פס׳ יג - הסבר דברי חז״ל לעומקן שאמרו שהראה ה׳ למשה מטבע של אש, שהעיקר זה לא נתינת המטבע והמעשה החיצוני אלא עומק הדבר מה פועל והרב מסביר שם בפנים.
בדרך רמז הפרשה תתן הסבר לשאלה כיצד ייתכן שצדיק נפטר בגיל צעיר, והתירוץ הוא משום חטאי הדור הוא נפטר והם צריכים להתעורר מכך ולתקן וזה ע״י לימוד התורה הקדושה, "ותלמוד תורה כנגד הכל ואפילו היו ביד האדם עבירות רבות זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת ולאשם כאילו הקריב כל הקרבנות המכפרים”.
שנים שקבעו שאחד לומד ואחד מפרנסו, שניהם מקבלים שכר מושלם מאה אחוז בלימוד התורה ואין זה מתחלק בניהם. [וראה במאורי החיים שהביאו שהאוה״ח סותר את עצמו מספרים אחרים שלו, וציינו לעוד אחרונים שדנו בנושא זה].
פס׳ לב - דברי חז״ל בדרשותיהם שמהם הם לומדים הלכות זה רק אסמכתא להלכות שבידם אך לא שהפס׳ באמת מלמד את אותה הלכה אלא שחז״ל הסמיכו את ההלכה על פס׳ זה לזיכרון וכדומה.
מאמר בנושא האם מותר לאבל להיכנס לבית אחר
פרק לא פס׳ יג - במקרה שיש חולה וצריך לחלל את השבת - חייבים לחלל שבת ”והנמנע מהדבר אין זה אלא מזלזל במצות האל ח״ו, וגמר אומר כי אות היא ביני וביניכם פירוש ואם כן אם אין שומר אין שבת".
"ואומרו לדעת כאן נתחכם ה׳ להודיע שקדושת נפש ישראל גדולה מקדושת שבת שזה נדחה מפני זה ודבר פשוט הוא שהקטן הוא הנדחה מפני הגדול, והוא אומרו לדעת פירוש בזה אתה יודע כי אני ה׳ מקדשכם יתגדל ויתקדש שמו יתברך".
"ואין כוונתינו בפירוש זה להקשות ולהשיג על הפירושים ובפרט דברי רש״י המקודשים ואלו ואלו דברי אלהים חיים”.
בכל אות בתורה יש סודות ותוספת משמעויות שאינן בכתוב ואם תשאל מדוע ה׳ הסתיר זאת מאיתנו ולא כתב הכל בספר? משום שדברי ה׳ בתושב״ע הם דברים שלא יכילם ספר, כי הם ארוכים מדי ולכן נמסרו בתורה שבע״פ כולם מסיני.
”וזה הוא אומרו דבר אל בני ישראל לאמר פירוש דבר להם כוונת המאמר מה שפירשתי לך בו כי המאמר עצמו כבר אמר לאמר ולא בא אלא על אמירת הפירוש הנאמר לו בעל פה כנזכר כי הוא זה מהדברים שהם חובת אדם לשמוע, ועל פי דרך זה יש לנו להתהלך באורחות חיים בכל התורה אשר יאמר הכתוב לאמר וחזר לומר דבר אל בני ישראל אחת לדברים שבכתב ואחת לדברים שבעל פה הצריכין להלכות אשר יעשה אותם האדם והגם שפירשנו באופן אחר אלו ואלו דברי אלהים חיים".
”כל המנוחה והעונג הנרגש לישראל ביום השבת אינו אלא אות היא ביני וגו׳ פירוש סימן לטובה הגנוזה והיא בחינת עולם שכולו שבת והוא מושלל ההשגה זולת על ידי מצות שבת והיא נשמה יתירה הבאה ממנו והבן כי הוא סוד עתיק".
