1. שמקשה קושיות ובכך מחדד את רבו, כריש לקיש שהיה מקשה על כל ממירא של רבי יוחנן עשרים וארבע קושיות, ומפרק לה בעשרים וארבע תרוצים (בבא מציעא דף פד׳ עמוד א׳), וכשנפטר ריש לקיש השתבשה דעת רבו, וביקשו התלמידים עליו רחמים ונפטר רבי יוחנן.

וכדאמר רב נחמן בר יצחק, למה נמשלו דברי תורה כעץ, שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה (משלי פרק ג׳ פסוק יח׳), לומר לך מה עץ קטן מדליק את הגדול, אף תלמידי חכמים, קטנים מחדדים את הגדולים, והיינו דאמר רבי חנינא, הרבה למדתי מרבותי ומחבירי יותר מרבותי, ומתלמידי יותר מכולן (תענית דף ז׳ עמוד א).

וגם אפשר שהתלמיד שמע שמועות במקום אחר, ויש לו מה לחדש לרבו שלא ידע עד עתה, וכדהוה עובדא שהלל אמר מלא הין מים שאובים פוסלים את המקוה, שחייב אדם לומר בלשון רבו, שמאי אומר תשעה קבין, וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה, עד שבאו שני גרדיים

662והמכון את #מרעתו, 663והאומר דבר ב#ם אומרו*,

: ־ : —• T : * T : V I •• יך יך • •• • y

הא למדת כל האומר דבר ב#ם אומרו מביא גאלה לעולם, #נאמר ותאמר

V J T T T ••• : • •• : : T T •• T T T S “ T T •%:״.• - - V

אסתרלמלךב#ם מךדכי (אסתר פרק ב׳ פסוק כב׳): משער האשפה שבירושלים, והעידו משום שמעיה ואבטליון ששלשה לוגין מים שאובין פוסלים את המקוה, וקיימו חכמים את דבריהם (שבת דף טר׳ עמוד א׳).

1. כדאמר רב הונא אמר רב, ואמרי לה אמר רב הונא אמר רב משום רבי מאיר, לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה (פסחים דף ג׳ עמוד ב), ולכן צריך חוכמה לכוון בהבנת השמועה הנכונה, וגם אפשר דמיירי באומר השמועה עצמו, ומאותו הטעם שיש לו לדבר אם אפשר בלשון קצרה אך מכוונת היטב, שלא יטעו השומעים. כאן נקרא על חלום על אש

663וזה המשך לאשר אמר המכוון את שמועתו, כי יש לו לומר ממי שמע, ויש לזה נפקא מינה אם שמועתו להלכה.

הנה מנה התנא בקניני התורה שנקנית בענוה, אם כן מה בא להוסיף באומרו והאומר דבר בשם אומרו, דאם לא יגיד מיחזי כבעל גאוה, ולכן נלענ״ד דלא בכך עסקינן הכא, אלא ר״ל לאומר השמועה שיקפיד לומר לנו בשם אומרו אפילו שמע השמועה פה מפה גם הרבה היו, שצריך שידע התלמיד השומע זה, כגון אם להלכה זו השמועה שנאמרה.

ואמת הדבר שכך הוה עובדא דבאה גאולה לישראל, אבל בעי ברור מדוע ידיעת מקור הנאמר, היינו האומר דבר בשם אומרו, מביא גאולה לעולם.

ואפשר שהאומר דבר בשם אומרו יזכיר כך את הקודמים לו בעלי המימרא, וזכותם אפשר לה לעמוד ולגאול, וכי לזה הטעם תקנו בתפילה קודם ומביא גואל לבני בניהם, לומר וזוכר חסדי אבות.

1. 666 גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעשיה בעולם הזה ובעולם ה3א,

y T - T T v - T T T v : •"•••••• • V T T 8 V Z

שנאמר כי חיים הם 667למוצאיהם

1. כתבתי באדרת שנער על מגילת אסתר ׳בשם מרדכי׳, ואמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא, כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם, שנאמר ׳ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי׳ (מגילה דף טו׳ עמוד א׳), וראה בפסיקתא זוטרתא (בראשית פרק לג׳ סימן יא׳) מעשה בחד עמא דארעא דאמר לרב הושעיא, אין אמרית לך חדא מילי טבא את אמרת משמי בצבורא, אמר ליה מאי היא, אמר ליה כל אותן דורונות שנתן אבינו יעקב לעשו עתידין אומות העולם להחזירם למלך המשיח לעתיד לבא, דכתיב מלכי תךשיש ואיים מנחה ןשיבו (תהלים פרק עב׳ פסוק י׳), יביאו אין כתיב, אלא ׳ישיבו׳, אמר ליה, יאית אמרת, ומן שמך אמינא ליה עכ״ל.

