הסבר נוסף הודעת ייחוד שנ
נכתב על ידי: Yafator
תאריך: 12/11/20

הסבר נוסף הודעת ייחוד שני השמות יחד [הויה ואלוקים] נתגלתה למשה ולא לאבות.

[פס׳ ה - תפילה ללא מילים, וכן הרחבה לכך במאורי החיים].

פס׳ ו - דרגות בשלבים של הגאולה.

פס׳ ח - קשה כיצד אמר ה׳ והבאתי אתכם אל הארץ ובסוף דור יוצאי מצרים לא נכנסו לארץ, אלא שכניסתם לארץ היתה על תנאי ואם תנאצו את ה׳ אין כאן הבטחה זו.

פס׳ ט - התורה מרחבת לבו של אדם, ואולי שהיו קצרי רוח משום שלא היו בני תורה.

כאן נקרא על סגולות ראש חודש כסלו

[במאורי החיים מרחיבים ביסוד שכאשר עוברים מקיצון לקיצון זה קשה יותר, והם מביאים הוכחה לכך גם מהגמ׳ בברכות שהאוכל בתשיעי כאילו התענה תשיעי ועשירי כי אז זה יותר קשה לו, ובכל זאת זה לא סותר את דברי חז״ל שאמרו שיאכל בכדי שיהיה לו כוח להתענות שיש חילוק בין הגוף לרוח].

פס׳ יב - כלל - כשאחד מדבר והשני מסכים לדבריו זה נחשב כאילו שניהם מדברים.

ה׳ ציווה שמשה ידבר אל פרעה ואהרן ידבר אל בנ״י, ולאחר מכן ה׳ נתן לאהרן רשות לדבר גם לפני פרעה.

פס׳ כח - ויהי לשון צער שה׳ רצה שמשה יעשה הכל לבדו ואז זה יהיה יותר בשלמות ואפשר שאם היה עושה כן היה נכנס לארץ ובונה את ביהמ״ק ולא היה נחרב, אך כעת שגם משה ואהרן יחדיו עושים השליחות זה פחות במעלה.

פרק ז פס׳ ד - ה׳ הודיע למשה שבזמן שפרעה הרשע לא ירצה לשמוע כלל את השליחות של משה ואהרן זה הזמן שה׳ יתן את מכת בכורות, ובזה מובן ג״כ מה שמשה אמר לפרעה לא אוסיף עוד לראות פניך שאם לא דברי ה׳ אלו אליו על מה יסמוך משה לומר כן ואם ה׳ יצוהו ללכת אל פרעה מה יעשה אלא מובן כפירוש האוה״ח.

הצבא היחיד של ה’ זה עמ״י, ובכך ה׳ מראה את עוצם מעלתנו אצלו.

פס׳ י - "כי יותר חביב על הצדיקים עשות מצות ה׳ מכל רצון בעולם".

פס׳ כב - אם כל מימות שבמצרים הפכו לדם במכת דם כיצד אם כן החרטומים הפכו מים לדם מהיכן היה להם מים? או שהם חפרו ומצאו מים או שקנו מישראל מים.

מידע שניתן לקרוא חלום על נחש צהוב

פס׳ כה - אע״פ שהיה למכה זמן מסוים אם משה היה מתפלל היא היתה נפסקת עוד לפני סוף זמנה.

פרק ח פס׳ ד - הרב מונה כל מכה ומסביר באיזה היה חשש מוות ופחד לפרעה ובאיזה לא.

פס׳ ה - משה אמר לפרעה התפאר עלי אני מתפלל עכשיו למתי שתרצה שהמכה תיפסק [וכן מפרש רש״י], ובכך הוכיח לו שאין זה משום צד שבעולם אלא רק מאת ה׳ שיכול לעשות כן.

פס׳ ה - משה אמר לפרעה התפאר עלי אני מתפלל עכשיו למתי שתרצה שהמכה תפסיק, ובכך הוכיח לו שאין זה משום צד שבעולם אלא רק מאת ה׳ שיכול לעשות כן.

ואין לומר שמא התפלל גם היום וגם מחר שהרי למחרת ראו שלא יצא מתוך העיר (ובתוך העיר הוא לא מתפלל שהיא מלאה גילולים) ובכך ידעו שהתפלל היום שיפסיק למחר.

פרק ט פס׳ א - "כלל זה בידך כל מקום שיאמר בא אל פרעה יכוין לומר לו שיכנס אל טרקלין שלו בלא השאלת רשות הגם שהיו לו כמשפט המלכים שומרי הבית אף על פי כן יעול ויכנס אצלו מבלי שאלת רשות, וכן היה עושה”, וכשאומר לו לך אל פרעה או התייצב אצלו זה כאשר פרעה יוצא ליאור ושם אין שומרים שמשה צריך "לעקוף".

פס׳ ו - ”וימת כל מקנה מצרים” הכוונה כל המקנה שלא הכניסו מהשדה, ואין הכוונה כל מקנה מצרים ממש, [ובמאורי חיים מביאים עוד פרשנים שפירשו כך].

אם המצריים היו מערימים על ישראל וכאילו מוכרים להם בהמתם עדיין הבהמה היתה מתה במכת דבר.

 

פס׳ יד - מכת ברד יותר חזקה מהמכות הקודמות ובה נוכח פרעה לדעת שזה מאת ה’.


 
אודות המחבר
המאמר הודפס מאתר portal-asakim.com - אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים
http://www.portal-asakim.com/Articles/Article57966.aspx