בבינת הלב, באימה
נכתב על ידי: Yafator
תאריך: 12/11/20


623בבינת הלב,באימה, ב?ךאה, לאיזה צורך תלה השמיעה בביאה בעב הענן, ואמר במתק לשונו, שאם יהיה מי שמעיין היטב בסוגייה, ויבוא בנו לשמשו, ושואל מאביו אם ברצונו שיכין לו שתיה להרוות צמאונו, לעיתים יהיה הצורך להרים הקול, יען האב שקוע בעיון השכלי, וכל חושיו בתלמוד, לא ישמע את הבן בתחילה, אלא אחר שהרים הבן קולו, וכן היה בהגלות מראות האלהים לבני ישראל אחר שנפתחו לפניהם שבעה רקיעים, לזה הטעם בא ה׳ בעב בענן, לכסות בו המראות, וזה ׳בעבור ישמע העם׳.

וכן משמע מצרור המור שכתב (צרור המור שמות פרק ה׳ ד״ה אחר כך אמר) אחר שנחלש ראותם, נוסיף להם בחוש השמע תגבורת עכ״ל.

  1. עריכת שפתים, כמו חגרך אתו אהרן (שמות פרק כז׳ פסוק כא׳), ושם עניינו ההכנה, ונאמר בורא ניב שפתןם (ישעיהו פרק נז׳ פסוק יט׳), ר״ל שיהיו דבריו נשמעין, וכדאמר רבי אבא יהא רעוא דאימא מלתא דתתקבל (ביצה דף לח׳ עמוד א׳), כי אפשר לאדם להגיד האמת לאשורו, ולא יקבלו חבריו את דבריו, ויבוא אחר ואותו תלמוד בידו, ויתקבלו מאמריו בשמחה.

ונאמר לאדם מעךכי לב ומןחוה מענה לשון (משלי פרק טז׳ פסוק א׳), לכן אמר בבינת הלב, כי לא די בעריכת שפתים וצריך גם אימה ויראה כי מאיתו מענה לשון, ולכל אלא הטעמים התפלל רבי אבא יהא רעוא דאימא מלתא דתתקבל, וראה עוד הערה לקמן.

מאמר בנושא חלום על נחש מכיש

  1. האימה נכונה היא גם לאומרה וגם לשומעה (שבת דף ל׳ עמוד ב׳), כי השמועה ממי שאמר והיה היא, אם כן מה לי האומר מה לי השומע, וכן צריך הוא להיות גם ביראה.

אבל צריך ביאור, הן כתיב מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה (דברים פרק לב׳ פסוק כה׳), ופירש רש״י רש״י כשבורח ונמלט מן החרב חדרי לבבו נקופים עליו מחמת אימה והוא מת והולך בה, הנה לפירושו האימה אפשר לה להרעיד חדרי לבבו עד שמסכן נפשו, וגם פירש וקטרי חךצה משתרץ (דניאל פרק ה׳ פסוק ו׳) שאזור חלציו נפתח שהיו מתניו מתרוקנין מחמת היראה וחגורו נפתח.

אם כן איך יכול הוא לקנות כך התורה, ועוד אמר קודם לכן בישוב, והאימה הפך הישוב.

והנראה הוא כי יש שני אופן של אימה, האחד ממקרי הזמן, והם בחומר יסודם ועל החומר יקישו, וכל האחוז באימתם מסיר הוא את השגחת הבורא.

והשני ממי שכל המיקרים ממנו יבואו, וזו אימת הרוחני, ויש בה הפך מאימת החומר, והיא תחשל רוחו של המשכיל, ואינה באה בגבול החומר כלל להזיקו, ואדרבא מועילה היא לגופו, יען יש לו בידיעה ברורה שאין מי שיכול להזיקו מכוחו, והיא תוספת גדולה לישוב הדעת שאומר לקמן. וכדהוה מעשה בטוריינוס הרשע שביקש להרוג את לולינוס ופפוס אחיו בלודקיא, אמר להם אם מעמו של חנניה מישאל ועזריה אתם, יבא אלהיכם ויציל אתכם מידי כדרך שהציל את חנניה מישאל ועזריה מיד נבוכדנצר, אמרו לו חנניה מישאל ועזריה צדיקים גמורין היו, וראויין היו ליעשות להם נס, ונבוכדנצר מלך הגון היה, וראוי לעשות נס על ידו, ואותו רשע הדיוט הוא, ואינו ראוי לעשות נס על ידו, ואנו נתחייבנו כליה למקום, ואם אין אתה הורגנו הרבה הורגים יש לו למקום, והרבה דובין ואריות יש לו למקום בעולמו שפוגעין בנו והורגין אותנו, אלא לא מסרנו הקדוש ברוך הוא בידך, אלא שעתיד ליפרע דמינו מידך (תענית דף יח׳ עמוד ב׳).

