1. פירש הרד״ק ולכל משורה ומדה (דברי הימים א׳ פרק כג׳ פסוק כט׳) שהמשורה הוא כלל המדות הקטנות, והמדה כלל המדות הגדולות, וזה עניין הצמצום כדאמרנו לעיל.

605נלענ״ד שר״ל דלאו דווקא על הארץ, אלא במי דאין לו קורת גג משלו מדבר התנא, ואחר הדברים האלה יאמר וחיי צער תחייה, ר״ל כל צער נוסף שאפשר ובלבד שיעסוק בתורה, וטוב לו בזה ובבא.

1. צער החומר אבל הלב שמח, שנאמר פקודי יהוה ישרים משמחי לב

1 • T J T J •• I ״ J-:••••

(תהלים פרק יט׳ פסוק ט׳), לכן אשריך גם בעולם הזה, שיש לו התורה שמשמחתו.

1. אבל אם אינו עמל בתורה לא יועילו לו מאום חיי הצער להיות נאמר עליו אשריך, כי אף הבהמה תאכל מאכל שעורים ותישן על הארץ.

אשריך וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא:

כאן נקרא על עוגיות לפסח ללא סוכר

T " T T IT S V " T T I V : " IT J I V 5 "

1. אשריך דאמר רק בעולם הזה ולא לעולם הבא וטוב לך רק לעולם הבא אבל לא בזה, וצריך ביאור למה זו החלוקה.

ואפשר אשריך שיאשרו אותך הבריות על דרך זו שלך, שחי אתה חיי צער, כמו דאמרה לאה כי אשרוני בנות ותקרא את שמו אשר (בראשית פרק ל׳ פסוק יג׳), וכך ראיתי ברד״ק לאחר מכן (תהלים פרק קכח׳ פסוק ב׳), אך לעולם הבא אי אפשר לאשרו, כי אין צדיק בארץ אשר תנשה טוב ולא ן.חטא (קהלת פרק ז׳ פסוק כ׳).

אבל טוב היא התורה, שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם תורתי (משלי פרק ד׳ פסוק ב׳), היא תבוא עימו לעולם הבא, כדאמרו אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו (פסחים דף נ׳ עמוד א׳), לכן רק וטוב לך לעולם הבא.

וגם אפשר אשריך שיש לך הסתפקות במועט ואינך נטרד מאום, אבל טוב אי אפשר כי אפשר למאכל הרע להזיק הגוף.

וכדאמר רב יהודה אמר רב, בכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת, כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני, וחנינא בני דיו בקב חרובים מערב שבת לערב שבת (תענית דף כד׳ עמוד ב,).

וכתב הרמב״ם (הלכות דעות פרק ד׳ הלכה יא׳), לעולם ימנע אדם עצמו מפירות האילנות, ולא ירבה מהן ואפילו יבשין ואין צריך לומר רטובים, אבל קודם שיתבשלו כל צרכן הרי הן כחרבות לגוף, וכן החרובים רעים לעולם עכ״ל, ונלענ״ד אומרו רעים לעולם, בין הרבה מהן בין לאו, בין לחים בין יבשים, בין בשלים בין קודם שיתבשלו.

וגם אמרו פת פורני חריבה במלח ובצלים, קשים לגוף כחרבות (קידושין דף סב׳ עמוד א׳), ועוד תנא דבי רבי ישמעאל, למה נקרא שמן קשואים מפני שהן קשים לגוף כחרבות (ברכות דף נז׳ עמוד ב׳).

מידע שניתן לקרוא חלום על חתול

ורובה דרובה של תלמידי חכמים היו נאלצים לקיים עצמם בכל מידי ואפילו המזיק, אם כן וטוב לך, רק לעולם הבא.

1. אל תבקש 609 גדלה לעצמף, 610ואל תחמוד כבוד, יותר מלמוךף עשה.

1. אחר שאמר פת במלח תאכל, מה לו לתנא באזהרה אל תבקש גדולה, וכי יש לך הפך הגדולה יותר מאשר מנה ברישא.

הנה אמר הנביא ואתה תבקש לך גדלות אל תבקש (ירמיהו פרק מה׳ פסוק ה׳), ושם בדברי נבואה מיירי, וכיון שהקדים התנא זה לעניין הכבוד, אולי הכא בגדולה רוחנית ידבר, כי רק לבסוף דיבר ממש בחומר, ונראה דהכא הרוחני היא גדולה הבאה מהבריות, כי יקר המציאות מי שלמד בצימצום כל כך גדול, ונכון הדבר שישימוהו עטרה לראשם, אך לו עצמו אין ראוי לבקש זו הגדולה.

1. אחר שאמר לעיל כבוד חכמים ינחלו, אומר לנו שמכל מקום לנו אין לבקש הכבוד.
   

612ואל תתארה לעלחנם עזל עזרים, שעזלחנףגדול מעזלחנם

T T : ••• • T I: T : V J • T V T T : S V" • • "5

614וכתךף גדול מכתרם, ונאמן הוא בעל מלאכתף

616שישלם לך שכר פעלתך:

I ••• t : I: v - : %•

(0 617גדולה תורה 618יותר מן 614והטעם שכתר תורה גדול גם מכתר מלכים, כיון שכתר מלכים בירושה יבוא לא יסוב לאחיו, ולא טרח איניש מידי בעבורו, אבל כתר תורה בעמל רב יתנוסס על ראש החכם.

