קשה מדוע צוה אהרן להביא עגל לכפרה והרי אין קטגור נעשה סניגור? אלא שמצד מעשה העגל אהרן לא עשה שום דבר רק מצד הזהב אהרן הוא שאמר להם להביא זהב לכן יש חילוק לעניין העגל לא שייך קטגור שיעשה סניגור אך לעניין הזהב שיש לאהרן שייכות מסוימת בו בשגגה עליו נאמר אין קטגור נעשה סניגור ולא יכול לעבוד בו ביוה״כ בעבודה פנימית.
פס׳ ג - תיקון של חטא צריך להיות באותו דבר ”וכבר כתבנו בכמה מקומות דברי רז״ל כי החטא יפעיל הגנאי במקומו והתיקון צריך להיות מכוון כנגדו והוא אומרו תדבר לאמר פי׳ תדבר דיבור שיש בו מעלה וזכות כנגד דיבור שהיה בו השפלה אשר פרע בו את העם”. [וראה מאורי החיים שמביאים את שאר המקומות שכתב כן האוה״ח].
”כי כל המושג [המעלה הגדולה שהשיגו משה ואהרן] אינו אלא לצד מעלת ישראל”. [וכן ראה במאורי החיים שהביאו עוד מקומות שכתב יסוד זה האוה״ח].
פס׳ ו - חשיבות ההכנה וכגודל ההכנה כך גודל התוצאה, ולכן משה ציוה את בנ״י שכן יכינו עצמם תמיד ויבינו שהם עומדים לפני ה’ אז ירא אליהם כבוד ה’.
קרא כאן משפטים על שמחה רבי נחמן מברסלב
פס׳ ח - "עיקר מעשה הקרבן היא מחשבת המקריב כי הוא החייב בכל המעשה אשר יעשה בקרבן ההוא להיזבח ולהשרף על האישים והיתה לו מחשבה זו לכפרה, והוא אומרו ויקרב אהרן אל המזבח פירוש הוא עצמו הכין לשום אשם נפשו, וקרב למזבח פירוש לזביחה לאישים, ועשה השחיטה במקומו לעגל לצד רחמי ה׳ שנתרצה להביא חליפתו״. [וראה גם כן רמב״ן ויקרא א, ט - "כי בעבור שמעשי בני אדם נגמרים במחשבה ובדבור ובמעשה צוה השם כי כאשר יחטא יביא קרבן יסמוך ידיו עליו כנגד המעשה ויתודה בפיו כנגד הדבור וישרוף באש הקרב והכליות שהם כלי המחשבה והתאוה והכרעים כנגד ידיו ורגליו של אדם העושים כל מלאכתו ויזרוק הדם על המזבח כנגד דמו בנפשו כדי שיחשוב אדם בעשותו כל אלה כי חטא לאלהיו בגופו ובנפשו וראוי לו שישפך דמו וישרף גופו לולא חסד הבורא שלקח ממנו תמורה וכפר הקרבן הזה שיהא דמו תחת דמו נפש תחת נפש וראשי אברי הקרבן כנגד ראשי אבריו והמנות להחיות בהן מורי התורה שיתפללו עליו וקרבן התמיד בעבור שלא ינצלו הרבים מחטוא תמיד ואלה דברים מתקבלים מושכים את הלב כדברי אגדה”].
מידע על פורום פירוש חלומות
מדוע הקורבן מועיל לכפר והרי ה׳ נשבע להעמיד את העולם במשפט ואסור לומר שה׳ ותרן? אלא ש״כשהאדם חוטא אין בחינתו בחינת אדם...ונעשה בהמה וביום שחזר בתשובה רוח היא באנוש ועלה ממדרגת בהמה למדרגת אדם” וא״כ הרי שהבאת הקורבן לכפרה היא ע״פ מידת הדין ולא מידת הרחמים שהרי כשהוא חטא הוא היה בבחינת בהמה ולא אדם לכן יביא ג״כ קורבן לכפרתו.