625בענוה, 626 בשמחה, בטהרה,בשמוש חכמים,

" J J TTJ T J J T J • J y TT "J ״ J • T

ועוד מעשה באדמו״ר החמישי בשושלת חב״ד שלום דובער שניאורסון, בשעה שהכריזו הקומוניסטים מלחמת דת נגד היהדות, הוא פתח רשת חשאית של חינוך ברוסיה דבר שהיה אסור על פי החוק, ובשל מעשים אלו הוא נאסר על ידי המשטרה הסובייטית, וללא משפט נגזר דינו למוות, במהלך אחת מחקירותיו איים עליו החוקר באקדח באומרו, הצעצוע הזה שינה את דעתם של רבים, השיב לו הרבי, הצעצוע הזה יכול להרתיע מי שיש לו עולם אחד ואלים רבים, אבל מי שיש לו אל אחד ושני עולמות אין באקדח להרתיע כלל.

  1. ענווה לשמוע מכל אדם, גם אם המשמיע פחות הוא מערך השומע, וכן אמר הרמב״ם, ושמע האמת ממי שאמרה (שמונה פרקים הקדמה ד״ה וראיתי להקדים), ומי לנו יותר מדוד שקרא לאחיתופל ואתה אנוש כערכי אלופי ומחיעי (תהלים פרק נה׳ פסוק יד׳), וכדאמר רבי יהושע (לעיל משנה ג׳) הלומד מחבירו פרק אחד או הלכה אחת או פסוק אחד או דבור אחד, אפילו אות אחת צריך לנהוג בו כבוד, שכן מצינו בדוד מלך ישראל שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד, וקראו רבו אלופו ומיודעו.

  2. וצריך שתהא עיקר השמחה בתאוה עשות רצון קונו, ואין לך יותר רצון מתלמוד תורה, וכן הוא אומר ושבחתי אני את השמחה (קהלת פרק ח׳ פסוק טו׳), פירש רש״י שיהא שמח בחלקו ועוסק בפקודים ישרים משמחי לב.

ועוד הן כתיב פקודי ןהוה ןשךים משמחי לב (תהלים פרק יט׳ פסוק ט׳), ואם אין בו שמחה, עליו לדעת כי חסר הוא בתלמודו, יען כך אמר דוד מלכנו, ולכן מוכרח שתהיה שמחה לעושי רצונו.

מידע שיש על צפרדעים בחלום

629בדקדוק חברים, 630בפלפול התלמידים, 631בישוב,במקרא, באלו נוסד, אבל עיקרו טהרת הלב, שנאמר אהב טהר לב (משלי פרק כב׳ פסוק יא,), ואז דבריו נשמעין חן שפתיו רעהו מלך (שם).

  1. כי בהם ימצא אורחות חיים, וכדמצינו ברבי עקיבא שנכנס אחר רבי יהושע לבית הכסא, ואמר למדתי ממנו שלשה דברים, למדתי שאין נפנין מזרח ומערב אלא צפון ודרום, ולמדתי שאין נפרעין מעומד אלא מיושב, ולמדתי שאין מקנחין בימין אלא בשמאל, אמר ליה בן עזאי עד כאן העזת פנים ברבך, אמר ליה תורה היא וללמוד אני צריך (ברכות דף סב׳ עמוד א,), ועוד שהם מעתיקי השמועה עד משה.

  2. דקדוק לשון דק דק (שו״ת תשובה מאהבה חלק א׳ סימן סג׳ ד״ה אהובי תלמידי), היינו ליבון הסוגיא עד גמירא, ונלע״ד כי הפילפול הן הקושיות אשר יוקשו מסוגיות שהן במקומות אחרים, על זו הנלמדת עתה, והוא מוכרח שתתאמת הסברא, ולכן הפילפול הוא אחד מהדברים שנשאל האדם שעסק בתורה, בשעה שנכנס לדין (שבת דף לא׳ עמוד א,).

