידע שיש על הורדת פאוור פוינט

1. והדומה לו, עשרה דורות מנח עד אברהם להודיע כמה ארך אפים לפניו שכל הדורות היו מכעיסין ובאין עד שבא אברהם וקבל עליו שכר כולם (לעיל פרק ה׳ משנה ב׳), ור״ל שכדאי היה לברוא את העולם כולו רק עבור הלומד תורה לשמה, שבמעמד הר סיני כפה עליהם הר כגיגית שיקבלו את התורה, ואם לא היו מקבלים היה מחזיר עולמו לתוהו ובוהו (שבת דף פח׳ עמוד א׳), היינו שלא לשמה קיבלו שם, וזה לא רק שעוסק בתורה, אלא עוסק בה לשמה, והפשט לבאר העסק לשמה הוא שלא רק שאף אם היה וגלוי לפניו דאין העולם חוזר לתוהו ובוהו היה מקיימה, אלא אף באין שכר לעתיד לבוא יקיימה, מתוך אהבת הבורא בלבד, לכן כל העולם כדאי הוא לו.

אהוב, אוהב את המקום, אוהב את הבריות, מעןמדו את המקום, 559משמח את הבריות, 560 ומלבשתו ענוה ויראה,

J"״״"״•• " : ״ * " 5 " 8 T : TT-J "

באמצע דיבורו אמר, ומכשרתו להיות צדיק חסיד ישר ונאמן, ולשון ומכשרתו במשמע רק אפשר לו להיות, אבל לא שבאמת הגיע לאלו המעלות, וצריך ביאור למה לא הפריד התנא בין המוכרח לאפשר.

ונלענ״ד לזה הטעם רש״י פירש זוכה לדברים הרבה, להיות צדיק וחסיד ע״כ, ולא זכר בכוונת מכוון מכל הקודמין לו או המאחרים, ובחר בהם לפרש מכולם לטעם כי אמת רק מכשרתו להיות צדיק וחסיד, אבל בהיותו לומד תורה לשמה לא יהיו אלא נבדלים, ומוכרח לקנות מעלת הצדיק חסיד ישר ונאמן, כמו שמוכרח שתרחיקו מן החטא ותקרבו להיות זכאי.

1. אהוב על המקום, וגם על הבריות, כדאמר כמןם הפנים לפנים פן לב האדם לאדם (משלי פרק כז׳ פסוק יט׳), אמר רבי חנינא וכי מים פנים יש להם, אלא מה המים הללו אדם נותנן בכלי ומסתכל בהן והן נראין לך, כך לב האדם לאדם (מדרש משלי פרשה כז׳ סימן יט׳), לכן מוכרח שיהא אהוב על הבריות.

כבית הלל, כגון שמשבח מקחו יען דעתו מעורבת עם הבריות (כתובות דף יז׳ עמוד א׳).