700ר״ל במקום שהתורה היא עיקר לאנשי אותה העיר ולא כסף וזהב.

פטירתו עול אדם אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות

• T "J S T T 5 I V V T T J I •" 8 I •• T T V T • 8

ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד, שנאמר

" 8 8 " T T V J • T" ״ ״ ״ 8 8V V " T״•• ־

1. מה שאמר על ידי דוד המלך, צריך היה, כי יש מזמורים שלא הוא אמרם, כמו דאמר רבי לוי מזמור שיר ליום השבת (תהלים פרק צב׳ פסוק א׳) אדם הראשון אמרו (קהלת רבה פרשה א׳).

וגם רק מי שיש לו כסף וזהב רב כמו מלך, אפשר לו להעיד כי טובה התורה יותר מכל ממון שבעולם, אבל העני איך יעיז לומר כך ומעולם לא ראה צורת מטבע של זהב, לכן לא אמר התנא דוד בסתם אלא על ידי דוד מלך ישראל.

1. משלו משל (ילקוט שמעוני ישעיהו רמז תצר׳) לשלשה אוהבים שיש לו לאדם, בניו ובני ביתו וממונו ומעשיו הטובים, בשעת פטירתו מכניס בניו ובני ביתו, ואומר בבקשה מכם הצילוני מדין המות הרע הזה, והם משיבים לו ואומרים אין שלטון ביום המות, לא כך כתיב אח לא פרה יפדה איש (תהלים פרק מט׳ פסוק ח׳), והוא מכניס ממונו, ואומר הצילני והוא משיב לו לא יועיל הון ביום עברה (משלי פרק יא׳ פסוק ד׳), והוא מכניס מעשיו הטובים ואומר להם הצילוני, והם אומרים לו עד שלא תבא הרי אנו מקדימין לך, שנאמר והלך לפניך צדקך ישעיהו פרק נח׳ פסוק ח׳), וכתיב וצדקה תציל ממות (משלי שם).

בהתהלכךתנחה אתך בשכבך תשמר עליךוהקיצות היא תשיחך (משלי פרק ו׳ פסוק כב׳),בהתהלכך תנחה אתך, בעולם הזה, 707 בשכבך תשמור עליך בקבר, והקיצות היא תשיחך לעולם הבא, 708ואומר

709לי הכסף ולי הזהב נאם יחרה צבאות (חגי פרק ב׳ פסוק ח׳):

קרא כאן איך מכפרים על הוצאת זרע לבטלה

(יא)חמשה קנינים קנה לו הקדוש ברוך הוא בעולמו

ואלו הן, תורה קביןאחד, שמ:ם וארץ קבין אחד, אברהם קנין אחד, ישראל קבין אחד, בית המקדש קבין אחד. תורה מנין, דכתיב, ןהוה קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז, שמים וארץ מנין דכתיב בה אמר יהוה •• • ־ 8 ״h״.״ • : T •• T T י T 8 " T •:•I•"• I T T • " T

השמים כסאי והארץ הדם רגלי אי זה בית אשר תבנו לי ואי זה מקום - T : - -8 1 TT T : • : • • - T •• ••• - • :״ It V • : • V

מנוחתי, ואומר מה רבו מעשיך יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ 8 T ״ T •• 8 J ־ ״:״•••I T T T 8 T T • T T8T8 T T: I

קנ:נך. אברהם מתן, דכתיב דבךכהו תאמר ברוך אברם לאל עליון קונה שמ:ם וארץ. :שראל מנץ, דכתיב, עד :עבר עמך ןהוה עד :עבור עם זו

קנית, ואומר לקדושים אשר בארץ המה ואדירי בל חפצי בם, 3ית

•• 7 T • : v T •• • - : T •• I VT T •/ • I: • •• 8 " t • It

המקדעז מנין, דכתיב, מכון לקזבתך פעלת ןז>ךה מ?ןךש אדני כוננו ידיך, ואומר ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו:

(יב) כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו, לא בראו אלא לכבודו, שנאמר, כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עמיתיו, ואומר יהוה ימלך לעלם ועד:

V T T 8 I 8 • T 8

רבי חנניא בן עקשיא אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, - • :--:t: r--: I v t •• י t : • •/ I t It- t t •• "

לפיכך הרבה להם

••• t t : • It • :

718תורה ומצות, שנאמר יהוה חפץלמען צךקו יגדיל תורה האדיר:

49מכריעו לכף זכות (אבות פרק ו׳ משנה ו׳), הינו אחד מארבעים ושמונה מקנינים שבהם נקנית התורה, ולמה לא אמר כאן והוי מכריע וכו׳, ואמר והוי דן.