ובבן יהוידע (דף יב׳ עמוד ב׳ ד״ה נמצא) כתב דאם אינו אומר בשם אומרו הוא מחמת הגאווה, ואם לומד לשם שמים האות למד הרומזת ללימוד מטילה הקב״ה לתוך הגאווה והופכה לגאולה עכת״ד, נמצא דכל דאומר מהיותר נחות בדרגא, יותר ענווה בו, וכדהיה המעשה ברב הושעיה דאמר משם עמא דארעא, דבעי ליה לכפות הרבה גאווה באומרו מאמר דידע ליה עמא דארעא, והוא החכם לא ידע, ולזה הטעם מסוגל ליותר גאולה.

וגם תראה (נדרים דף לג׳ עמוד א׳) דרבי הושעיה היה מקפיד לדעה מימרא מי אמרה.

1. מעולם לא מצינו הצורך בכל כך הרבה פסוקים לסמוך מאמר, ועוד אפילו עם אמרו באותו העניין עוד פסוק אחד בלבד, יבוא האמורא וישאל מאי ואומר (ברכות דף ב׳ עמוד ב׳), וגם אם תדקדק הרבה לא תראה ברבים מאלה הנאמרים כאן שמדברים בעולם הזה ובעולם הבא, ומוכרח שהיה חסרון בכל אחר מאלה הפסוקים ויבוא אחיו ויעזרהו.

ואכן מצאתי במסכת כלה רבתי שאמרו, גדולה תורה שהיא נותנת חיים, מאי ואומר, וכי תימא מרפא הוא לבשרו, אבל לעצמותיו לא, תא שמע ושקוי לעצמותיך, וכי תימא לעצמות אין ללב לא, תא שמע וכל נתיבותיה

668ולכל בשרו* מרפא (משלי פרק ד׳ פסוק כב׳), ואו׳מר רפאות תהי

מידע שניתן לקרוא חלום על חמור

669לשרך ושקוי לעצמותיך (שם פרק ג׳ פסוק ח׳), ואומרעץ חיים היא שלום, וכי תימא שלום הוי חיים לא, תא שמע עץ חיים היא, וכי תימא חיים יהבא יקרא לא יהבא, תא שמע כי לוית חן הם לראשך, וכי תימא יקרא יהבא ולא מצלא, תא שמע תמגנך, וכי תימא מיגנא לעולם הזה, אבד שכרו לעולם הבא, תא שמע ארך ימים בימינה, ואומר ה׳ לאורך ימים, וכי תימא ימי הוא דחשיב ליה שני לא, תא שמע ושנות חיים (פרק ה׳ הלכה ז׳).

1. אל תקרי למוצאיהם אלא למוציאיהם בפה, ברוריא אשכחתיה לההוא תלמידא דהוה קא גריס בלחישה, בטשא ביה ואמרה ליה, כתיב ערוכה בכל ושמרה (שמואל ב׳ פרק כג׳ פסוק ה׳), אם ערוכה ברמ״ח אברים שבאדם משומרת, ואם לאו אינה משומרת (ילקוט שמעוני משלי רמז תתקלז׳), ומשמע רק בעולם הזה, אבל איך אפשר שלא לעולם הבא.

2. לא רק לפה המוציא דברי תורה, אלא לכל בשרו, ואמרו חש בגרונו יעסוק בתורה, שנאמר וענקים לגרגרתיך, חש במעיו יעסוק בתורה, שנאמר רפאות תהי לשרך, חש בעצמותיו יעסוק בתורה, שנאמר ושקוי לעצמותיך, חש בכל גופו יעסוק בתורה, שנאמר ולכל בשרו מרפא (עירובין דף נד׳ עמוד א׳).

3. כמו שררך אגן הסהר (שיר השירים פרק ז׳ פסוק ג׳), ופירש האבן עזרא ׳שררך טבורך, כמו רפאות תהי לשרך עכ״ל, טבורך ר״ל בני המעיים שהם בטבורו של האדם, וכאן משמע רק עולם הזה.

למחזיקים בה ותומכיה מאשר (שם פרק ג׳ פסוק יח׳), ואומר כי לדת חן הם לראשך וענקים לגךגרתיך (שם פרק א׳ פסוק יט׳), ואומרתתן לראשך לדת חןעטרתתפארתתמגנך (שם פרק ד׳ פסוק ט׳), ואומרכי בי ?רבו ןמיך ויוסיפו לך שנות חיים (שם פרק ט׳ פסוק יא׳), ואומר 677אץ־ך ימים בימינה בשקאולה עקזר וכבוד (שם פרק ג׳ פסוק טז׳), ואומר כי ארך ;מים ושנות חייםןשלום יוסיפו לך (שם פרק ג׳ פסוק ב׳),

ואומר 679 דרכיה זיו־כי נעם רכל נתיבותיה שאם (שם פרק ג׳ פסוק