מיהוד:

פס׳ ח,

מיקוד מורחב:

פרק א פס׳ א - כמה פירושים יפים לאות ו’ של ”ואלה שמות” מה באה להוסיף.

התורה חזרה ומנתה את היורדים מצרימה בכדי לומר לנו שבאו בגזירת מלך לקבל עליהם עול הגלות בהסכמה לפרוע שטר חוב הגלות.

מאמר בנושא סיפור על כבוד בין אדם לחברו

פס׳ ה - כולם היו שוים לטובה ואין הבדל בניהם, ובכך הודיענו הכתוב חידוש גדול שאף יוסף שלכאורה היה צריך להיות במדרגה נמוכה יותר מצד האחווה אל האחים בכל זאת היה בשווה להם הן מצד האחווה והן מצד הצדיקות.

פס׳ ו - ארבע סיבות לתחילת השיעבוד במצרים, ואם היתה חסרה אחת מהסיבות לא היה מתחיל השיעבוד.

פס׳ ט - עם ישראל מצד היותו נבדל משאר האומות ולא מתחתן בהם לכן על אף היותו קטן בכמות הרי שהוא רב ועצום באיכותו ובמיוחד בזמן מלחמה כל אחד ימסור נפשו על אחיו ולכן חוזקם רב וגדול.

המצרים טענו שבני ישראל התרבו והתעצמו מכוחם של המצרים ולכן הם שליטים עליו ויעשו בו כטוב בעיניהם - לשעבדם.

כל אומה מעוניינת שתשכון בתוכה אומה מכובדת וכ”ש עמ״י שכל צריה היו לראש, ולכן התחכמו המצרים לשעבדם כדי שישארו במצרים ולא ילכו להם.

מידע שיש על תפילה לביטול חלום רע

פס׳ יא - "הבה נתחכמה לו" קשה איזה חוכמה יש בכך שעינו ושיעבדו את בנ״י אין זה אלא רעה וכפיות טובה, אלא שההתחכמות שהמצרים עשו לישראל היא שהם מינו אותם להיות שרים וממונים על המיסים ונתנו להם עבודה רבה אשר לא יוכלו הפועלים לסיים ולכן שרי המיסים היהודים בראותם שהפועלים לא מספיקים להגיע לתוצאות הנדרשות הם מחויבים לעזור לפועלים ובכך השתעבדו.

פס׳ טז - פרעה הרשע אמר למילדות שיראו קודם אם הנולד הוא בן או בת ואם הוא בן להרוג אותו ולהגיד שהולד יצא מת ובכך לא ירגישו היולדות את הרצח.

פס׳ יז - בדר״כ בתחילת גזירה דבר המלך חזק ולכן מפחדים לעבור על דברו אך המילדות הצדקניות ביטלו את גזירת פרעה הרשע אפילו תכף לגזירה.