ונראה לומר כי כאן מיירי בתלמיד חכם טרם קנה לו את קנייני התורה ואין לו הכלים להיות מכריע בדקויות, לזה הטעם אמר את כל האדם ללא הבדל, אבל תלמיד חכם מושלם בהתחבר האדם עם המעשה יכריע, כי אינו דומה מי שראו בו דבר המביא לידי חשד, והוא תלמיד חכם (שבת דף קכז׳ עמוד ב׳), למי שאינו תלמיד חכם, וכל שכן אם מיירי במי שידוע

52 מחא דאמר וכשיהיו בעלי דינין עומדים לפניך, יודע אני ראשיתו שאמר אל תעש עצמך כעורכי הדינין כי בדיין מיירי, וקשה הוא לאמרו וכי ברשעין עסקינן, ואם תאמר אין הכי נמי בדיין רשע מדבר, זה אינו מטעם שעצה טובה בא התנא להביא לדיין, ואם רשע הוא למה לו להשמיע עצה זו, וכי ישמע לו.

73 תימא הן היה מעשה בשמאי שגער בגר אחד והוציאו בנזיפה, ושניים אחרים דחפם באמת הבנין שבידו, ולימים הזדווגו שלשתם ואמרו קפדנותו של שמאי בקשה לטורדנו מן העולם (שבת דף לא׳ עמוד א׳), אם כן במותב תלתא קפדן הוא, ואינו מקבל כל האדם בסבר פנים יפות, ואם תאמר תיבת האדם שאמר שמאי היינו ישראל, אינו יען בכל מקום תיבת האדם מורה חולשה, ולכן אמרו אתם קרויין אדם, ואין העובדי כוכבים קרויין אדם (יבמות דף סא׳ עמוד א׳), דייקא אדם ולא האדם אמרו חכמים, וגם ר״ת מחלק בין אדם להאדם (עבודה זרה דף ג׳ עמוד א׳), לכן נראה כי אמר זה המאמר אחר מעשה שהיה, ונודעו לו תולדותיו.

מידע על shidurim 1000

80 ראה אשר כתבנו לעיל במי שמרבה שיחה עם האשה, מכל מקום נקט התנא התם עניין ריבוי שיחה, והכא ריבוי דברים, הן פתח לומר שלא מצא טוב לגוף אלא השתיקה, אם כן היה נראה לומר שהיפוכו הוא ריבוי השיחה, אם כן מהן הדברים שאין להרבות בהן.

לכן נראה לענ״ד לומר שעניין הדיבור הוא הרצאת דברים, ולשון זה שייך יותר בדברי תורה, ושלש פעמים כתיב בתורה אלה הדברים, ובתלת זימני

הוי חזקה.

אבל לשון שיחה הוא בכל עניין אחר בעלמא, כגון שקראתו בכירה מואב (בבא קמא דף לח׳ עמוד ב׳), וכן משמע להדיא מדאמרו משיחתו של רבן גמליאל למדנו שני דברים וכר, וכן כי הא דאמר רב אחא בר אדא, ואמרי לה אמר רב אחא בר אדא אמר רב המנונא אמר רב, מנין שאפילו שיחת תלמידי חכמים צריכה לימוד וכו׳ (סוכה דף כא׳ עמוד ב׳).

103 במה מסייעת לעמלים עם הצבור זכות אבותם, ואשר אמר התנא ואתם מעלה אני וכו׳ למי אמר זה, דאם רצונו לומר לאותם עמלים עם הצבור שדיבר בהם ברישא, היה יכול לדלג על תיבת ואתם, ולקצר ולומר ומעלה אני וכו׳, ואותם ואתם, מה הוא השכר הרבה המובטח להם, שלא הבטיח התנא ברישא, ולמי שלא עשה בסופו של דבר, מה היא ההבטחה כאילו עשיתם, וכן בכל מקום שיגידו כאילו.

ונראה דכך כוונתו לומר לעמלים עם הצבור, כיון שצורכי הצבור מרובים, ואי אפשר עשות הכול להכול, ואמרו כל מי שהוא מחשב בלבו לעשות מצוה ולא עשאה מעלה עליו המקום כאילו עשאה (אבות דרבי נתן פרק יה׳), מכל מקום רק כאילו עשאה, לכן בעי זכות אבות המסייעת שלא יהא רק בבחינת כאילו עשיתם.