מדוע ה׳ היה צריך שכל העם ישמע שהוא מדבר עם משה והרי כבר האמינו העם במשה, אלא "נראה לומר כי האמונה שהאמינו ישראל במשה הייתה שהוא עבד ה׳ וה׳ חפץ בו ועושה תפלתו ורצונו אך לא האמינו שהיה ה׳ מדבר עמו" לכן רצה ה׳ לאמת להם שהוא מדבר עם נביאיו.
[ראה במאורי החיים שהביאו את דברי העיקרים שפירש ג״כ שכך חשדו ישראל במשה שאין ה׳ מדבר עמו והיו מסתפקים במציאות האמונה, וכן הביאו מדברי הראב״ע והכוזרי והספורנו ג״כ והביאו את הרמב״ן שחולק ואומר שחלילה שישראל היו מסופקים במציאות הנבואה].
מאמר בנושא לאה חיה פולקובסקי
פס׳ יח - "עשן כולו. פירוש ששלט האש בגופו של הר ונשרפו אבניו כמשפט הכבשן אשר ישרפו בו האבנים לעשות סיד, ומעתה אבני סיני נעשו סיד, ואומרו ויחרד כל ההר כי כן דרך האבנים כששולט בהם אש בכבשן יתזעזעו וישמיעו קול חרדה”.
פס׳ יט - ה׳ ענה למשה וזה דרגה יותר גבוהה מאם ה׳ היה מדבר תחילה ומשה עונה לו.
פס׳ כ - כשירד ה׳ על הר סיני רעש ההר ועלה לקראתו "והודיע פעולת ההר הגם היותו דומם שנעשה בעל חי ועלה קודם שיגיע עדיו”.
פס׳ כא - ה׳ אומר למשה שיצווה את בנ״י שלא יהרסו לעלות אל ה׳ הכוונה שאפילו שיודעים שימותו יהיו מוכנים לכך בשביל לחזות בנועם ה; ה׳ אומר למשה לא זה לא רצון הי, ולא רק שימותו אלא ונפל ממנו רב נפילתם תהיה גם בעוה״ז וגם בעוה״ב.
פס׳ כג - הסבר מנומק ונפלא מדוע ה’ חוזר לצוות את משה שלא יעלו בהר.
פס׳ כד - יתכן שבתחילה לא היה למשה מקום מוגבל בהר ויכל להיות בכל מקום בהר סיני אך כשסרב אמר לו ה׳ לך רד מדרגה זו וגם לו נקבע מקום מוגבל בהר.
פרק כ פס׳ א - מדוע הזכיר שם ’אלוקים׳ בנתינת התורה? כי התורה ניתנה גם במידת הדין וגם במידת הרחמים ולכן ניתנה גם בשם אלוקים וגם בשם הויה.
תירוץ נוסף שכאשר ה׳ יעשה או ידבר דברים מופלאים אשר אין הפה יכול לדבר ישתמש בשם אלוקים וכמו שהיה במעשה בראשית וכן כאן שבדיבור אחד כלל כמה דברים.
כתוב בפס’ ”את כל הדברים” לומר לך שאין ה’ חפץ במי שמקבל תורה חלקית אלא אם יקבל עליו תורה יקבל כל התורה, וכל המקבל עליו תורה חוץ ממצווה אחת אין לו תורה (בכורות ל:).
[ראה במאורי החיים שכתבו בשם משכיל לדוד שכתב לחלק בין כל מצוות עשה לבין המצוות עשה שישנם בעשרת הדברות, שכל מצוות עשה אם עשאה יקבל שכרו אך אם לא עשאה לא נפרעין ממנו ואינו צריך לחזר ולרדוף אחריה משא״כ במצוות עשה שבעשרת הדברות שצריך לחזר אחריהן ואם לא עשה כן יענש עליהן].