פס׳ יד - "צריך לדעת למה חזר לצוות על שמירת שבת ולתת טעם חדש כי קודש, ונראה כי לפי שקדם להתיר חילול שבת לחולה כמו שפירשנו בפסוק שלפני זה וחש שיטעה הטועה כי לגבי חולה זה נעשה שבת חול ויש לחללו אפילו לפרטי הרפואה שאין בהם פיקוח נפש תלמוד לומר ושמרתם את השבת כי קודש הוא פירוש בקדושתה עומדת לכל שאר הפרטים שאין בהם פיקוח נפש” [שבת דחויה ולא הותרה ראה דיון בכך בב״י (שכח, יב-יד)].
הסברים יפים ומתוקים להלכות בשבת שהאוה״ח מדייק אותם בפס’ בצורה מדהימה.
מידע שיש על כמה זמן דוגרת יונה על ביציה
מחלליה מות יומת - יש מחללי שבת במיתה ויש שאינן במיתה מצד ההלכה.
פס׳ טז - ”עוד ירצה על דרך אומרו ואביו שמר את הדבר פירוש ממתין ומצפה מתי יבא, והכוונה בזה לצוות שלא יהיה השבת כדבר טורח לצד מניעת מלאכת הרצון ומצוא החפץ אלא צריכין לשמוח בו בשלימות הרצון וחפץ בדבר ותמיד יהיה ממתין ומצפה מתי יבוא, ואומרו לעשות את השבת לשלול הכוונה כחפץ מצות השבת למרגוע הגוף ולעונג אשר יתענג אלא לצד עשית מצות השבת ולא לתכלית המורגשות”.
לעשות את השבת - בכך שמוסיף מחול על קודש הרי שהוא עושה את יום החול לשבת.
"עוד ירצה שצריך לשמור את השבת לבל יהיה בו דבר חול בין ממנו בין מהזולת ולא יאמר אדם די לי במה שנשמור עצמו מחללו ואם יתחלל מהזולת מה בכך אלא צריך שיהיה שומר אותו לבל יתחלל כמו ששומר גנו ופרדסו ובכלל גדר זה שישתדל לשמור לבל יבא לידו דבר שוגג שיתחלל בו שבת על דרך אומרם ז״ל לא יקרא לאור הנר וכל הסייגים והשמירות לבל יתחלל שבת אפילו במציאות שהוא פטור עליהם".
”עוד ירצה לומר כי משונית שמירה זו מכל שאר שמירות המצוה כי שמירה זו נחשבת בגדר עשייה, והוא אומרו ושמרו וגו׳ לעשות הרי שלך לפניך שקורא לשמירה עשיה, ואולי כי הטעם הוא על פי דבריהם ז״ל שאמרו ישב אדם ולא עבר עבירה נותנין לו שכר כעושה מצוה והעמידוה בגמרא בבאה עבירה לידו ולא עבר ע״כ, וכמו כן ביום המקודש אין לך באה עבירה לידו של מלאכות כזה כי בכל עת מזדמנים לפניו מלאכות הרבה מהארבעים ותולדותיהם בפרטי המחובר ובפרטי הבישול ובפרטי מקח וממכר שהאדם רגיל בהם כל היום ומזדמנים באין מספר והוא נשמר מהם לזה יחשב להם כעושה מצוה".
”עוד ירצה על זה הדרך ושמרו בני ישראל את השבת פירוש כשישמרו אפילו שבת אחת ולאו דווקא אם ישמרו אלא גם אם יסכימו בדעתם לעשות מצות השבת, והוא אומרו לעשות את השבת מעלה עליהם הכתוב כאילו עשו לדורותם, וכפי זה איש ישראל ששמר אפילו שבת אחת ומת אין מנכין לו משכר העולה לו אם היה שומר לדורות עולם”.
הצורך לחלל שבת בכדי להציל יהודי הוא דווקא ע״מ שישמור שבת לאחר מכן אך אם יצילוהו לשעות או ימים ולא ישמור עוד שבת בכזה מקרה לא הותר לחלל שבת. [ראה במאורי החיים שהביא הרבה אחרונים שהקשו על כך וחלקו להלכה והביאו 15 שיטות ליישב את דברי האוה״ח].
עולם הבא נקרא עולם שכולו שבת.
נשמה יתירה בשבת ועניניה.