פס׳ ג - כל ע״ז שנעבדת בעולם אין זה מועיל כלום לאותה ע״ז אך איש ישראל שעובד ע”ז רח״ל
נכתב על ידי: Yafator
תאריך: 13/11/20

פס׳ ג - כל ע״ז שנעבדת בעולם אין זה מועיל כלום לאותה ע״ז אך איש ישראל שעובד ע”ז רח״ל ”נותן כח גדול בבחינת הרע וכופה חס ושלום בחינה המעולה לפני בחינת הרע רחמנא ליצלן, והוא אומרו לא יהיה לך אלהים פי’ הויה שלך תעשנו אלהים”.

ה׳ ציווה שלא יהיה לך אלוקים אחרים על פני בכדי שתזכה לראות את פני ה׳ ואם תעבוד ע״ז לא תזכה לראות פני ה’ ותפסיד את העונג הגדול הזה, ”כי אין לך עונג בעולם כראות פני ה’ בעולם הנשמות כי הוא זה תכלית המקווה, והזהירם ה׳ לבל יסבבו מניעת עצמם מהשגה זו".

פס׳ ד - ההבדל בין פסל לאלוה.

בדרך רמז - לא תעשה לך פסל, ”פירוש שלא יפסול את עצמו” שיעשה עצמו רשע שיהיה אסור להסתכל עליו. [ואולי אפשר לומר אל תפסול את עצמך ותתייאש מעצמך לומר אין לי תקווה הרי אני כפסל פסולת פסולה, וכעין מה שפירש רבי יעקב אבוחצירא על המשנה באבות אל תהיה רשע בפני עצמך שאל תאמר נואש לאמר אין אני יכול לשוב בתשובה אלא תאמין בעצמך ותשוב בתשובה, וחשבתי להליץ זאת על סמיכות הפרשיות אחרי מות קדושים שגם אחרי שאדם מת - נהיה רשע שהרי רשעים קרואים מתים אף בחייהם, עדיין אפשר לשוב בתשובה ולהיות קדושים].

פס׳ ז - ”לא תשא את שם ה׳ אלוקיך לשוא" לא תראה בפני כולם ששם ה׳ עליך ואתה צדיק ובאמת אינך כזה והרי זה לשוא, "ואזהרה זו שלא ירמה ברוך הוא לומר כי הוא מעבדיו ולא כן הוא. ובכלל אזהרה זו שלא יראה על עצמו שהוא צדיק יותר ממה שהוא".

פס׳ ח - עצם הזכרת ’שבת׳ בשבת זה מקדש את השבת [להגיד כמה שיותר שבת שלום]. [ובמאורי החיים הביאו מדברי רעק״א שכשאומר שבת שלום בלבד הוי קידוש מדאורייתא, ושמעתי פעם ע״פ זה שכדאי להגיד לכמה שיותר יהודים אפילו רחוקים משמירת תורה ומצוות ’שבת שלום׳ כי בכך שהם עונים לך שבת שלום הם יוצאים יד״ח קידוש מדאורייתא לפי רעק״א, ובכך זיכית אותם].

פס׳ י - שבת שקולה כנגד כל התורה כולה, אנוכי ולא יהיה הם שתי הדברות ששמעו מפי ה׳ והם כנגד מצוות עשה ולא תעשה רחמים ודין, שם הויה ושם אדנות בגי׳ 91 + 611 מצוות שה׳ נתן לישראל ע”י משה = 702 = שבת.

קרא כאן חלום על עקרב

שבת לה', לא לנוחיותך ולמנוחתך וטובותיך האישיות אלא שבת לה׳ לשם ה’, לשם מצווה.

פס׳ יא - אדם מתחייב באיסורי שבת לא משום שהוא טורח ועמל אלא משום ששם מלאכה על הדבר.

פס׳ יב - "כי יש מצות שיש בהם סגולות נפלאות מלבד שכר אשר קבע להם ה׳ וזו גילה אותה ה׳ [אריכות ימים]".

פס׳ כ - אסר הכתוב שני מיני ע״ז: א. אלוהי כסף [מלשון כוסף, רצון] שבנפש חפצה עובד ע״ז והוא מכניס בנפשו שורש הרע ”כי נפשות ישראל חלק אלוה ממעל דכתיב (דברים לב ט) חלק ה׳ עמו ובעובדו לעבודה זרה באמונת נפשו נותן מקום לס״מ ליכנס במקום שורש הנפש ההיא שהוא מקום הקדושה, והוא שאמר שלמה תחת עבד כי ימלוך”, ב. אלוהי זהב - שבלבו בז לע״ז אך עובד אותה לתועלת כדי שיתנו לו זהב וכדומה, בשני המקרים אסור לעבוד ע״ז.

פרשת משפטים

מיקוד:

פרק כא פס׳ א.

פס׳ ב.

פס׳ ג.

פס׳ ד.

פס׳ ז.

פס׳ יא.

פס׳ יב.

פס׳ יג.

פרק כב פס׳ ה.

פס׳ ו.

פס׳ יד.

פס׳ כ.

מיקוד מורחב:

פרק כא פס׳ א - יותר טוב להישאר בצ״ע מלומר דברים תמוהים [נאמר כאן על פירוש הרא״ם בדברי רש״י].

[במאורי החיים הביאו דיון האם רש״י למסכת תענית נכתב ע״י רש״י או לא].

ישנם חלקים בתורה שהם יותר הכרחיים שכל אחד מישראל ידע אותם לעומת חלקים אחרים בתורה שכמובן חשוב שכל אחד מישראל ידע אותם אך אם לא ידעם לא יגרם מכך נזק [וראה גם לקמן פרק לא פס׳ יג "שיש לך לדעת שיש דרשות ודקדוקים בתורה שהם חובת כל אדם נברא להכירם והם דברים שיש בהם הלכות ויש שאין בהם חובת כל אדם” ושם כתב על מצוות שבת שהיא "מהדברים שחובת אדם לשמוע”].

פס׳ ב - אע״פ שיש יותר היגיון לקנות עבד כנעני מאשר עבד עברי שהרי עבד כנעני עובד לעולם וכן עובר בירושה וכוי עדיין אומר הכתוב שתקדים לקנות עבד עברי [ואולי אפשר ללמוד מכך גם לשאר דברים שלכתחילה צריך לקנות מיהודי ולא מגוי].

מידע על באלי למות

כמה הסברים למה קראה התורה לעבד עברי ולא ישראלי וכדומה? א. כי אין שם עבדות לישראל. ב. שם עבדות לישראל הוא עובר ולא קבוע שהריי משתחרר לאחר זמן. ג. לומר שנהיה עבר משום שעבר על התורה והמצוות.

פס׳ ג - אם הייתה לעבד אישה אך לא היו לו בנים הרי שרבו לא מוסר לו שפחה כנענית [במאורי החיים הביאו שכ״פ הרמב״ם אך המשנה למלך חלק על זה ונשאר על הרמב״ם בצ״ע וראה עוד דיון בפוסקים שם].

עבד עברי שנשוי לאישה שאסורה לו - לגבי שפחה כנענית מותר לתת לו שפחה כנענית, אך לגבי לזון את אשתו אין רבו מחויב בכך.


 
אודות המחבר
המאמר הודפס מאתר portal-asakim.com - אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים
http://www.portal-asakim.com/Articles/Article57979.aspx