מידע שיש על תפילה ללידה קלה ומוצלחת
מדוע יש שוני בדיבור בין שתי הדברות הראשונות שמדברות בגוף ראשון לבין שמונת הדברות האחרונות שמדברות בגוף שלישי, אלא ה׳ יתברך אמר את כל עשרת הדברות בדיבור אחד, בני ישראל שמעו רק את שתי הדברות הראשונות מפי ה׳ ולאחר מכן פרחה נשמתן ושאר שמונת הדברות עמדו וחיכו שישראל יחזרו לתחיה מטל חיים ואז שמונת הדברות האחרונות הלכו ודיברו לכל אחד מישראל, וכעת מובן השוני שהדברות הראשונות שמעו מפי ה׳ לכן זה גוף ראשון ואת שמונת הדברות האחרונות שמעו שלא מפי ה׳ לכן זה בגוף שלישי.
”לאמו־” מלשון רוממות ומעלה לישראל.
כיצד אמר ה׳ ’אנוכי ה’ אלוקיך’ וייחד שמו על ישראל בעודם חיים והרי אין הקב״ה מייחד שמו על הנבראים בחיי חיותם? אלא ה׳ השמיעם את קולו לייסרם ולהפחידם ובכך להסיר מהם הזוהמא ובמצב זה יכול לייחד שמו עליהם או תירוץ נוסף לפי חז״ל שאמרו שפרחה נשמתן של ישראל שכאשר ה׳ אמר להם את עשרת הדברות פרחה נשמתן ויכל לייחד שמו עליהם שהרי לא היו בחיים, ואין לומר שהרי שפרחה נשמתם רק לאחר שתי הדברות הראשונות שהרי הכל קרה באותו זמן שזה היה נס וכל הדברות נאמרו בדיבור אחד ”ולא קדמה אות לחבירתה" [ואולי ניתן לתרץ שכל מה שנאמר שאין ה׳ מייחד שמו על הנבראים בחייהם זה דווקא על יחידים אך על כלל ישראל בטח שמייחד שמו, ובכמה מקורות כתוב שה׳ ייחד שמו על ישראל (ואף האוה״ח בעצמו בפס׳ זה מביא שה׳ נתרצה רק שקראוהו אלוקי ישראל)].
כל התורה כולה כלולה בעשרת הדברות, וזה שאמר לאמר שחוץ מעשרת הדברות ישנם עוד אמרות אחרות בהם.
פס׳ ב - כשה׳ אמר ליעקב ”כי לגוי גדול אשימך שם” זה עמ״י שיצא ממצרים שעליו אמר משה ”כי מי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים” וזה הוצאת הנשמות משביתם אשר היו במצרים, וזה מסביר את הכפל בפס׳ אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים - אחד לגופות, ואחד לנשמות.
לא נתרצה ה׳ בשום כינוי אלוקי עולם או אלוקי המלאכים אלא שקראוהו אלוקי ישראל נתרצה, וה׳ הוציא את ישראל מעבדות לגמרי ונתן שמו עליהם.
מדוע אמר אנוכי ה׳ אלוקיך בלשון יחיד ולא אלוקיכם? אלא שהאמת כל נשמות ישראל הן נשמה אחת מאוחדת ואפילו בעולם הזה אלא שמבחינת הגופים יש חלוקה [וראה גם בתניא פרק לב "לכן נקראו כל ישראל אחים ממש, מצד שרש נפשם בה׳ אחד, רק שהגופים מחלקים"].
צריך לברך על הרעה בשמחה, אנוכי ה׳ - מידת הרחמים גם בזמן שאלוקיך - מידת הדין, כשיש ייסורין.
מדוע הוציאנו ה׳ ממצרים יכל להשאירנו שם וישליט אותנו על המצריים והרי זה יותר נחת רוח לישראל ומראה על חוזק ותקיפות כוח ה׳? אלא משום שכל ארץ ואדמה יש לה מאפיינים ותכונות שה׳ טבע בה מראשית הבריאה וארץ מצרים היא בית עבדים והיא נתונה תחת ממשלת השרים אך ארץ ישראל היא תחת עינו הפקוחה של ה׳ לכן הביאנו אליה שהיא בית אלקים.