  3. וכן אמר רבא, בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו, נשאת ונתת באמונה, קבעת עתים לתורה, עסקת בפריה ורביה, צפית לישועה, פלפלת בחכמה (שבת דף לא׳ עמוד א׳).

631ישוב הדעת, והיפוכו טרוף הדעת, היינו שאין דעתו מיושבת, ודומה לו ספינה אחת שמטרפת בים (יבמות דף קכא׳ עמוד א,), ועניינו לכאן שיש לתלמיד חכם ליישב דברים הנראין סותרים זה את זה, וזה כמו ביצים טרופות בקערה (חולין דף סד, עמוד א,), היינו עניינים מעורבים שיש לישב כל אחד במקומו, ובעי ישוב הדעת לצורך זה.

633 במעונה, 634 במעוט סחורה, 635 במעוט _ךךך אךץ,במעוט תענוג,

637במעוט עונה, 5 • ״• T <

דף כא׳ עמוד א׳), ועוד כדאמר מר עמוני ולא עמונית, מואבי ולא מואבית (יבמות דף סט׳ עמוד א,), ויש שקיבלו מדכתיב על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרןם (דברים פרק כג׳ פסוק ה׳), ואמרו דרכו של איש לקדם, ולא דרכה של אשה לקדם (יבמות דף עו׳ עמוד ב׳).

633 להבין בטעמי המשנה, ותוצאותיה הגמרא ומתוך עומק הסברא הלכה כדברי מי (רש״י סוטה דף מד׳ עמוד א׳).

634וכדשאלו התלמידים את שמואל מה יעשה אדם ויחכם, אמר להן ירבה בישיבה, וימעט בסחורה (נדה דף ע׳ עמוד ב׳), ודקדקו לומר מיעוט, ולא שיחדל לטעם שצריך האדם לקמח.

  1. כיון דאמר קודם עניין של מיעוט סחורה, אולי כאן ר״ל מיעוט ההזדקקות של דברים שהתירה התורה, כגון תשמיש במיטה, שריבויין אינו טוב ומחליש הכוח, ואמר הרמב״ם אף על פי שאשתו של אדם מותרת לו תמיד, ראוי לו לתלמיד חכם שינהיג עצמו בקדושה, ולא יהא מצוי אצל אשתו כתרנגול, אלא מלילי שבת ללילי שבת, אם יש בו כוח (הלכות דעות פרק ה׳ הלכה ד׳).

638במעוט שיחה,במעוט pinto,

  1. השינה הכרח הוא כמו האכילה, וריבוי שלהן מזיק את גוף האדם, לזה הטעם דיבר במיעוט שינה הוא הפך הריבוי, וגם חכמי הטבע אומרים כי ריבוי השינה גרמא הוא ליתר עייפות, ועוד שינה אחד מששים למיתה (ברכות דף נד עמוד ב׳).

וגם אמר לעיל רבי דוסא בן הרכינס, שינה של שחרית וכד, מוציאין את האדם מן העולם (פרק ג׳ משנה י,), אבל בדור שלנו מי שחלש אף בצהרים אפשר לו בשינה, ואחר ראיתי במגן אברהם (אורח חיים סימן רלח׳) שכתב ונ״ל דהכל לפי מה שהוא אדם.

ואפשר להמליץ לזה מה שנאמר, ןשנתי אז עוח לי (איוב פרק ג׳ פסוק י׳), היינו שינה שצריך להברות הגוף, והכל לפי האדם כמו שזכר המ״א, וגם אוויר המקום יש בו גרמא לכוח האדם, וכל שכן ששינה שסימן יפה לחולה (בראשית רבה בראשית פרשה כ׳ סימן י׳).

ועוד ראיתי למגן אברהם (שם) דורש א״ז יניח לי, ר״ל א״ז שעות, לכן אם מיעט בשינה בלילה אין בית מיחוש כלל שמשלים צורכו בצהרים.



 
אודות המחבר
המאמר הודפס מאתר portal-asakim.com - אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים
http://www.portal-asakim.com/Articles/Article57944.aspx