1. שנאמר האל הנאמן (דברים פרק ז׳ פסוק ט׳), ואנו מברכים בשם ומלכות האל הנאמן האומר ועושה מדבר ומקים וכר, ודבר אחד מדבריך

T •• ־ T I T V8V ״• 8 8 V ־ ״• 8 ■I VT : • TV T T : 1 ••r

אחור לא ישוב ריקם כי אל מלך נאמן אתה וכר האל הנאמן בכל דבריו, T T T I T V8V lv V •••IT•• T T ״• " 1 TT 8 T 8 I T V8V

ובתלת זימני הוי חזקה (בבא מציעא דף קר עמוד ב,) לכולי עלמא.

וכבר אמר לעיל ודע לפני מי אתה עמל, ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעלתך, ונראה לענ״ד שהיה צריך לחזור ולאומרו מסיבת שאין האדם רואה שולחנו כשולחן מלכים בזה, וזו ההבטחה היא רק לעתיד לבוא, ולזה מוכרח נאמן, כי יותר בעל ההשכלה על כל מנעמי העולם בעבור נאמנות הבורא בלבד.

1. בעלמא תאתי קיבול השכר, וכדאמרו מאי דכתיב אשר אנכי מצוך היום לעשותם (דברים פרק ז׳ פסוק יא׳), היום לעשותם ולא למחר לעשותם, היום לעשותם למחר לקבל שכרם (עירובין דף כב׳ עמוד א׳).

2. הנה אמרנו לעיל שמלכות וכהונה ירושה הם לאדם מאבותיו, ובעבור התורה יש לאדם להתייגע, וכאן מנה קניני התורה, ולרוב הקנינים כן רוב

העמל לרוכש אותם.

וגם למעיין פנימה במעלות המלכות (כלה רבתי פרק ה׳ הלכה ו׳), מבין שלושים המעלות שמנה התנא, רק שלש מהן יש למלך לטרוח בעבורן, ובמעלות הכהונה כולן עבודת הכהן הן, לא ימצא בהם מאום מעבודת המידות, אבל במעלות התלמיד חכם תבואנה כולנה להיות עימו לתפארת לו לאדם.

ובסיעתא דשמיא בעזר החונן לאדם דעת, ננסה לבאר לקמן אלו מעלות האמת על פי דרכנו, וה׳ יהיה בעזרנו.

1. תנו רבנן מעשה בכהן גדול אחד שיצא מבית המקדש, והוו אזלי כולי עלמא בתריה, כיון דחזיונהו לשמעיה ואבטליון שבקוהו לדידיה ואזלי בתר שמעיה ואבטליון, לסוף אתו שמעיה ואבטליון לאיפטורי מיניה דכהן גדול, אמר להן ייתון בני עממין לשלם, אמרו ליה ייתון בני עממין לשלם דעבדין עובדא דאהרן, ולא ייתי בר אהרן לשלם דלא עביד עובדא דאהרן (יומא דף עא׳ עמוד ב,).

ולמה שבקוהו כולי עלמא לכהן גדול, כולו הוד והדר בצאתו מקודש הקודשים, והוו אזלי בתר שמעיה ואבטליון, אלא כדאמר הכא גדולה תורה יותר מן הכהונה.

ואגב אורחא הוקשה לי, איך אפשר כך יצא מפי כהן גדול, הן זה עתה יצא מקודש הקודשים, ומוכרח בהיותו שם מחשבתו טהורה, ואין לחלק בין בית ראשון לבית שני.

לכן יש עימי לומר כיון דאזלי כולי עלמא בתריה בצאתו מהקודש, ויגבה ליבו וקנא בכבוד שנוחלים בני בניו של סנחריב.

ולא תקשי לך מהמעשה בצדוקי אחד שהתקין מבחוץ והכניס, וביציאתו היה שמח שמחה גדולה, הנה יצא גם יצא, כי מעידים לנו דלא היו ימים מועטין עד שמת והוטל באשפה, והיו תולעין יוצאין מחוטמו, וליש אומרים ביציאתו ניגף ונכנסו אחיו הכהנים, ומצאו ככף רגל עגל בין כתפיו (יומא דף יט׳ עמוד ב,) לא קשה ולא מידי, וגם למאן דאמר הראשון צ״ל הן הכא לא אמרו ולא מידי באותו כהן שיצא וביזה את שמעיה ואבטליון שניגף בסופו דבר.

הכהונה ומן המלכות, שהמלכות נקנית בשלשים מעלות, והכהנה

- : T ״ I - - : י I: • : - - V•• • : ״ - י T

בעשרים וארבע, והתורה נקנית בארבעים ושמונה דברים, ואלו הן,

:״.״:• : - 8 - T : - : ••I: • T " 8 J ״ : T : v ״ ״ •• y I

620בתלמוד,בשמיעת האזן,בעריכת שפתים,