פס׳ טז - ”וכן שמענו שאמר מלך אחד גדול כי אם יבוא משיח ישראל ויעשה אות או מופת כי לא יעשה כפרעה למאן בדבר ה"׳.

פס׳ ל - משה אומר לפרעה שהוא יודע שהוא לא באמת ישלח את בנ״י לאחר עצירת מכת הברד, ושואל האוה״ח מהיכן משה יודע, אלא שה׳ אמר לו שרק לאחר מכת בכורות הוא ישלח את ישראל ולכן משה ידע.

פס׳ לא - כשפרעה רעה שהחיטה והכוסמת לא נחרבו כשאר הצמחיה הכביד את לבו ואמר שכנראה אין ה׳ שליט בכל.

מאמר בנושא רבנים מקובלים בבני ברק

פרשת בא

מיקוד:

מיקוד מורחב:

פרק י פס׳ א - הסבר מדוע ה׳ כתב לשון אמירה ולא לשון דיבור כבדר״כ, אלא שהצדיק (משה) חוזה את הנקמה ברשע זה משמח אותו ולכן כתב בלשון אמירה שזה לשון רכה ומשמחת.

חלוקה פנימית בעשרת המכות, בשבעת המכות הראשונות לא היה בהם סתירה לטועה

שעבד ע״ז שמש וירח, אך בשלושת המכות האחרונות הראה ה׳ שהוא שולט על כל הארץ והוא השליט על הכל, וכן שאין פירוד שמישהו אחראי על א׳ ואחר על ב׳ אלא הי״ת אחראי ושולט על הכל.

פס׳ ב - תכלית המכות היא לא בעשיית נקמה בפרעה אלא לחזק האמונה בלב ישראל.

הי״ת עשה שיהיה שתי תמיהות במכות מצרים בכדי שזה יחקק בזכרונם של ישראל [וכמו שכתוב לגבי דין בן פקועה בחולין עה:].

פס׳ ז - קשה כיצד עבדי פרעה נזעקו שעוד מעט מצרים תחרב אם פרעה לא ישלח את בני ישראל ולאחר מכן שתקו והלכו להם והרי החשש עדיין במקומו עומד, אלא האוה״ח בגאונותו מסביר את כל המהלך בצורה נפלאה ואיזה נק׳ הטעתה את פרעה לחשוב שה׳ לא כל יכול ובעקבות כך להקשות לבו ולא לשלח את בנ״י.

פס׳ כב - מדוע במכת חושך זו המכה היחידה שכתוב בה שמשה נטה ידו, אולי לומר שזה היה חושך מיוחד.

פס׳ כה - קשה כיצד יקחו מפרעה קורבנות להקריב לה׳ והרי פרעה טמא וכופר ונוכרי ועוד שמשה שואל ממנו שיתן [מילא ייתן מעצמו] אלא פרעה ייתן לעמ״י מתנות ואז הם יקריבו בזה קורבנות לה׳ לשמם ולא לשם פרעה.

פס׳ כט - "כן דברת", מדייק האוה״ח ולא וכן תעשה שפרעה אין ביכולתו לעשות אלא רק לדבר, שה׳ הוא שביכולתו לעשות או לא.

פירוש נוסף - כן דברת כבר פעם אחת להרוג את משה ולא הצלחת וה״ה כאן. [מזכיר את דברי רש״י בתחילת פרשת ויגש "כי כמוך כפרעה.. דבר אחר, מה פרעה גוזר ואינו מקיים, מבטיח ואינו עושה, אף אתה כן].

פרק יא פס׳ ה - במכת בכורות ה׳ הוא שהציל את ישראל, ושליחיו הם שהרגו את הבכורות, "כי ה׳ ברוך הוא פועל הטוב בידו אבל פעולת הרע יצו למשרתיו עושי דברו והם יעשו". [וראה במאורי החיים שהרחיבו בשא׳ מי הכה בבכורות ה׳ או שלוחיו].

מידע שיש על תפילה לזיווג הרב כדורי

כל דבר שבעולם חייב שיהיה בו חלק טוב שייחיהו וגם ברע זה כך שיש חלק שמחייהו, וכשחלק הטוב נלקח מאותו דבר הרי שהדבר ההוא מת ואין לו חיים וכך היתה מכת בכורות שה׳ פשוט לקח את החלק הטוב שמחייה אותם ומימילא הם מתו, וכך הרב מסביר את דברי חז”ל שה׳ שוחט את היצה”ר לעתיד לבוא וכן מה שמובא בש״ס בכמה

מקומות נתן בו עיניו ועשהו גל של עצמות.

קליפת בכור מצרים גם מת במכת בכורות ולכן אין שום גלות בעוצמת הקליפה שהיתה במצרים.